אין פריצת דרך: אבו מאזן אמר לא למדינה יהודית
נציגי הקוורטט מנסים לגבש בניו-יורק פשרה של הרגע האחרון כדי למנוע פנייה פלסטינית לאו"ם, הפגישה הראשונה הסתיימה ללא תוצאות. במקביל, הכריזה ועידת המדינות התורמות: "הרשות מוכנה להפוך למדינה. כלכלתה - סיפור הצלחה בינלאומי"
המאמצים הבינלאומיים לשכנע את אבו מאזן "לרדת מהעץ" ולוותר על הפנייה לאו"ם הסתיימו לפנות בוקר (ב') ללא תוצאות, והם יתחדשו בעוד כמה שעות, עם נחיתתו של הנשיא הפלסטיני בארצות הברית. לפי שעה, הקוורטט נכשל בניסיון לגרום לאבו מאזן למשוך את הפנייה המתוכננת שלו למוסדות האו"ם בתמורה להצהרה על חידוש המשא ומתן על פי העקרונות שקבע הנשיא אובמה בנאומו ב-19 במאי. הנשיא הפלסטיני אף סירב לאחת הפשרות - הכרה במדינה יהודית בתמורה לחידוש השיחות.
שבוע דרמטי באו"ם - הכתבות האחרונות:
- הנייה נגד אבו מאזן: הרפתקה מדינית בלי הסכמה
- "נוותר על חברות באו"ם, אם האיחוד יכיר בפלסטין"
- רה"מ לא מודאג: הפנייה הפלסטינית לאו"ם תיכשל
אמש הודו גורמים בישראל כי המהלכים הפלסטיניים בשבוע הקרוב הם בגדר חידה. "לנו לא ברור אם אבו מאזן מתכוון ללכת עד הסוף", אמרו גורמים מדיניים, שציינו כי ארה"ב ממשיכה להפעיל "לחץ כבד" כדי למנוע את המהלך הפלסטיני באו"ם.
נציגי הקוורטט למזרח התיכון נפגשו הלילה בניו יורק לדיון בנושא, אחרי פגישת עדכון בין מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון לשרת החוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון. "אנחנו נפגשות כדי לדון איך להמשיך הלאה", אמרה קלינטון לפני הפגישה עם אשטון. כשנשאלה אם אין התקדמות במגעים, השיבה: "לא אמרתי את זה".
נציגי רוסיה והאו"ם הצטרפו לשתי השרות יחד עם השליח המיוחד טוני בלייר, על מנת להציע לאבו מאזן, עימו הייתה אשטון בקשר ישיר, כדי לנהל משא ומתן ישיר עם ישראל על בסיס קווי ה-4 ביוני 1967 עם חילופי שטחים. בתמורה נדרש אבו מאזן להכרה בישראל כמדינה יהודית, וכן להכריז על סוף הסכסוך ולהביע הסכמה לסידורי ביטחון הולמים.
הפגישה הזו הסתיימה לאחר כמה שעות בלי הסכמה, בגלל סירובו של אבו מאזן להכיר בישראל כמדינה יהודית. בנוסף, נותרו פערים בין עמדות האיחוד האירופי לבין ארצות ברית. אשטון הציעה לקבוע בהודעה המשותפת כי המשא ומתן יסתיים בתוך חצי שנה, אולם האמריקנים התנגדו לכך בטענה שמדובר בקביעה שרירותית של לוחות זמנים, שהצדדים לא יוכלו לעמוד בו, בין השאר, כי אבו מאזן לא יוכל לכפות תוך חצי שנה את מנהיגותו על החמאס ועל עזה.
במקום לקבוע מועד שרירותי לסיום הדיונים תוך חצי שנה, האמריקנים הציעו מפת דרכים חדשה, בה ישולבו נקודות מבחן לבדיקת עמידתם של הצדדים במטלות שהוטלו עליהם. בכיר במחלקת המדינה אמר הלילה כי "העבודה ממשיכה. אנחנו שותפים למטרה להחזיר את הצדדים בחזרה לשולחן המשא ומתן, על פי המסגרת שהתווה הנשיא אובמה בחודש מאי".
אבו מאזן ינחת בניו יורק ביום שני בבוקר (שעון ניו יורק) ואמור להיפגש עם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון. סביר להניח שהדיונים יתחדשו עם בואו. קלינטון ואשטון קבעו להיפגש גם היום.
"בניית המוסדות הפלסטיניים - סיפור הצלחה"
במקביל, הודיעה ועידת המדינות התורמות לפלסטינים כי הרשות הפלסטינית מוכנה להקמת מדינה, לפי דו"חות של האו"ם, של קרן המטבע הבינלאומית, של הבנק העולמי ושל מוסדות פיננסיים בינלאומיים נוספים. שר החוץ הנורבגי, יונס סטור, אמר בכינוס הוועידה בניו יורק כי "המאמץ לבנות מוסדות מדינתיים חזקים ותחיית הכלכלה הפלסטינית הם סיפורי הצלחה בינלאומיים בולטים".
עוד בערוץ החדשות:
לפני הודעת הוועידה, נפגשו בתחילת הכינוס סגן שר החוץ דני איילון וראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד. השניים אף צולמו כשהם לוחצים ידיים. במהלך הדיון הבהיר סגן שר החוץ איילון שישראל מעוניינת להמשיך בסיוע לפיתוח כלכלי של הפלסטינים, אבל מהלכים חד צדדיים עלולים לשנות את המצב.
איילון הדגיש בדיון כי "עתיד הסיוע ושיתוף הפעולה עלול להיפגע בלא תקנה אם ההנהגה הפלסטינית תמשיך להפר את כל ההסכמים החתומים, המסדירים את את היחסים הכלכלים בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. ישראל חתמה את הסכם אוסלו עם אש"ף שיצר את הרשות הפלסטינית. לישראל לא תהיה שום התחייבות כלפי מה שנקרא מדינה פלסטינית, במיוחד כזו שתקום בצורה מלאכותית בבניין הזה, תוך הפרת ההסכם".
מוקדם יותר הלילה, לפני כינוס ועידת המדינות התורמות, נפגש שר הביטחון אהוד ברק עם סלאם פיאד בניסיון לשכנע אותו לוותר על המהלך החד-צדדי, ללא הצלחה. "לפי שעה, הפלסטינים לא נענים לניסיונות האמריקנים והאירופים להיכנס למשא ומתן על בסיס הצעה אמריקנית-אירופית, שתוצג על ידי הקוורטט", העריכו גורמים מדיניים בירושלים, "הם בדרך למועצת הביטחון".
לישראל עדיין לא ברור כיצד ינהג אבו מאזן לאחר שיניח את בקשתו בפני מועצת הביטחון. אתמול נשמעו הערכות ושמועות לפיהן הפלסטינים יחליטו להימנע מעימות עם ארה"ב ולא ידרשו הצבעה מיידית על ההכרזה, אלא יאפשרו לקיים דיון נרחב במועצת הביטחון לאורך כמה חודשים. לדברים אלה לא ניתן אישור ברמאללה או בקרב בכירים פלסטינים, ולכן בירושלים מסרבים להתייחס אליהם כאל אפשרות סופית.
"אבו מאזן נחוש בסירובו"
אפשרות נוספת עליה דיברו בירושלים היא שהאמריקנים יטילו וטו או ישיגו רוב במועצת הביטחון נגד הבקשה הפלסטינית - והיא תיפול. "כרגע אבו מאזן נחוש בסירובו ולא מוכן להכנס למשא ומתן אלא אם כן יהיו תנאים מוקדמים", אמרו גורמים מדיניים, "ארה"ב ממשיכה להפעיל לחץ כבד על אבו מאזן, הם זועמים על התנהלותו ועל הליכתו נגדם. לנו לא ברור אם אבו מאזן מתכוון ללכת עד הסוף, או שיתחיל את התהליכים להכרזה מבלי לסיימם, ובכך להביא ללחץ נוסף על ישראל, וכן לאפשר לו לרדת מן העץ בעתיד".
שליח הקוורטט למזרח התיכון, טוני בלייר, אמר אמש כי נציגי הקוורטט ינסו בימים הקרובים למצוא נוסחה שתיתן לפלסטינים "הכרה בשאיפותיהם הלגיטימיות למדינה, אך לחדש את הדבר היחיד שיכול להוביל להקמת מדינה כזאת - משא ומתן ישיר בין הצדדים".
בראיון לרשת ABC הביע ראש ממשלת בריטניה לשעבר אופטימיות והעריך
כי ניתן לגשר על הפערים בין ירושלים לרמאללה. "אם נצליח לעשות זאת, אז מה שיקרה באו"ם לא יקרה באווירה של עימות, ואפילו יקרה באופן שיסייע למשא ומתן להקמת מדינה". עד כה דחו הפלסטינים את הצעות הפשרה שהציגו ארה"ב והקוורטט, ביניהן צירוף הפלסטינים לארגונים בינלאומיים שאינם משפטיים, בלי חברות ממשית באו"ם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שימריא ביום שלישי לניו יורק וינאם ביום שישי בעצרת האו"ם, טען אתמול בישיבת הממשלה "הניסיון של הפלסטינים להתקבל כחברה קבועה באו"ם ייכשל". לנסיעתו לארה"ב, לדבריו, יש שתי מטרות: "הראשונה - להבהיר שזהו מהלך עוקף משא ומתן, שלא יצלח וייבלם במועצת הביטחון. היעד השני הוא לדבר בעצרת ולהציג את האמת שלנו: העובדה שאיננו זרים בארצנו, יש לנו זכויות בארץ הזו שהולכות אחורה 'רק' 4,000 שנה ושיש לנו זכות לשמור על ביטחוננו".
גם בחמאס שפכו מים צוננים על המהלך הפלסטיני. ראש ממשלת חמאס,
איסמעיל הנייה, אמר כי מדובר ב"הרפתקה מדינית" שאליו יצאה הרשות הפלסטינית בלי להתייעץ עם ארגונו. הוא הבהיר כי הפלסטינים לא יסכימו לוותר על אף טפח מאדמתם או על זכות השיבה.
בתוך כך, מכון ראו"ת העוסק בניתוח ההזדמנויות המדיניות במזרח התיכון פרסם מתווה ליוזמה ישראלית לקראת המהלך הפלסטיני. לפי המסמך, ליוזמה הפלסטינית כמה יתרונות - עיגון עיקרון שתי המדינות, מיצוב ישראל כנכס ולא כנטל לבעלות בריתה, והפחתת הסיכוי להתנגשות עם האוכלוסייה הפלסטינית. המסמך נשלח בין היתר למקבלי ההחלטות בירושלים, ביניהם לשכת ראש הממשלה.
"כבר כמה שנים שאנחנו טוענים כי אין שום סיכוי למשא ומתן עם אש"ף וכי יש לפעול בצורה חד-צדדית מתואמת. ישראל צריכה לתמוך במהלך, ולאחר מכן ישראל צריכה לנסות לעצב את המהלך, כך שניתן יהיה לחדש את המשא ומתן מול המדינה הפלסטינית", אמר נשיא המכון גידי גרינשטיין.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
