רצח התיירת בהרי י-ם: "אמרתי שאנו לא יהודיות"

הניצולה מול רוצחי חברתה: קיי וילסון, שראתה כיצד פלסטינים רוצחים את חברתה התיירת כריסטין לוגן בהרי ירושלים, העידה הבוקר (יום א') בבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שני הנאשמים ברצח. במהלך העדות, בה סיפרה גם כיצד ניסו לרצוח גם אותה, היא פרצה בבכי ותיארה איך הצליחה לשרוד.

הרצח בהרי ירושלים:

• התיירת שנרצחה כתבה: בארץ גיליתי את אלוהים
• הרוצחים נעצרו בזכות הגיבורה: דקרה ואספה DNA
• ניצלו מחוליית הרוצחים: "אפשר להפסיק לפחד"   
  

גופתה של לוגן נמצאה דקורה וכפותה בהרי ירושלים בדצמבר 2010. הגופה נמצאה באזור הכביש המחבר בין המושב מטע לבין בית שמש. כעבור חודש הותר לפרסום כי נעצרו חברי חולייה, שאחראים גם לרצח נטע שורק ליד מנזר בית ג'מאל. נגד ארבעה מחברי החולייה הוגש כתב אישום. בין היתר הם הואשמו ברצח, ניסיון לרצח ואונס. הארבעה הם איאד פטאפאה מתרקומיה, כיפאח גנימאת, אברהים גנימאת ואדם נוסף מהכפר צוריף.

החברים הגיעו לתמוך. וילסון בבית המשפט(צילום: נועם מושקוביץ)

עוד בחדשות:

כביש הדמים בדרום: אם נהרגה, ילדיה נפצעו

נטש וברח: הנהג השאיר את בתו התינוקת בארץ

פרידמן: נתניהו גורר את ישראל וארה"ב לבידוד

לוגן הביטה בנאשמים ושיחזרה את רגעי האימה: "כריסטין ואני הלכנו לטייל ביער. עלינו לתצפית, התיישבנו על סלע. ופתאום ראינו שני אנשים מתכופפים. לא הבנתי מה הם עושים. אמרתי לה לא לדבר כי פחדתי. שאלו אותנו בעברית אם יש לנו מים. עניתי בהומור הלוואי, כי לא רציתי שיתקרבו. היתה לי תחושה לא טובה. הוצאתי את האולר שלי למקרה שיקרה משהו.

 אז הם תקפו אותנו. נאבקתי באחד מהם ודקרתי אותו, אבל אז הוא הוציא סכין גדולה. ראיתי את כריסטין נאבקת בהם. הם החזיקו בנו במשך חצי שעה".

בהמשך העדות תיארה וילסון את רגעי האיימה: "לא הבנתי אם רוצים לאנוס אותי או לשדוד אותי. הם הורידו לי את המגן דוד. ניסיתי לשכנע אותם שאנחנו לא יהודיות. אמרתי לכריסטין שתביים התקף אפילפסיה ואמרתי להם שאני מדריכת טיולים ושהקבוצה עוד מעט תחזור. הם אמרו לי להוריד נעליים ולהוציא את השרוכים. הם קשרו את הידיים שלי מאחורי הגב ושמו מחסום על הפה. הבנתי שזו חטיפה". בשלב זה היא פרצה בבכי.

בשלב זה, סיפרה וילסון כי הנאשמים הפרידו בינה לבין לוגן. "הם הורידו אותנו על הברכיים, כשהייתי יחפה ועם מחסום על הפה. הבנתי שהוא הולך לערוף לי את הראש. שמעתי את כריסטין צורחת. הם תקפו אותנו. ראיתי את כריסטין נרצחת מול העניים שלי. היא צרחה. אני לא רציתי שיכאיב לי. ניסיתי לא להוציא קול. היה קשה, כי המכות היו קשות, אבל ניסיתי לשחק אותה מתה".

הרוצחים עזבו את המקום, אבל חזרו לאחר כמה דקות: "שמעתי את כריסטין מחרחרת. לא הייתי בטוחה שאני חיה. הם חזרו כדי לוודא הריגה. הוא דקר אותי בחזה. אחרי כמה דקות התעוררתי לא באותו מקום, אבל לא רחוק מהמקום שנדקרתי.

 רציתי לחזור לשביל, כדי שימצאו את הגופה שלי. שידעו שמדובר ברצח. הצלחתי לקום והלכתי יחפה, מדממת עם צלעות שבורות במשך רבע שעה, עד שראיתי עזרה".

עוד לפני העדות, אמרו באי כוחם של הנאשמים כי אין צורך בעדות וניתן להסתפק בדבריה במשטרה. התובע, עורך הדין ארז פדן, התעקש שוילסון תעיד ואמר כי היא עברה אירוע קשה וטראומטי: "אדם שעבר אירוע כזה מתכונן לעדות שלו, ומכין את עצמו מבחינה אישית ואני מבקש שיתנו לה לדבר". לדיון הגיעו חבריה של וילסון, כדי לתמוך בה. בנוסף אחיה של כריסטין, שהגיע במיוחד מחו"ל, ישב באולם.