רוב מערכות היחסים הזוגיות נכשלות. למרבה הצער, אי אפשר להתווכח עם הנתון הזה. השאלה היא מה אנחנו עושים שמוביל לזה, כי ממש כמו בטנגו, כך גם לריקוד ההרס הזוגי צריך שניים.
כך תרעננו את הזוגיות:
"אדישות," אומרת המטפלת הזוגית דורית משעל, "היא הרעל הכי קטלני במערכות יחסים זוגיות. בדור שלנו נישואים או זוגיות ארוכת טווח מהווים אתגר גדול, כי זה עידן של סיפוקים מיידיים, של הצבת הפרט במרכז העולם. זה הופך חומרים כמו הקשבה, נתינה ואכפתיות למבוקשים מאוד.
"כל אחד - הן גברים והן נשים - רוצה להרגיש חשוב, אהוב ומוערך. לצורך זה אנחנו זקוקים לאחר, לזולת משמעותי. כזה שיראה אותנו וישקף אותנו – כמו שתינוק מכיר את עצמו מההשתקפות שלו בעיני אמו. כשזה לא קורה, אנחנו בבעיה. ובתוך הזוגיות נוצרים מצבים שגורמים לבני הזוג לעולל זה לזה בדיוק את ההפך".
איך זה קורה?
אין דרך טובה יותר, חורצים המומחים, לזרז את קיצה של הזוגיות מאשר להאמין שהפרטנר תמיד יהיה שם בשבילנו. כשהוא הופך לעוד משהו סתמי, כמו הכנת ארוחת צהריים או יציאה לעבודה - יש בעיה.
| לספר או להסתיר? |
|
| למה בני זוג בוגדים - ואיך מתמודדים עם השבר / שיר-לי גולן |
|
אף אחד לא מתכוון שזה יקרה, אבל פתאום מטלטל רומן מהצד את עולמנו. מה עושים? קודם כל מבינים שהתשוקה מנטרלת את החשיבה ההגיונית. המומחית מנדבת עוד טיפ: לא להתוודות כל כך מהר |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
העניין הוא שזה בלתי נמנע. אנחנו מתרגלים זה לזה, מכירים זה את זה, יודעים לצפות מראש את הצעד הבא של בן/בת הזוג שלנו וזה נחמד, עד שזה נהיה משעמם. ואז המאמצים, הערך והפעילות של בן/בת הזוג נעשים בלתי נראים, מה שיוצר אצלם תסכול ומרירות.
פעם, מזמן, דיברתם שעות. קראתם לזה שיחות נפש.
ממש לא ראיתם בזה חפירות. כשהדיבורים האלה - הכנים, האמיתיים, הפתוחים, הכואבים לעתים - נגמרים, הזוגיות מתה. "התפיידות" מסוימת של שיחות הנפש היא עניין נורמלי, חלק מהתפתחות טבעית של מערכת היחסים, אבל חשוב לא לתת לה לכרסם את כל המרחב הזוגי.
הפסקת הדיבור מתרחשת לרוב כשיש עימות או סכסוך, והיא מובילה להגדלת הניכור והניתוק. מדובר, מסבירה משעל, בדפוס התנהגות של מגננה שמטרתו להישמר מפגיעה נוספת. אבל התוצאה היא נעילה רגשית, החוסמת כל אפשרות להבראה ולשיקום הקשר וכן לצמיחה פסיכולוגית של הפרט.
גם במקרה הזה, ההתמעטות ההדרגתית בהבעות החיבה ובהצהרות האהבה עם התפתחות הקשר היא עניין טבעי. אלא שכאשר הבעות הרגש העזות נעלמות, אנחנו נשארים עם ביטויים מתונים ולגמרי לא סקסיים וזה כבר עצוב.
נכון, גם הרגשות העזים נחלשים עם הזמן, אבל זה לא אומר שמפסיקים להרגיש (ואם כן - אתם בבעיה(! או שצריך להפסיק לבטא את האהבה.
על פי מחקר שנערך לאחרונה, אחד המאפיינים של זוגות "מוצלחים," כאלה שכולנו היינו רוצים להיות כמוהם, הוא הענקת מחוות של אהבה.
למען הדיוק, יותר ממאה כאלה ביום. בלי זה, מתברר, אנחנו קמלים.
כשבן הזוג הופך למשהו סתמי ומובן מאליו - יש בעיה (צילום: index open)
אף אחד לא נהנה להרגיש שלא מקשיבים לו. זה ביטוי לזלזול, לחוסר כבוד, זה מעליב וזה עוצר צמיחה זוגית אפשרית. חשובה במיוחד ההקשבה האקטיבית, זו שתבטיח לפרטנר שלכם שאתם ממש, באמת, בעניין.
אנשים חיים יחד מכל מיני סיבות. אחת מהן, חשובה במיוחד, היא שפשוט כיף להם יחד. וכשהכיף נעלם, היחסים קמלים.
איומים מהסוג הזה הם לא יותר מביטוי נואש לרצון להחזיר שליטה על המצב, אבל הם לגמרי לא תורמים למערכת יחסים זוגית בוגרת. זיהיתם בעיה? טפלו בה,
אל תאיימו בעזיבה. ואם כל מה שאתם רוצים זה ללכת - לכו, אל תאיימו.
זה מופיע פעמים רבות יחד עם התנהגות פאסיבית-אגרסיבית, התנהגות של אדם שצובר עוד ועוד רגשות שליליים כמו מרירות, כעס, תסכול ואפילו שנאה, אבל אינו מעז לחשוף אותם.
אומרים שהדבר היחיד שגרוע יותר משנאה – זו התעלמות. המשמעות היא, כמובן, שלא מספיק אכפת לו ממך בשביל לבזבז עליך אנרגיה, אפילו כזאת של כעס. אם ההתעלמות היא חלק מנוהל המריבה שלכם, והיא נמשכת יוםיומיים - מילא. אם היא נמשכת יותר, אתם בבעיה אמיתית.
ולמרות הכל, אומרת משעל, לא צריך למהר להרים ידיים ולאבד תקווה. מערכות יחסים רבות, גם כאלה שהשותפים להן מתנהגים בדרכים שהזכרנו, ניתנות להצלה ולתקומה.
כדי לשבור את מעגל ההרס היא ממליצה על כמה צעדים: להקדיש כמה דקות ביום לשיחה שבה כל אחד מבני הזוג מקבל הזדמנות לבטא את רגשותיו, להוריד את מפלס הביקורת והעוינות, להגדיל את מספר המחוות, לצאת לבילויים משותפים ולאסוף חוויות משותפות
מהנות, להיות כנים בעת ביטוי רגשות, ובשעת הצורך - לפנות לייעוץ.
