שלושה שבועות לתחילת הלימודים, ל-55 תלמידים מפתח תקווה, בני העדה האתיופית, עדיין אין בית ספר. נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים, עוזי פוגלמן, סלים ג'ובראן, קבעו היום (ד') כי עתירת ארגון טבקה לבג"ץ בפרשת התלמידים מפתח תקווה מעלה שאלות עקרוניות, וכי יש לפתור במהרה את השאלות הפרטניות לגבי התלמידים שעדיין לא שובצו באף בית ספר.
סערת החינוך בפתח תקווה - ידיעות קודמות ב-ynet:
בדיון שנערך בבית המשפט העליון הורו השופטים למדינה להגיש עד 3 באוקטובר הודעה מעודכנת, בה יפרטו את הפעילות שנעשתה במטרה לשבץ באופן פרטני את ילדי העדה האתיופית, שנותרו ללא בית ספר בעקבות סגירת בית ספר נר עציון בעיר. השופטים אף הורו לעותרים להגיש את תגובתם על הודעת המדינה, שבוע מהרגע שתועבר.
הילדים שבלב העתירה, בדיון בבית המשפט העליון, היום (צילום: אביעד גליקמן)
העתירה, קבעו השופטים, תישאר כרגע על כנה, עד שיוסדר שיבוץ התלמידים. הם הבהירו כי השאלות העקרוניות, הקשורות לסוגיית אזורי השיבוץ של תלמידים ממוצא אתיופי בפתח תקווה, יידונו בעתירה חדשה ומתוקנת.
קטלה טיימט, הורה לילד בכיתה ו' שטרם נמצא לו בית ספר, אמר בתחילת הדיון: "הילדים שלנו נמצאים במצב קשה. הם בבית ואנחנו לא עובדים. הכל על רקע גזעני. אם לא היינו אתיופים, הכל היה מסתדר. הילד בוכה ולא מבין למה הוא לא הולך לבית ספר. אנו חיים בתחושות קשות".
במהלך הדיון, טען נציג העותרים, עו"ד אייל רוזובסקי, כי התלמידים הופלו לרעה, ואמר כי לא ייתכן שבכל שנה יחזור אותו סיפור, ודווקא תלמידים ממוצא אתיופי יופלו. רוזובסקי הזכיר את תופעת הגזענות, וטען כי אין לקבל תופעה זו.
גם מנהל ארגון עולי אתיופיה, ד"ר אברהם נגוסה, אמר כי מדובר בגזענות: "לא ייתכן שבמאה ה-21 במדינת ישראל ילדים יופלו לרעה וישבו בבית שלושה שבועות ללא לימודים, בגלל מלחמות אגו ופוליטיקה בעיריית פתח תקווה", אמר. "למה רק ילדים יוצאי אתיופיה מופלים לרעה?".
נציגת הפרקליטות טענה לעומתו בדיון כי לא מדובר בגזענות, וכי לאור ההחלטה לסגור את בית הספר נר עציון כמה ימים לפני תחילת שנת הלימודים, לא נותרה ברירה אלא למצוא פתרונות נקודתיים לאותם תלמידים. לדבריה, אחד הפתרונות הוא לשלוח את התלמידים לבתי ספר מרוחקים, מכיוון שבבתי הספר בפתח תקווה לא נשאר מקום.
הנשיאה ביניש מתחה ביקורת על כך שמלכתחילה שובצו כל ילדי העדה האתיופית לבית ספר אחד, ואמרה כי מדובר ב"קוצר ראייה". השופט ג'ובראן הוסיף: "אם משרד החינוך היה נדרש לסוגיה מבעוד מועד, ולא בדקה ה-90, אז אפשר היה להגיע לפתרון מוסכם".
ביניש הוסיפה ואמרה כי היא רוצה להניח "שלא מדובר בעניין של זדון, אלא בהערכה לא נכונה בנוגע לאופן קליטת תלמידים". לדבריה, "הבעיה יותר עמוקה מפתרון נקודתי, ויש להבדיל בין הבעיה הקונקרטית לבעיה השורשית".
היא הסבירה: "אנחנו רואים את הבעיות העקרוניות, אבל האג'נדה לא צריכה להיעשות על גב הילדים. כיום כל דקה חשובה,
כיוון שהילדים לא בבית ספר. חבל על כל דקה. צריך להיות פתרון מעשי ומהר".
לדברי הנשיאה, הדרג הבכיר, שכולל את שר החינוך, מקדיש תשומת לב לבעיה שנוצרה. "אין מישהו אחר, ראש הממשלה בארצות הברית, צריך למצוא פתרונות פרגמטיים עכשיו", הבהירה.
השופט עוזי פוגלמן הוסיף: "אנחנו עוסקים בבעיה לא קונבנציונלית, בעיתוי לא קונבנציונלי. גמישות זו מילת המפתח".
