שתף קטע נבחר

הפרלמנט הגרמני אישר את הגדלת קרן החילוץ

הישג למרקל ולאיחוד: הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני אישר ברוב גדול את ההצעה להרחיב את קרן החילוץ האירופית, הכוללת הרחבת חלקה של גרמניה ל-211 מיליארד אירו ואפשרות להזרמת הון נוסף לבנקים

הפרלמנט הגרמני אישר היום הרחבה משמעותית של קרן החילוץ האירופית (EFSF), בצעד המסמל ניצחון פוליטי משמעותי לקאנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, ומשדר אופטימיות זהירה לגבי עתיד גוש היורו והאיחוד האירופי. ההצבעה הבוקר - חלק מתהליך אישור הגדלת הקרן לכ-440 מיליארד אירו בכל 17 המדינות החברות בגוש האירו - תאפשר למנהיגי אירופה להלוות מעתה כסף למדינות נזקקות ללא צורך באישור מוקדם, מה שסולל את הדרך לתמיכה פיננסית ביוון, הנמצאת על סף חדלות פירעון.

 

  • "האיחוד ניצב בפני המשבר הגדול בתולדותיו"

 

התוכנית הוצגה בפני הבית התחתון של הפרלמנט ובסופה של ההצבעה נקבע כי קרן החילוץ תוכל לרכוש אג"ח בשווקים המשניים, להקצות קווי אשראי למניעת החרפת המשבר ולאפשר הזרמת הון לבנקים. כמו כן, בהצבעה נקבע כי חלקה של גרמניה בקרן יעלה ל-211 מיליארד אירו מ-123 מיליארד אירו. בכך נושאת גרמניה בכמעט מחצית מהיקף הקרן.

 

בשבועות האחרונים היו כל העיניים בבירות אירופה ובוואשינגטון נשואות אל המחוקקים הגרמנים, בציפייה לראות אם הקואליציה השולטת בגרמניה תתמוך בהגדלת תוכנית החילוץ, או שתתפרק תחת הלחץ להפסיק את הסיוע הכספי ליוון. תוצאות ההצבעה היום מלמדות כי מרקל הצליחה להעביר את ההחלטה ברוב קואליציוני דחוק של 315 חברי פרלמנט, ארבעה נציגים יותר ממה שהיה דרוש לה. כ-14 "עריקים" ממפלגות הקואליציה (CDU-CSU ו-FDP) הצביעו נגד ההחלטה. אל התומכים התווספו נציגי מפלגות האופוזיציה המרכזיות, ובסך הכל, 523 מחוקקים תמכו בהצעה, 85 התנגדו לה (רובם ממפלגת "די לינקה" מהשמאל) ושלושה נמנעו. העיתונים הגרמניים הגדירו את ההצבעה בימים האחרונים כ"מבחן הפוליטי המכריע ביותר בתקופת כהונתה של מרקל".

 

פרשנים חלוקים בשאלה אם הגדלת הקרן מהווה את חבל ההצלה שיסייע לחלץ את גוש היורו ממשבר החוב שבו הוא נתון. חלק העריכו כי לא יהיה מנוס מהגדלת הקרן בקרוב, לשיעור הקרוב יותר לסכום שביקש שר האוצר האמריקאי, טימותי גייטנר: כשני טריליון יורו. שר האוצר הגרמני, וולפגנג שויבלה, אמר במהלך הדיון הסוער בפרלמנט שקדם להצבעה, כי "מוקדם לדבר על הגדלת הקרן" וכי השערות בנושא יהיו "בלתי-אחראיות".

 

במדינה קיים חוסר שביעות רצון מחילוץ היוונים

ההצבעה מסמלת את ניצחון הגישה לפיה לשמירה על יציבות הגוש האירופי יש חשיבות מכרעת לכלכלה הגרמנית. גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, נסמכת על יצוא נרחב לשכנותיה כדי להמשיך בשגשוג היחסי שהיא חווה אחרי משבר האשראי העולמי לפני שלוש שנים. עם זאת, בציבור במדינה קיים חוסר שביעות רצון מחילוץ היוונים בפרט, שנתפשים כמי שמרמים את המערכת וחיים על חשבון משלמי המסים הגרמנים. על רקע זה, נתגלעו בשבועות האחרונים בקיעים בקואליציה, כשכמה בכירים במפלגה הליברלית ועריקים מתוך מפלגת השלטון רמזו כי יש להתיר ליוון להגיע למצב של חדלות פירעון.

 

מרקל עצמה הבהירה כי הסיוע הנוכחי הוא קריטי בעבור גרמניה באותה מידה שהוא קריטי עבור היוונים. ראש הממשלה היווני, יורגוס פפנדראו ביקר בגרמניה בתחילת השבוע והבטיח לאיגוד התעשיינים כי ארצו תצליח לצאת מהמשבר, אם האיחוד האירופי יסייע לה.

   

הבית העליון של הפרלמנט הגרמני צפוי לאשר אף הוא את ההצעה כבר ביום שישי. כל 17 המדינות החברות בגוש האירו חייבות לאשר את ההתחייבות, שנקבעו ביולי, להרחיב את היקף קרן החילוץ ל-440 מיליארד אירו. עד כה, 10 מדינות כבר אישרו את החוק: פינלנד, בלגיה, צרפת, יוון, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, פורטוגל, ספרד, סלובניה אליהן הצטרפה היום גרמניה, שהפכה למדינה ה-11 מתוך ה-17 לעשות זאת. המדינות שעדיין לא אישרו הן אוסטריה (שתקבל מחר את ההחלטה), קפריסין, אסטוניה, מלטה, הולנד וסלובקיה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הבית העליון צפוי לאשר את ההצעה ביום ו'
מומלצים