ארוחות החג החדשות: סבתא, לפתן ושיח כלכלי
הדודה משדלת לעסקאות נדל"ן מפוקפקות, האמא מחפשת קריירה משתלמת לבן והסבתא טוענת שמצאה את הסופרמרקט הזול במדינה - יותר ויותר משפחות הופכת בערב החג לגרסה נטולת רסן של ועדת הכלכלה במקרה הטוב, או שיח חירשים במקרה הרע. כך זה נשמע. אזהרה: שורות קשות לקריאה
כמו עם המנות הראשונות, גם השיחה מתחילה במתאבנים קלים. לא פעם הם מוגשים בדמות סיפורי צרכנות שנויים במחלוקת. הסצנה מוכרת ובכל זאת כואבת בכל פעם מחדש. אבא שלך, האיש שפעם חשבת שהוא כל יכול, מניח בגאווה על שולחן האוכל שני אייפונים חדשים. "חבורה של פראיירים שם בסלקום/פאלפון/אורנג'", הוא צוחק. "פשוט נתנו לי את המכשירים בחינם".
כלכלה עם חיוך מריר - טורים נוספים
- התקשרנו לאחל יום הולדת שמח. תקנה משהו?
סרסורי דירות ונפוטיזם: 10 המכות של השוכרים
קווים לדמותו של העובד-שכאילו-חשוב-לארגון
"הפראייר זה אתה!", קופץ מיד דוד שלך שמנסה להסביר לאח שלו בפעם המאה שעדיף לקנות מכשיר בחנות פרטית. "אבל למה לשלם, אם אני מקבל בחינם", שואל אביך כמו בכל יום שישי/ערב חג/אירוע משפחתי. זו שיחה מייגעת ומייאשת שלרוב מסתיימת עם הגשת המנות העיקריות.
בשלב הזה דודה שלך נכנסת לתמונה. כשהיית קטן אהבת אותה. היא היתה לוקחת אותך לים. אתה נזכר בימים ההם ומנסה לקשר אותה למפלצת הנדל"ן שמטיפה לך כעת. "מי שלא קונה היום דירה בחדרה הוא פשוט אידיוט!", היא קובעת בתום סיפור קצר ומפוקפק על חבר של חבר שקנה דירת חדר וחצי והתעשר. אתה מנסה לענות, להגן על עצמך, אך בכל פעם שאתה מוציא מהפה מילים כגון קופת גמל/פק"מ/מק"מ אתה זוכה למבט של בוז וגועל.
בזווית העין אתה מבחין באמא שלך. היא מהופנטת. על פניה מבט אסיר תודה על כך שהנה זה קרה - סוף סוף נפל לחיקה מידע ששווה כסף. גורו השקעות נקלע בדרכה והיא לא תיתן להזדמנות לחמוק. ממך כמובן. אחת לכמה משפטים, בעיקר כאשר דודה שלך משבחת את התחבורה הציבורית והתשתיות בחדרה, דורכת לך אמא על הרגל ולוחשת: "היא צודקת!".
היה רגע ששקלת לומר שבנסיבות מסוימת עדיף לשכור דירה מלקנות, אבל הוויכוח יצא משליטה והחלטת לוותר. כדי להשקיט את הרוחות אתה נשבע שמחר בבוקר אתה קופץ למתווך הקרוב למקום מגוריך. שקט סביב השולחן. נראה שהצלחת לרצות אותם.
לא מזמן סיימת תואר ואתה כבר עובד במקצוע, אבל מתברר שבתחום הלא נכון. "תדעו לכם שעכשיו הכי טוב ללמוד משפטים/הוראה/מחשבים/סיעוד", אמא שלך אומרת פתאום בגוף רבים, אך מביטה אליך. "באמת, קראתי בעיתון".
לנצח, בשלב זה ייזרק לשולחן סיפור הצלחה מנקר עיניים. בעלה של אחותך בחור נחמד בדרך כלל, אבל אין סיכוי שהוא יעביר ערב בלי לספר על חבר שלו דורי/זאביק/אבי/ארז שלא למד, אבל בכל זאת עשה את המכה בייבוא מברגי פיליפס/פתיחת פיצוציה בראש העין/סטארט-אפ/לא-בדיוק-ברור-מה-אבל-זה-היה-בניו-יורק. גם הערב הזה לא יוצא מהכלל. בחור מוכשר בעלה של אחותך, גורם לזה להישמע כל כך קל.
אתה מתחיל לפנות צלחות. שנים של מלצרות הפכו אותך מיומן. בינתיים כבר מגישים את הקינוח. באופן סמלי, או לא, זה השלב שבו הפנסיה מתגנבת למרכז השיחה. מודאג, אתה מספר להם על דמי הניהול המופרזים והסכנות שבשוק המניות הלא יציב. "קשקשן", הם מבטלים אותך בבוז. העיתון שהם ציטטו לפני רגע בטון משיחי, הופך פתאום לאוסף של שקרים ואגדות.
נזוף אתה מנסה ליהנות מלפתן הפירות. המשימה לא קלה. אמא שלך שוב מחפשת בשבילך מודעות דרושים, הפעם באמצעות אפליקציה באחד מהאייפונים שאביך קיבל "בחינם". גם דודה שלך החליטה לעשות מעשה. היא מוציאה חתיכת דף מהתיק וכותבת טלפון של מתווך. "תגיד לו שיוסי שלח אותך", היא אומרת. אתה לוקח את הפתק בנימוס, מוזג כוס יין שלישית ולא מעז לשאול מי זה יוסי.
בקצה השני של השולחן סבתא שלך מרכזת עניין. בגלל ההמולה והמרחק אתה מתקשה לשמוע, אבל אתה לא צריך יותר מרסיסי משפטים כדי לדעת בוודאות: היא שוב מדברת על הסופרמרקט הזול בראשון לציון. "נשבעת! פסטה ב-3 שקלים", אתה קורא את שפתיה.
לפתע סבא שלך מגיח מהמסדרון, בידו טופס מקומט. לפני כמה חודשים עבר איזה מאכער ברחוב וניסה להחתים דיירים על תוכנית לפינוי-בינוי. הזקן שלך גירש אותו ושכח מהעניין. עד שגילה שדודה שלך יודעת דבר או שניים על נדל"ן. בהיסוס הוא ניגש אליה ושואל מה דעתה "ליתר ביטחון". היא מרכיבה משקפיים ומחככת בגרונה, מחליקה בטבעיות לדמות הסמכותית שהיא לא.
בינתיים, בעלה של אחותך עבר לשבת בסלון, סביבו עדת מעריצים. "פנסיה זה נחמד, אבל רק מפסידנים בונים עליה לישורת האחרונה של החיים", הוא אומר למאמיניו שמשום מה מביטים בך בתוכחה. "אדם צריך לצבור מספיק הון עוד לפני שהוא בכלל מתקרב לגיל 60, כמו דורי/זאביק/אבי/ארז שעשה את המכה".
אתה מביט על קרקס חייך ומחכה לרגע של שקט או ייאוש. "לחיים", אתה מניף לבסוף את הכוס באוויר ."לחיי שוק הנדל"ן, לחיי הכסף הקל!". כולם מחייכים בזמן שאתה נשבע לעצמך שלא משנה כמה זה יעלה, את החגים בשנה הבאה תעשה בחו"ל.
לפנייה לכתב/ת 
