המורה של שכטמן: "היה תלמיד טוב, לא מצוין"

• האשה שאיתו: לא האמין שיזכה בנובל
• שכטמן - הזוכה הישראלי העשירי בנובל
  

דווקא מפני ששכטמן לא היה המצטיין בתלמידיו, שמח צדקה עוד יותר על הזכייה. "כנראה שזה לא תמיד קובע, במשך הזמן תלמיד מתפתח. זה תלוי בתנאים ובסביבה שבהם הוא יימצא. לפעמים אדם רואה משהו שאומר לו הרבה ומתמיד בזה, זה מה שחשוב, כנראה הוא מאלה שהספיק להם להציץ ולהסיק מסקנות".

צדקה לימד במשך 40 שנה בתיכון העירוני "ברנר" בפתח תקווה והעמיד דורות של תלמידים, ביניהם רבים שהגיעו להישגים מדעיים. "כמובן שזו גאווה אבל אני לא תולה את זה בי, יש בי אולי פסיק מהזכייה", אמר צדקה, "אני מרוצה שלימדתי פיזיקה בצורה שתלמידי היו מרוצים ממני ורצו להמשיך. יש בי התרגשות, אך היא לא הייתה שונה אם ישראלי אחר היה זוכה".

"רעדנו וירדו לנו דמעות"

בן כיתתו של שכטמן, מרדכי שמואלי, לשעבר מנכ"ל אלתא מערכות, שמר על קשר עם חברו מאז סיום התיכון ב-1959. "דיברתי עם חברינו המשותפים, רעדנו וירדו לנו דמעות, אחד החברים הזכיר לי שלפני כעשור אמרתי לו ששכטמן יזכה בנובל" סיפר שמואלי ל-ynet.

"דני התגורר בנווה עוז שהייתה אז שכונת פועלים, הוא היה חבר בתנועת נוער, תלמיד טוב מאוד שהמיוחד שבו היה שתמיד ניסה להבין איפה השורש, תמיד שאף להבין היטב ובמדויק. יש לו דבקות במשימה וזה בדיוק מה שהוא היה צריך בימים שלא האמינו לו ופגעו בו", הוסיף שמואלי.

שכטמן בתיכון. "דבק במשימה" (צילום: מרדכי שמואלי)

במשך שנים רבות דחו בקהילה המדעית את מסקנותיו מעוררות המחלוקת של שכטמן על דפוסי האטום. ועדת הפרס אף ציינה כי

"בסופו של דבר מאבקו כפה על המדענים לשקול מחדש את תפישתם בנוגע לעצם טבעו של החומר".

"למדנו את מקצועות הפיזיקה והמתמטיקה, ואלה המקצועות שבנו את דני, ואת יתר בני המחזור שלנו שהוציא מספר פרופסורים, מהנדסים, רופאים ועוד", הסביר שמואלי וציין בין היתר את פרופ' יהודה דנון, פרופ' מרים כהן, פרופ' אפרת קסלר, פרופ' יצחק מרמרי.

"הוא אדם נפלא, מוכשר ביותר, צנוע והגיוני מאד בכל דבר", אמר שמואלי על חברו, "מדינת ישראל יכולה להתפאר במדענים מהסוג הזה. הוא תמיד חושב על הכלל, מאוד ציוני ופטריוט".