רמת הגולן: בעקבות המלחמה, מגולני ועד לקהלני
"כיבוש החרמון", "עמק הבכא", "גולני", "קהלני" ושאר אסוציאציות ממלחמת יום כיפור הן נושא לטיול היסטורי בגולן. סיור בין כמה מהמקומות והקרבות החשובים של אותה מלחמה

"ערב שוב נוטה על הגולן

ארץ ישראל

שם חייל צעיר אורב דומם

ארץ ישראל

מה מליל, הו, שומר מה מליל

מה מליל"

 

(מתוך "ארץ ישראל", מילים: אריק איינשטיין, לחן: שמוליק קראוס)

 

 ()

     

    אי אפשר לטייל ברמת הגולן מבלי להיתקל במלחמת יום כיפור. בכל פסע, בכל שעל היא שם, מזכירה למטיילים שהם דורכים על פיסת היסטוריה לא רחוקה, ולפעמים כל כך קרובה.

     

    6 באוקטובר 1973, צהרי יום כיפור. צבאות מצרים וסוריה פותחים במתקפה סימולטנית על מדינת היהודים שעד לא מכבר עוד היתה שיכורת ניצחון ממלחמת ששת הימים. אבל הפעם, למרות הידיעות, למרות המודיעין - ישראל חטפה בבטן הרכה שלה, ויצאה לסבב קרבות עקוב מדם.

     

    אחד הסמלים מאותה מלחמה הוא כיבוש החרמון שנתפס מהסורים ב-67 על ידי צה"ל, אך ב-6.10.1973 השיבו לעצמם הסורים את ההר הלבן. החרמון עשוי מסלע גיר מתקופה גיאולוגית שנקראת "יורה" (לפני 150-200 מיליון שנה). זהו קמר ענק שגובהו המירבי מתנשא ל-2,814 מטר (בסוריה) ואילו בישראל שיאו 2,224 מטר (מצפה שלגים). שכבות הסלע העליונות של החרמון הוסרו על ידי בלייה, ויש גיאולוגים הטוענים שאילולא כך גובהו של ההר היה מגיע ל-4 ק"מ.


    הפך לאחד הסמלים של מלחמת 1973. החרמון (צילומים: זיו ריינשטיין)

     

    גולני שלי

    הצמחייה בחרמון ייחודית לאזור הגבוה והקר שבו הוא שרוי, צמחייה אירנו-טורנית שמקורה בערבות אסיה הרחוקה ובמדינות כמו אפגניסטאן, טורקמניסטן ואזור מדבר גובי, ולכן נראה על ההר מינים רבים (260) של צמחים אנדמיים לאזור, כמו שני סוגי אלון שגדלים רק בחרמון - אלון שסוע ואלון חרמוני.

     

    ב-8 באוקטובר 1973 נעשה ניסיון כיבוש של החרמון, שכאמור יומיים לפני כן נכבש על ידי הסורים. גדוד 51 של גולני, בשילוב כוחות מגדוד 17 מהחטיבה, נתקל באש כבדה ולאחר נפגעים רבים החליט המח"ט, אמיר דרורי ז"ל, לסגת. ב-21 באותו החודש נעשה ניסיון נוסף, כשדרורי מסביר לחייליו כמה חשוב לכבוש את "העיניים של המדינה".

     

    אחר הצהריים הונחת במקום כוח צנחנים שסייע לגולנצ'יקים, ובשילוב טנקים התקדמו לכבוש את המוצב הישראלי שנפל בידי הסורים. עם שחר גילו החיילים שהסורים נטשו את החזית לגמרי מפאת חששם מחיילי צה"ל. ב-09:00 כבר הונף דגל ישראל על המוצב חזרה. 55 חיילים מתו בקרב וכ-80 נפצעו. 

     

    כדאי לבקר בחרמון גם כשאין שלג, ולהסתכל על העוצמה שחשים כשעומדים על פסגתו. בכניסה תעברו את האנדרטה לזכר חיילי גדוד 17, "אריות הגולן", שנפלו במערכה זו ותקבלו מימד על חשיבותו של ההר ושטח שליטתו על האזור, למרות שרק 7 אחוזים מגודלו נמצאים כיום בשטח ישראל.


    היה חשוב לכבוש את "העיניים של המדינה". מבט מפסגת החרמון

     

    מגולני לקהלני

    אתר נוסף שזכור כסמל ממלחמת יום כיפור בגולן הוא עמק הבכא. נוסעים מכביש 98 לכיוון קיבוץ אלרום ושם מחכה לכם אנדרטה לכלל חללי חטיבה 7, חטיבת שריון, לאו דווקא לחללי מלחמת יום כיפור.

     

    עם פרוץ המלחמה היו בגולן כ-180-150 טנקים של חטיבה 188 וחטיבה 7 גם יחד. למעלה מ-400 טנקים סורים ניסו לחדור לשטח ישראל דרך עמק המשתרע בין העיירה הסורית קונייטרה להר חרמונית. סא"ל אביגדור קהלני, שפיקד על גדוד עֹז 77 מחטיבה 7, הצליח בשילוב כוחות מחטיבה 188 להדוף את הסורים בקרב הירואי של מעטים מול רבים, שעל-אודותיו חונכו מפקדים רבים.

     

    קרב הבלימה ארך כארבעה ימים והלחימה התקיימה גם בלילה, כשרק הטנקים הסורים (מסוג 62-T שקיבלו מהרוסים) מצויידים באמצעי ראיית לילה. בכל הגולן, פרט לגזרה הדרומית, שלטו הטנקים הישראליים, טנקי "צנטוריון"בריטיים, על השטח מגבוה, והתלים הגעשיים שבגולן, כמו תל פארס, הר בנטל, הר אביטל, תל חזקה ואחרים היוו מחסום טבעי לטנקים הסוריים.


    הטנקים הסורים ניסו לחדור מכאן לישראל. עמק הבכא


    קרב טנקים של מעטים מול רבים. טנק סורי 62-T באנדרטת חטיבה 7

     

    על פועלו ואומץ ליבו זכה קהלני בעיטור הגבורה. המילה "בכא" מוזכרת בתנ"ך במשמעות של עץ שעליו משמיעים קול בכי.  השם "עמק הבכא" כיום הוא סימן לעצבות ובכי של העם היהודי. קהלני טוען שבאותה מלחמה היה זה בכי סורי, אך כמובן שהיה זה גם בכי ישראלי.

     

    ניתן לבקר במקום, לערוך פיקניק בצל האורנים והבריזה הנעימה, ובעיקר לתצפת אל העמק המפורסם וסוריה שממש מעבר לו. באתר גם שרידי טנק סורי שנפגע בקרב, כמו גם חלקי טנק ישראלי שהפך לאנדרטה ועליה שמות חללי הקרב.

     

    בכניסה לאתר האנדרטה כתוב: "מול מאות טנקים צעדו בעוז רוחם, ידעו שרק בגופם להציל הם יכולים יישובי הגליל והגולן. העם לא ישכח, גיבוריהם הנועזים ואת מעשי הבנים. לדורי דורות יונצחו. נפלו אך לא לשווא. יהי זכרם ברוך".


    התלים הגעשיים סיפקו יתרון. הר אביטל ומאחוריו הר שיפון (בקטן)

     

    הר בנטל: האש שיצרה מכתש

    אמרתם תלים געשיים - אמרתם הר בנטל. כביש 98 יביא אתכם להר געש (1,171 מטר) שבנוי משכבות של לבה שנפרצה בגדלים שונים. ההר יצר מכתש שפתוח לכיוון צפון-מערב עקב קריסה של אחת מדפנותיו שנשפכה החוצה ביחד עם הלבה ויצרה מכין כיפות, שעל אחת מהן נמצא כיום יער וקיבוץ מרום גולן.

     

    הגולן מלא בתופעות גיאולוגיות, מתלים געשיים, דרך ג'ובות, קלדרות (כמו הר אביטל), דולינות ושאר מושגים גיאולוגיים שקצרה היריעה מלהרחיב עליהם, אולם התלים הגעשיים הם המאפיין הגיאולוגי הבולט ביותר (תרתי משמע). על הר בנטל היה מוצב ישראלי שנבנה על זה הסורי, וכיום כמו בעבר, משמש האתר לתצפית טובה על סוריה, קונייטרה הישנה (באפור) והחדשה (בלבן), כמו גם על קו הגבול והשטח המפורז בין ישראל וסוריה.

     

    על ההר ישנו בית קפה, "קופי ענן", שחלונותיו שקופים אל הנוף, וברחבת הפסגה פזורים פסלים שונים מברזל: דינוזאור, אביר על סוס ועוד שעשה האמן יופ דה-יונג. הכניסה לתצפית בהר ללא תשלום בכל יום בשבוע ("קופי ענן" סגור בשבת), וזהו יופי של מקום לקבל קצת ממד על חשיבותה האסטרטגית של רמת הגולן, ולספר כמה סיפורי מורשת קרב על המלחמה. רק שלא תחזור.


    מבט אל השטח המפורז וסוריה מהר בנטל. חשיבות אסטרטגית


    קונייטרה החדשה. נבנתה אחרי הסכם שביתת הנשק ב-1974

     

    • בפעם הבאה: הרי יהודה

     

     

      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה רמת הגולן: בעקבות המלחמה, מגולני ועד לקהלני
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      יומן מסע
      אנדרטה לחיילי גדוד 77 בעמק הבכא
      צילום: זיו ריינשטיין
      הבונקרים של הר בנטל
      צילום: זיו ריינשטיין
      אנדרטה לחיילי גדוד 17 של גולני בכניסה לאתר החרמון
      צילום: זיו ריינשטיין
      ynet ספיישל