שתף קטע נבחר

שערוריית החשבונות הרדומים - האוצר משנה כיוון?

גופים מוסדיים בישראל נהנים מהשקעות ודמי ניהול של חשבונות רדומים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. הצעות חוק פרטיות שביקשו לשים קץ לאבסורד נפלו בזו אחר זו, אך נראה כי בקשה של ח"כ זהבה גלאון להקים מאגר ממשלתי עשויה להביא לשינוי. זאת לאחר שהאוצר גיבש בתגובה הנחיות חדשות לאיתור החוסכים

מהפך באוצר? האם אגף שוק ההון אכן מתעורר מתרדמת ממושכת, כדי להקים "מנגנון אפקטיבי" בגופים המוסדיים לאיתור בעלי חשבונות רדומים (עמיתי קופות הגמל, קרנות הפנסיה וביטוח מנהלים) שהקשר עמם נותק? "השעון המעורר" שמביא את הבשורה הזאת היא ח"כ זהבה גלאון (מרצ) מוועדת הכספים. החדשות הטובות עולות מתשובת הסגן הבכיר של מנהל האגף, רג'ואן גרייב, לפנייתה לשר האוצר יובל שטייניץ מלפני כחודש.

 

מדובר בכסף גדול. 20-15 מיליארד שקל, לפי אומדן מרכז המחקר והמידע של הכנסת מלפני 6 שנים; אם לא 30-25 מיליארד שקל, לפי אומדן פנימי של דירקטורים בגופים המוסדיים. מגמת התערבות האוצר מבשרת חדשות רעות למנהלי המוסדיים. בשנים האחרונות הם מפעילים לחצים אטומיים לסיכול יוזמות ההתערבות הזאת שתוציא מידם את השליטה בכספים הרדומים ואת רווחי העתק מניהולם ומהשקעותיהם.

 

בקשת ח"כ גלאון להקים מאגר ממשלתי לאיתור חשבונות אבודים של הציבור, הבקיעה בהיסח דעת סדק במבוי הסתום אליו נקלעה התעלומה הזאת. פריצת דרך מסתמנת במקום שבו נכשלו עמיתיה בכנסת. עד כה הממשלה חזרה והפילה הצעות חוק פרטיות לעניין זה. למפלה האחרונה, של ח"כ מאיר שטרית (קדימה) לפני כ-9 חודשים, תרמה התנגדות שר האוצר. הוא טען כי "התערבות האוצר עלולה לפגוע בפרטיות של בעלי החשבונות".

 

"תמריץ כלכלי שלילי"

עם זאת, כבר אז רמז השר שטייניץ כי אגף שוק ההון איננו אדיש לבעיה, והוא התבקש להנחות את המוסדיים שמחזיקים בכסף הגדול, "לעשות כל שביכולתם לאתר את הבעלים החוקיים של החשבונות הרדומים, במקום להרוויח מעמלות הניהול שלהם". תשובת אגף שוק ההון לח"כ גלאון שהתקבלה ערב ראש השנה, מונה את עקרונות ההנחיות החדשות של האוצר להסדרת נוהל איתור החוסכים והמוטבים של החשבונות הרדומים

 

  • הגופים המוסדיים יחויבו לפעול באופן יזום לחיפוש הזכאים לכספים במוצרי החיסכון שבניהולם; כל גוף מוסדי יידרש לקבוע נוהל לאיתור חוסכים שהקשר עמם נותק ולאיתור יורשים אם החוסך נפטר. האיתור יתבצע בפנייה למעסיק האחרון של החוסך, לגוף או לסוכן שהחוסך מינה לטפל בכספו, או לרשם לענייני ירושה ולכל מאגר מידע שמכיל פרטים אשר יסייעו באיתור החוסך או באיתור יורשיו.

 

  • הגופים המוסדיים ייאלצו לפעול תחת האיום של יצירת "תמריץ כלכלי שלילי", של הפחתת דמי הניהול בחשבונות הרדומים באופן משמעותי, אם לא הצליחו לאתר את החוסך שהקשר עמו אבד או לא פעלו כנדרש לאיתור יורשים של חוסך שנפטר.

 

  • פעולות המוסדיים לאיתור בעלי החסכונות או יורשיהם יימצאו תחת פיקוח ומעקב הדוקים של אגף שוק ההון. הם יידרשו להגיש דיווחים תקופתיים של מצב החסכונות ואם חלו בהם שינויים ביתרות הכספים, ולתעד את כל הפעולות שביצעו לאיתור הבעלים או היורשים לצורכי הביקורת השוטפת של האוצר.

 

  • הגופים המוסדיים יידרשו לנקוט בצעדי מניעה של אובדן קשר עתידי עם החוסכים בעדכון נתוניהם מול נתוני מרשם האוכלוסין על מנת להקטין את הסיכון לניתוק הקשר.

 

ההנחיות ייושמו?

ח"כ גלאון מקבלת את התפנית במדיניות האוצר כהישג אישי אחרי התנערותו מאחריות לבעיית החשבונות הרדומים והתנגדותו העקרונית לכל יוזמה פוליטית לפזר את מסך העשן האופף אותם. האופטימיות אולי נובעת מהמענה לתביעתה ש"המדינה תפסיק להתבטל בפני הגופים המנהלים את חסכונות הציבור, ותקבע כי מי שלא יפעל לאיתור בעלי הכספים הרדומים, לא ימשיך לגבות דמי ניהול וליהנות מההכנסות שהחסכונות הללו מניבים".

 

אלא שמבחן הרצינות מאחורי התפנית הוא במרחק שבין ההנחיות ליישומן האפקטיבי בפועל. המבחן הוא באיכות האכיפה והפיקוח של אגף שוק ההון ושל יכולתו לרכך את ההתנגדות הקשוחה והבלתי מתפשרת של מנהלי המוסדיים לכל שינוי במעמד החשבונות הרדומים. ההנחיות שהובאו לידיעת גלאון לא היו יצירת חדשה בבחינת יש מאין אלא בעצם מהדורה שנייה, מרוככת בהשוואה לראשונות, על בסיס שנוצר לפני כשנתיים.

 

ההנחיות המקוריות היו יותר חדות ותכליתיות. הן חתרו לפרסום בעלי החשבונות באתר האינטרנט של האוצר ולאפשר גישה מקוונת לפרטי החשבון הרדום בהקשת מספר זהות של הבעלים ששכחו מקיומם או של קרוביהם או של יורשיהם. התמריץ לאיתור הבעלים או היורשים איים בהפחתת דמי הניהול ל-0.01% לחודש, כעבור חצי שנה מניתוק הקשר איתם, עד להעברת החשבונות לניהול הממונה על העיזבונות באפוטרופוס הכללי.

 

אבל ההנחיות ההן נותרו על הנייר. המהדורה הראשונה היתה כעין תחליף להצעת החוק הפרטית לעניין חובת איתור בעלי החשבונות, שעלתה בשלהי הכנסת הקודמת ביוזמת ח"כ משה כחלון (ליכוד) אז מהאופוזיציה בדבר "חובת הדיווח של מוסדות פיננסיים על כספים ללא דורש". הצעתו עברה בקריאה טרומית, אך נבלמה (בלחץ בעלי העניין) לפני הקריאה הראשונה ונגנזה עם הקדמת הבחירות לכנסת הנוכחית.

 

הפרטיות גויסה לטובת הגזל

ההנחיות הראשונות גובשו באגף שוק ההון תחת הממונה הקודם ידין ענתבי, ללא מאמצים רבים מצדו לקדם את יישומן, בלשון המעטה. ענתבי עמד לפני פרישה משירות המדינה והתכונן לקריירה בצד העסקי של שוק ההון, כמו בכירי האוצר שפרשו לפניו ואחריו לתחומים שהיו בפיקוחם בתפקידם הממלכתי. ענתבי עבר לנהל את בית ההשקעות דש בתום תקופת הצינון לאחר פרישתו. ההנחיות המקוריות נגנזו.

 

האוצר תירץ את גניזתן בין השאר בגלל התנגדות כביכול של מרשם האוכלוסין ומשרד המשפטים. הוא טען שקיימים קשיי ההתחברות עם מאגרי המידע הממשלתיים והם עלולים לפגוע בהגנת הפרטיות. המכשול הטכני היה אמור להתבטל בהפעלת המסלקה הפנסיונית המקוונת. המסלקה נועדה להיות נגישה לכל ציבור החוסכים, עמיתי קרנות הפנסיה וקופות הגמל, על פי חוק שהתקבל בכנסת לפני כשנה.

 

בכנסת הנוכחי, בראשית 2011, שכפל ח"כ מאיר שטרית את הצעת החוק של כחלון, אבל הובס כבר בשלב הקריאה הטרומית, אחרי התנגדות פה אחד של הממשלה בוועדת השרים לחקיקה. מוביל ההתנגדות היה שר המשפטים יעקב נאמן, שאיננו ח"כ אלא הוצנח ממשרד הפרקליטים של בעלי ההון. בכנסת התנגד לחוק שר האוצר שטייניץ בנימוק "הפגיעה בהגנת הפרטיות" למרות השכלול של האוצר בהקמת המסלקה הפנסיונית.

 

איפה טעה שטרית?

שטרית הציע להקים גוף מיוחד שבאמצעותו המוסדות הפיננסיים יפרסמו את אותם חשבונות אחרי 10 שנות תרדמה במטרה שהפרסום יסייע באיתור הבעלים או היורשים. "זהו כסף השייך למי שהשקיעו אותו ולא לבעלי ההון שמחזיקים בו", אמר. "המנגנון המוצע בחוק פועל בהצלחה במדינות רבות. הממשלה שמתנגדת לחוק מעניקה לבעלי ההון יתרון של מיליארדי שקלים על פני מי שהכסף הזה שייך לו".

 

שטרית דחה את פחדי שטייניץ מפגיעה בפרטיות בעלי החשבונות. "יש היום די אמצעים טכנולוגיים להגן על צנעת הפרט. למוסדות הפיננסיים אין אינטרס לדווח על הכספים הרדומים, כמו הבנקים שהחזיקו בכספים של נספי השואה", אמר וקרא לח"כים להצביע לפי השכל הישר ולא בצו המכבש הקואליציוני. אבל הליכוד שתמך בכחלון בכנסת הקודמת לא פרגן לשטרית מקדימה. החוק נפל ברוב של 21-43.

 

הטעות של שטרית היתה בהרצת סולו של הצעת החוק. ההנחיות החדשות המרוככות שהאוצר הביא לידיעת ח"כ גלאון לא יפריעו למאמציו לחדש את יוזמת החקיקה בכנס החורף הקרוב, הפעם בחברת ח"כ נחמן שי (קדימה) ובהחתמת עשרות ח"כים על החוק. גלאון מוזמנת להצטרף. היא חזרה לכנסת אחרי היעדרות ממושכת והיום פעילה חרוצה בוועדת הכספים, שלא עושה חיים קלים לפקידי האוצר וזקוקה רק לליטוש היסטורי.

 

מההיסטוריה של הצעות החוק הפרטיות ניתן להפיק שני לקחים: ראשית, בהתייחסות מנהלי המוסדיים לחשבונות הרדומים לא צפוי מפנה קיצוני מרצון, אלא בלחץ נגדי של רוב פרלמנטרי חוצה מפלגות. שנית, האנרגיות שהפעילו המוסדיים לסיכול הצעות החוק הפרטיות, עלולות להתנקז עכשיו נגד יישום הנחיות אגף שוק ההון.

 

בקטע הזה השר שטייניץ כבר היה לצדם, אם ציפה מהם מלכתחילה שיעשו רק "ככל יכולתם" לאיתור בעלי החשבונות, כלומר לא יהפכו עולמות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
החשבונות הרדומים יתעוררו?
צילום: רויטרס
ח"כ זהבה גלאון
צילום: דודי ועקנין
מומלצים