שתף קטע נבחר

מי צריך רב? ישיבה דתית שוויונית הוקמה בבירה

הם לא רפורמים, והם לא קונסרבטיבים, אבל הנשים והגברים בישיבת "תלפיות" בירושלים מתפללים ומתפלפלים יחד. הכירו את הישיבה הדתית הראשונה בארץ ללא רבנים

ההפרדה בין גברים לנשים היא מוסכמה שהולכת ומתעצמת בשנים האחרונות בציבור הדתי בארץ. ישיבת הסדר או מכינה דתית שבה לומדים בנים ובנות יחד היא יצור כלאיים בלתי-אפשרי, כזה שאפילו לא עולה על הדעת.

 

עוד בערוץ יהדות - קראו:

 

בארצות הברית המצב שונה. ישיבות מעורבות - שאינן רפורמיות או קונסרבטיביות - פועלות כבר מספר שנים ומצמיחות בוגרים ובוגרות שמתפללים ומתפלפלים יחד. לא ברור אם המצב בארץ ישתנה מתישהו, אבל ניצנים ראשונים כבר ישנם.

 

אומרת הגמראאאה... (צילום: באדיבות ישיבת תלפיות) (צילום: באדיבות ישיבת תלפיות)
אומרת הגמראאאה...(צילום: באדיבות ישיבת תלפיות)
 

בתחילת השבוע שעבר נחנכה בירושלים ישיבת "תלפיות" המעורבת. התלמידים והתלמידות הם בוגרים שמגיעים ללמוד מתוך מחויבות לעשייה דתית, אך מבלי לעשות להם רב, משום זרם. בדומה לישיבות "רגילות", ב"תלפיות" לומדים גמרא רוב שעות היום, ומעמיקים בפרשנויות. "אמנם מדובר רק במודל ניסיוני, ל-12 תלמידים ולחודש אלול בלבד, אבל בהחלט נרצה להרחיב את זה", אמרו הוגי "הישיבה השוויונית", עמית גבריהו ושושנה כהן. 

 

מחויבות לתורה ולא לרבנים

גבריהו וכהן גדלו במוסדות הציבור הדתי, ומאוחר יותר בישיבות ומדרשות לבוגרים. דרכם של השניים עברה גם במוסדות קהילת "הדר" בניו-יורק, שהייתה נקודת השראה עבורם להקמת הישיבה החדשה.

 

השניים מעידים כי המחויבות האינטלקטואלית והדתית שלהם הביאה אותם להקים את הישיבה בירושלים, ללא התייעצות עם רבנים. "יש משהו במוסד הרבני שמנותק מן המציאות, ויש חשיבות רבה שכל אחד ייקח את חייו בידיו שלו", אומרת כהן.

 

גבריהו מוסיף כי המחויבות לתורה באה לידי ביטוי לא רק בשבירת ההגמוניה הרבנית, אלא לא פחות מכך באימוץ מתודות לימוד מחקריות גם בלימוד גמרא, למשל.

 

נשים וגברים ללא מחיצה

האם תפילה ולימוד משותף של גברים ונשים הם "הקלה" הלכתית? גבריהו נחרץ כשהוא משיב בשלילה. "אנחנו מתפללים בלי מחיצה, כי כך צריך", הוא מסביר. "נשים חייבות בתפילה, כיאה לכל אדם אחר, ובדיוק כשם שהגענו למסקנה שצריך למזוג בשבת נוזל רותח באמצעות 'כלי שני', כך גם הגענו למסקנה שצריך להתפלל ללא מחיצה".

 

בנוגע לטענות כי רבנים אוסרים לימוד גמרא לנשים מאחר שהוא לא הולם את "טבען הבריא", משיב גבריהו: "אני לא מכיר את המושג 'טבע בריא'. הערך התורני המהותי שמנחה את הישיבה הוא 'חביב אדם שנברא בצלם' - וזו גם הסיבה שנשים וגברים לומדים ומתפללים יחד. אני מקווה שתצמחנה שם תלמידות חכמים עם מטען דתי משמעותי... וגם אם הישיבה לא באה אלא כדי שנשים תנהלנה אותה - הרי שזה לבדו תיקון משמעותי".

  

שומר מצוות אבל לא אורתודוכס

"ישיבת 'תלפיות' מיועדת למי שחש מחויבות ללימוד ולהלכה ברמה גבוהה", אומר גבריהו. "אנחנו אוהבים את התורה, ויוצרים דיאלוג מתמשך איתה".

 

ואולם, בעוד שגבריהו בוחר להדגיש את הצורך בפרשנות מעודכנת להלכה ולתלמוד, כהן סבורה שייתכנו לעתים סתירות בין התכנים הדתיים לתכנים הליברליים, ולכן היא מסתפקת ב"מחויבות כללית לפרקטיקה דתית, בלי לבדוק בציציות של הבאים ללמוד". 

 

היא מסבירה את האתגר של הישיבה "בניסיון לשנות את המציאות הדתית בישראל, שבה או שאתה דתי או שאנשים יראו בך חוטא ותיאלץ להתפשר. המטרה היא להראות שאין סיבה לוותר. שלהלכה יש מקום בחיים, וחבל להפסיד אותה".

 

אל הישיבה הגיעו תלמידים מרקעים שונים - מהם לא-מעטים שמגדירים את עצמם אורתודוכסים. הלימוד מתקיים בחברותא ובשיעורים לסירוגין, ובאופן מפתיע אין נטייה לדתיים ממוצא אנגלוסכסי. 

 

לימוד ברמה גבוהה

כהן מדגישה דילמה שעמה התמודדו עם הקמת הישיבה - הרצון למשוך תלמידים איכותיים, אל מול הרצון להתרחב. "מצד אחד אנחנו רוצים להצמיח אליטה אינטלקטואלית, שתשפיע ותיצור פרשנות מתמדת ועדכנית לתורה ולתלמוד", היא מסבירה. "לא מדובר פה בלימוד גמרא כפי שמקובל במוסדות פלורליסטיים, שבדרך כלל לא מתעלים לרמה מאוד מעמיקה, אלא לימוד אינטלקטואלי ואינטנסיבי, כפי שמתקיים בישיבות הגדולות. זו גם הסיבה שבעתיד יש כוונה לפתוח 'כולל' במתכונת מיוחדת למצוינים. מן הצד השני, אנחנו גם רוצים ליצור מתכונת של קהילה רחבה".

 

גבריהו סבור כי כבר כעת האג'נדה הדתית השלטת בדרום ירושלים היא בעלת אופי דומה פחות או יותר לרוח הישיבה

השוויונית. "הייתי מאוד שמח לאחד את אותם אנשים לכדי קהילה מגובשת", הוא אומר.

 

למרות הכנות של השניים, נראה שהצלחת הישיבה השוויונית תלויה במשיכת צעירים וצעירות ממוצא אמריקאי, שהמעבר למתכונת דתית שאינה אורתודוכסית אבל הלכתית לא זרה להם במיוחד. בנוסף, הפחד הישראלי (המשותף לדתיים וחילוניים) מכל דתיוּת שאינה אורתודוכסית במובהק - גם היא עומדת פה למבחן.

 

כל שנותר הוא לחכות ולראות האם בעתיד יושק ליין של "תלמוד בבלי" בעטיפות ורודות, כאלה שניתן יהיה להניח על-גבי סטנדרים בעיצוב של מיכל נגרין.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מלמדים ביחד
צילום: באדיבות ישיבת תלפיות
מומלצים