התפטרות המתמחים: כל האפשרויות המשפטיות

התפטרות המתמחים, שהשפעתה ניכרת בבתי החולים ברחבי הארץ ביום הקשה ביותר שזכור במערכת הבריאות זה זמן רב, עומדת במרכז מאבק משפטי מרתק בינם לבין המדינה. פעולות המחאה של הרופאים וההחלטות המשפטיות הרבות - כולן יכונסו הערב (יום ב') לדיון קריטי בבית הדין הארצי לעבודה, על רקע קשיי בתי החולים להחזיק מעמד. במוקד העניינים: זכותו של הפרט להתפטר מול עונשים פוטנציאליים הבאים בכפוף להחלטה אפשרית על ביזיון בית המשפט. 

מאבק המתמחים - כותרות נוספות ב-ynet

• המדינה מבקשת צווי מניעה למתמחים 'המתפטרים'
• המתמחים: נתניהו תתערב, קיבלנו יחס של פושעים
• עומס רפואי: "אל תבואו למיון, המצב רק יחמיר"  
• הרופאים הבכירים: נתניהו חצוף, מחכה לאש
  

"ברגע שהם התחייבו בפני בית הדין שלא להתפטר עד למועד מסוים והמועד לא הגיע, מתמחה שלא הגיע בפועל לעבודה יכול להיות מוגדר כמבזה בית המשפט ויכול להינקט נגדו הליך בגין זאת", אמר ל-ynet עו"ד עדי ניב-יגודה, מרצה למשפט רפואי ויועץ למוסדות בריאות, ששימש גם כראש המחלקה המשפטית באגודה לשמירת זכויות הפרט. לדבריו, המתמחים שנעדרו מעבודתם יכולים על פי חוק לספוג קנס בן מאות עד אלפי שקלים, כאשר אפשרות נוספת, שלא תינקט קרוב לוודאי, היא עונש מאסר. 

עם זאת, העריך יגודה כי מעבר לכך, ולטווח הארוך, בית הדין לא יעמוד בדרכם של המתמחים. "עיקר הדיון מתרכז בזכותו של אדם להתפטר. משהחליטו הרופאים שאינם רוצים להישאר במערכת הבריאות, עומדת להם הזכות להתפטר - זכות בסיסית אשר שמורה לכל אדם בישראל שאינו מרוצה מתחום עבודתו או מתנאי העסקתו. זכות זו שואבת כוחה מעקרונות היסוד במדינה דמוקרטית".

באשר למחלוקת הנובעת מהגדרת ההתפטרות כקבוצתית, הסביר יגודה "בקשת המדינה שמכתבי הפיטורים לא ייכנסו לתוקף לא עומדת במבחן המציאות, שכן המדינה ביטלה מכתב פיטורים קבוצתי לפני חודש, והרופאים הגישו כדין מכתבים אישיים".