קר בלב: הקיץ העצוב של ההוקי קרח
ליגת ה-NHL נפתחת תחת ענן כבד של עצבות ואובדן, לאחר ששלושה משחקניה מצאו את מותם בנסיבות לא טבעיות הקיץ. מחקרים מנסים להוכיח קשר בין תפקידם על המגרש לפגיעה מוחית ונפשית, ומתחת להדי הטראומה נשמעים קולות שונים לאיסור האלימות שכה מזוהה בענף
שלושה מהשחקנים האהובים ב-NHL: ווייד בילאק, ריק ריפיאן ודרק בוגארד, מצאו את מותם בקיץ האחרון. השניים הראשונים התאבדו, השלישי נכנע לשימוש בסמים ואלכוהול והאובדן היכה בהלם רבים מאוהבי הענף.
תוסיפו לכך את אסון המטוס של קבוצת לוקומוטיב יארוסלב הרוסית, שהתרסק ברוסיה ונספו בו 45 אנשי צוות, שחקנים ומאמנים מרחבי העולם, ואת הטעם המר שבו הסתיימה העונה שעברה, כאשר בוסטון ברואינס זכתה באליפות בוונקובר והמהומות שהתחוללו בעיר הקנדית, ותקבלו ליגה שמנסה לאחות את השברים.
עוד ב-ynet ספורט:
- יאללה, סולחה: הסכסוכים הגדולים בספורט הישראלי
- אופרת סבון ואופרה אחרת / עידו אשד על מכבי ת"א
- כבר צפיתם בשוערת הטובה בעולם בעירום?
אינפורסר: תפקיד הכרחי בהוקי?
הנסיבות הלא טבעיות שהביאו למותם של שלושת השחקנים היא שיחת השעה בקרב תקשורת הענף. המכנה המשותף בין השלושה, מלבד היותם שחקנים מקצוענים ב-NHL בהווה ובעבר, הוא תפקידם על המגרש - אינפורסר. אם בכדוריד תפקידו של הפיבוט נחשב לאלים ביותר, האינפורסר בהוקי קרח מעפיל עליו פי כמה.
מטרתו של האינפורסר במשחק היא להגן על השחקן המצטיין של הקבוצה, הכוכב, כולל הסרת הכפפות וכניסה לעימות פיזי עם היריב. זהו תפקיד לא רשמי, אבל רוב קבוצות הליגה משתמשות בו ולא מוותרות עליו (באולימפיאדת החורף אגב התפקיד נאסר).
הפיזיות, שמתבטאת במכות אכזרויות בין השחקנים, היא אחד הדברים שמאפיינים את הספורט הזה. לאחר מקרי המוות של בילאק, ריפיאן ובוגארד, נשמעים קולות חדשים בענף, שהיו שם קודם, אך עתה הם נשמעים ביתר שאת במטרה למנוע ולאסור את האלימות על הקרח.
דיכאון, מצב נפשי מעורער ונזק מוחי
בוגארד הלך לעולמו במאי האחרון והוא בן 28, לאחר שנטל מנת יתר של סמים בשילוב עם אלכוהול. בילאק בן ה-35 נמצא מת ב-31 באוגוסט במלון דירות בטורונטו (ככל הנראה תלה עצמו, למרות שמשפחתו טוענת כי זו הייתה תאונה), ואילו ריפיאן התאבד בביתו שבאלברטה ב-15 באוגוסט והוא בן 27 בלבד.
מחקר שנעשה באוניברסיטת בוסטון, מלמד על כך שיש קשר בין הטראומות שסופג מוחו של האינפורסר לבין מחלה הנקראת אנצפלופתיה טראומטית כרונית (CTE). זו גורמת בין היתר לירידה בזיכרון, התנהגות לא יציבה, בעיית שליטה בדחפים ודיכאון. באוניברסיטה חקרו שני מוחות של שחקני עבר שהלכו לעולמם ומשפחתם תרמה את גופם למדע, ונכון לעכשיו מחכים גם לתוצאות בדיקת מוחו של בוגארד.
"איסור על הלחימה לא יגרום למשחק טוב יותר"
בצד השני נמצאים אלו שקוראים שלא להשליך את מקרי המוות של השלושה על הליגה כולה. "זה מכעיס אותי מאוד שאנשים מנסים לקחת את המוות שלהם ולזרוק את זה על כל השחקנים", אמר שון ת'ורונטון, האינפורסר של בוסטון. "אלו מקרים מאוד עצובים, אבל ניצול וביטול חלק מהמשחק בגלל זה אינו הדרך הנכונה. עלינו לזכור אותם בגלל מי שהם היו, לא בגלל המקצוע שלהם".
פרשן הספורט סטיב בופרי מהטורונטו סאן הולך רחוק עוד יותר וקובע נחרצות: "אל תענישו את כל השחקנים בגלל המקרים הללו. אנשים מחפשים תשובות מהירות, ולכן נוח להם להשליך את מותם בעבודה שהם היו אינפורסרים. זכותו של כל אדם לא לאהוב את הלחימה על המגרש, אבל לאף אחד אין זכות להחרים אותה בגלל זה. הסיכונים שם, השחקנים מבינים את זה אבל איסור על הלחימה לא יגרום למשחק טוב יותר".
מי צודק? המדע טרם החליט רשמית, הקהל לא מוכן לוותר על האופי המיוחד של המשחק, והשחקנים, כמו שבופרי טען, מבינים את הסיכונים והם בכל זאת על הקרח.
והליגה? הכוכב הגדול בספק לקריירה
בינתיים הליגה נפתחה, הפעם לא בקול תרועה רמה, עם הרבה חששות ושאיפות. בוסטון תנסה להיות הקבוצה הראשונה שזוכה בתואר בפעם השניה ברציפות מאז דטרויט רד ווינגס ב-1998-1997,
קנדה תמשיך לחפש אלופה ראשונה מאז מונטריאול ב-1993 ופיטסבורג תנסה להתאושש מפתיחת עונה ללא סידני קרוסבי, הכוכב הגדול שלה שטרם החלים מזעזוע מוח.
בהתחלה ההערכה הייתה שהוא יחזור אחרי שבועיים, אחר כך חודשיים ואז התחלפו הדיבורים על עוד עונה מבוזבזת ואף על סיום הקריירה. ההערכות מדברות על חזרתו בסביבות חג המולד, אבל הפציעה שלו מסמלת גם היא את הברוטאליות של הענף, שלא מרחם על אף אחד.
קרוסבי עדיין צעיר (בן 24 בלבד), ואמור היה לשבור את כל השיאים אחרי הזכיה עם קנדה במדליית הזהב בוונקובר 2010 (הבקיע את שער הניצחון מול ארצות הברית). יהיו מכות, אלימות ועונשים, אבל הפעם כולם גם רוצים להשאיר את מצבת השחקנים על כנה.
