שתף קטע נבחר

מאחורי הקלעים: כך נתפרה עסקת שליט

דווקא כשהמזה"ת בער והמתווך הגרמני פרש, הצליח דוד מידן היכן שקודמיו נכשלו. כעת, כשעסקת שליט חתומה, יכול בכיר המוסד לספר על איש הקשר שהניע המו"מ, השיחות הקדחתניות במלון המצרי וליל השימורים שבו נרשמו ונמחקו השמות. ואיך הצליח לרכך את חמאס? "גם כשמשקרים לך, לא צריך להתרגש. אחרי מאות שעות, הם הבינו שאפשר להגיע איתי לעסקה"

יכול להיות שעסקת שליט הייתה קמה ונהיית גם אם המתווך היה אדם אחר. אבל דוד מידן יכול לזקוף לזכותו הישג ייחודי: הוא זיהה את הפתח הצר של השביל שהוביל לעסקה, וידע לנצל עד תום כל גורם בזירה באופן שאפשר לו ולשולחיו להגיע מהר יחסית לקו הסיום. "כל הזמן האמנתי שאני אגמור עסקה", הוא אמר בערב החג, אחרי הפגישה עם נשיא המדינה, שמעון פרס. "ידעתי שזו עסקה מסובכת מאוד ושהיריב הוא מאוד קשה - אולי כזה שבלתי אפשרי להגיע אליו - אבל ראיתי בחיים שלי יותר מדי דברים שנחשבו בלתי אפשריים עד שנעשו אפשריים... לא שלא היו לי תסכולים בדרך והרהורים אם זו הדרך הנכונה פה והדרך הנכונה שם, אבל האמונה שזה אפשרי ליוותה אותי כל הזמן. אני איש אופטימי".

 

גלעד שליט בדרך הביתה - כל הכתבות והעדכונים בעמוד מיוחד:

 

ואכן, מידן היה זקוק לכל בדל אופטימיות שיכול היה לגייס כשנכנס לתפקידו כנציג ראש הממשלה למשא ומתן באפריל השנה. שני נציגי ישראל שהיו לפניו, אנשי מודיעין מוכשרים ומנוסים - עופר דקל וחגי הדס, הרימו ידיים אחרי שנים של מאמצים שעלו בתוהו. גם המתווך הגרמני, גרהארד קונראד, פרש מהזירה אחרי שהציג לחמאס בהסכמת ממשלת ישראל מתווה מפורט לעסקה, ולמעשה שני מתווים: האחד בדצמבר 2010 והאחר, משופר ומשופץ ברוח דרישות חמאס, בפברואר 2011. אבל הנהגת חמאס הפנתה לו כתף קרה. האיש שחאלד משעל ואנשיו נהגו לנשקו על ראשו ונחשב בעיניהם לידיד אינטימי, הפך לפתע לאויב כשהציג להם הצעת פשרה ואמר להם: זה המירב שתוכלו לקבל מהישראלים וממני.

 

השליח למו"מ על שליט, דוד מידן, עם הנשיא פרס (צילום: מרים אלסטר פלאש 90) (צילום: מרים אלסטר פלאש 90)
השליח למו"מ על שליט, דוד מידן, עם הנשיא פרס(צילום: מרים אלסטר פלאש 90)

 

תחילה לא הגיב הארגון ואחר כך דחה רשמית את המתווה. גרהארד קונראד חזר מתוסכל לברלין. ראש שירות הביון הגרמני BND, מי ששיכנע את חיזבאללה לקבל את המתווה לעסקה שבמסגרתה הועברו לישראל גופות החיילים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל תמורת מאות מחבלים, נואש סופית מהקליינט הפלסטיני. גם אופציית התיווך המצרי נדמה היה שהתאדתה כשנשיא מצרים חוסני מובארק ושליחו, ראש המודיעין עומר סולימאן, הודחו מהשלטון. האיחוד האירופי ניסה לחלץ את העגלה מהבוץ באמצעות גזרים ומקלות דיפלומטיים, אבל חמאס לא ממש התרשם, אפילו מהגינוי הבוטה שספג מהממונה על ענייני החוץ של האיחוד, קתרין אשטון.

 

כתוצאה מכל אלה העריכה קהילת המודיעין הישראלית באותה תקופה שחמאס כלל אינו מעוניין לגמור עסקה, ושלחאלד משעל ולהנהגה המדינית של הארגון היושבת בדמשק יש אינטרס למשוך את הפרשה שהעניקה להם מעמד בינלאומי והפכה אותם לאורחים רצויים בטרקליני ערב. בישראל העריכו שלמפקד הזרוע הצבאית של חמאס בעזה, אחמד ג'עברי, מי שהחזיק בגלעד שליט בפועל, אין שום כוונה לוותר אפילו על קוצו של יוד מהתנאים ושמות האסירים שדרש. מבחינתו זה היה הכל או לא כלום. הקיפאון שהשתרר במשא ומתן לשחרור גלעד שליט היה עמוק וחסר תקווה.

 

ואז הגיע איש הצללים

זו הייתה הסיטואציה כשראש הממשלה זימן אליו את דוד מידן, והציע לו להיות נציגו למשא ומתן על שחרור גלעד שליט. משא ומתן אמנם לא היה, אבל החלל שהותירה פרישת המתווך הגרמני שאב אליו המון יוזמות בזירה הבינלאומית: ממשלות, ארגונים ואפילו אנשים פרטיים הציעו את שירותיהם לממשלת ישראל. משימתו הראשונה של דוד מידן הייתה לברור ביניהם. "בתקופה זו המון אנשים בחשו בקלחת", נזכר מידן, "לרב היו אלה יוזמות בוסר חסרות תועלת, אבל מפעם לפעם היו הברקות לא רעות".

 

אביבה ונועם שליט. מידן לא ניסה להתערב בפעולותיהם (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
אביבה ונועם שליט. מידן לא ניסה להתערב בפעולותיהם(צילום: אוהד צויגנברג)

 

אחת ה"הברקות" האלה הייתה של אדם פרטי - גרשון בסקין - שהציע להעביר מסרים בין ישראל לחמאס. מידן החליט להמר עליו ונסע לפגוש אותו. המידע שהיה על האיש בישראל וחושיו המחודדים של דוד כמפעיל סוכנים במוסד אמרו לו שהוא אמין. המתווך היה קצה החוט שבאמצעותו נתפרה העסקה. "נוצר קשר עם חמאס", סיפר אתמול מידן למקורביו, "היה מצב שבו הוא מעביר לי מסר ואני מעביר לו מסר בתכיפות שהלכה וגברה, וכמעט הגענו למצב של מסרים יומיומיים". זה לא היה משא ומתן ישיר אבל זה היה סוג של דיבור, מן ויכוח, שיצר בהדרגה תחושה אצל מידן שיש על מה לדבר.

 

עוד כתבות על עסקת שליט:

  • חיזבאללה על עסקת שליט: ניצחון עצום על הציונים
  • ביקורת בחמאס: 'למה בכירי התנועה לא בעסקה?'
  • אב שכול: "העסקה מעניקה חופש לרצוח יהודים"

     

    מעודדת במיוחד הייתה העובדה שחמאס לא התנגד לכך שהבסיס לחילופי המסרים יהיה המתווה שהציג המתווך הגרמני בפברואר השנה לפני שפרש. מידן מודה שזו הייתה הפתעה עבורו ושזה מה שגרם לו לחשוב, בניגוד להערכה שרווחה אותה שעה בישראל, כי לחמאס יש אינטרס לסגור עסקה. את הדיאלוג הראשוני הזה לא ניהל מידן לבדו. הוא נעזר בשני אנשי צוותו, קצין בדרגת אלוף משנה מאגף המודיעין של צה"ל וראש מחלקה בשב"כ, שזהותם חסויה עדיין. שניים אלה קישרו בינו לבין אמ"ן והשב"כ, וכך יכול היה לקבל במהירות מידע רלוונטי והכוונה שאפשרו לו להתקדם בחילופי המסרים. כל זאת בגיבוי און-ליין של משאבי קהילת המודיעין הישראלית, אך במצב שבו רק קודקודיה, ראש השב"כ יורם כהן, ראש אמ"ן אביב כוכבי וראש המוסד תמיר פרדו ידעו למה נחוץ החומר.

     

    נתניהו הסקפטי שחרר חבל

    יותר מכל חשש מידן מהדלפות לתקשורת ולכן הוא ואנשיו הקפידו מאוד על חשאיות ומידור. בדרג הקברניטים היו בסוד העניין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הביטחון, אהוד ברק. מידן דיווח לכל אחד מהם באינטנסיביות וקיבל מהם הנחיות אחרי שהתייעצו ביניהם. הקשר השוטף עם ראש הממשלה, זה שלא הצריך שיחות פנים אל פנים עם נתניהו, התנהל באמצעות המזכיר הצבאי, ראש מטה חיל האוויר לשעבר תא"ל יוחנן לוקר. לוקר היה לא רק שותף סוד אלא נעשה בהדרגה מעורב ישירות, בעיקר בשלב שבו התנהלו המגעים באמצעות הממשל במצרים.

    ביוני השנה היה כבר ברור למידן שיש לו ערוץ הידברות אמין, יציב ואינטנסיבי עם חמאס. יותר מזה: הסתמנו בקצב גובר נקודות הסכמה כתוצאה מחשיבה יצירתית בשני הצדדים. מידן התייעץ עם נתניהו וברק ועם אישים נוספים, ובגיבוים החליט לנסות לבצע דילוג גדול קדימה. מידן ביקש מחמאס, באמצעות איש הקשר, מסמך כתוב שבו יציגו לו מתווה לעסקה שיהיה קביל עליהם אך גם ייתן מענה לעקרונותיה של ישראל ובעיקר לחשש מפני התחדשות הטרור בגדה בעקבות ביצוע העסקה. "מסמך שובר קיפאון בראייתם", כך הגדיר מידן לאיש הקשר את מהות הנייר שביקש מבני שיחו בצד שכנגד.

     

    אנשי חמאס נענו לאתגר די מהר. בסוף יוני הם העבירו למידן את המתווה הכתוב שביקש. המסמך לא היה קל לעיכול בצד הישראלי אך אפשר היה לזהות בו גמישות, נזכר מידן. ברק והרמטכ"ל גנץ ממילא תמכו עקרונית בביצוע עסקה שבמסגרתה ישוחרר גלעד שליט. לכן תמיכתו של ברק בהמשך המשא ומתן על בסיס המתווה שהגיש חמאס מהלך לא הפתיעה את מידן. נתניהו היה אגוז הרבה יותר קשה לפיצוח. למוד נסיון מר משלבי המשא ומתן הקודמים היה ראש הממשלה סקפטי כשמידן התחיל במגעיו באמצעות איש הקשר. אך ככל שהתקדמו המגעים הצליח מידן לשכנע אותו לשחרר לו חבל, וחופש התמרון שלו מול החמאס הלך וגדל. 

     

    ארדואן עם נשיא הרשות אבו מאזן. אפילו הוא גילה רצון טוב (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    ארדואן עם נשיא הרשות אבו מאזן. אפילו הוא גילה רצון טוב(צילום: EPA)

      

    לכן, אחרי התלבטות, הסכים גם הוא להמשיך במשא ומתן ואף להעביר אותו למסלול ממוסד ומחייב כפי שהציע מידן. כדי שהמשא ומתן יהיה לא ישיר (ישראל וחמאס סירבו בעיקשות להידברות פנים אל פנים) אך יעיל ומחייב, היה דרוש גורם מדינתי שייתן את חסותו ויתווך בין שני הצדדים. למידן, אחרי כשלונו של המתווך הגרמני, היה ברור שגורם מערבי כלשהו לא יצליח. היה דרוש גורם אזורי שיש לו השפעה על חמאס וקשרים אמינים עם ישראל. הבחירה נפלה על מצרים. בישראל זיהו שחמאס זקוק כעת לאנשי המועצה הצבאית העליונה במצרים ולרצונם הטוב יותר מאי פעם, וכי גם ההנהגה המדינית של הארגון בדמשק וגם ההנהגה העזתית של הארגון נותנים אמון במשטר החדש במצרים.

     

    ההוקרה האישית לראש המודיעין המצרי

    הנשיא מובארק ואנשיו שרדפו את האחים המוסלמים במצרים (תנועת האם של חמאס) ושיתפו פעולה עם ישראל נחשבו בעיני חמאס גורם עוין. לעומת זאת המועצה הצבאית העליונה בראשות הפילדמרשל מוחמד חוסיין טנטאווי, המושלת כעת במצרים, נחשבת בעיניהם ידידותית ואמינה יחסית. לא במעט מפני שלתנועת האחים המוסלמים במצרים (שחזרה להיות ארגון פוליטי חוקי) ולרחוב המצרי יש השפעה חזקה על מועצת קצינים זו. אחת ההוכחות לכך הן ההקלות שקיבל חמאס-עזה במעבר רפיח. 

     

    חאלד משעל. שלח את אנשי הזרוע הצבאית והלשכה המדינית (צילום: AFP PHOTO/HAMAS, HO ) (צילום: AFP PHOTO/HAMAS, HO )
    חאלד משעל. שלח את אנשי הזרוע הצבאית והלשכה המדינית(צילום: AFP PHOTO/HAMAS, HO )

     

    מלבד זאת, ההנהגה המדינית של חמאס היושבת בדמשק מרגישה שהאדמה בסוריה רועדת מתחת רגליה. בשאר אסד העלווי הורג באחים המוסלמים הסורים הסונים, אחיהם האידיאולוגיים והתיאולוגיים של חאלד משעל וסגנו מוסא אבו מרזוק. אך בה בשעה הוא דורש מחמאס להביע תמיכה בו ובמשטרו ההולך ומתמוטט. עקב זאת הפכה מצרים, הגובלת ברצועת עזה, לחלופה המועדפת על הנהגת חמאס כבסיס אפשרי וכתומך עיקרי.

     

    הייתה למידן גם סיבה אישית להעדיף את המצרים כמתווך וכנותן חסות למשא ומתן. מתקופת שרותו כראש "תבל" - האגף המנהל את קשרי החוץ של המוסד עם ממשלות ושרותי ביון זרים - הכיר מידן את המודיעין המצרי וסמך על בכיריו. הוא ידע שחלו שם חילופי גברי יסודיים ושעומר סולימאן כבר איננו בתמונה. אך בהיותו ראש "תבל" עד לאפריל השנה כבר הספיק מידן להכיר ולהוקיר את ראש המודיעין המצרי החדש, הגנרל מוראד מוואפי ואת אנשיו. מהפגישות שהיו למידן איתם הוא ידע שהם מעוניינים מאוד לחזור למעמדם כגורם העיקרי המתווך בין ישראל לחמאס ולפלסטינים בכלל, ובעסקת שליט בפרט. עניין זה נחוץ להם כדי למצב ולחזק את מעמדם בעיני האמריקנים והקהילה הבינלאומית.

     

    משפחת שליט

     

     

    מידן גם הבחין בבירור בכך שבכירי המודיעין המצרי מעוניינים מאוד לשקם את כבודם, שנפגע אחרי שהמתווך הגרמני הדיח אותם (בימיו של אהוד אולמרט כראש הממשלה) מהמשא ומתן בעניין שליט. אבל הייתה עוד אופציה. טורקיה, למרות יחסיה המתוחים עם ישראל בעקבות פרשת המשט, הציעה את שירותיה הטובים בעניינו של גלעד שליט. את הקשר הראשוני עם הטורקים בעניין זה יזם מידן במסגרת חיפושיו אחרי מנופי השפעה על חמאס. כראש "תבל" עד לפני כחצי שנה הוא הכיר היטב את מקביליו בקהילת המודיעין הטורקית, והחליט לפנות אליהם.

     

    המצרים רצו בין חדרי המשלחות

    מספר מפגשים עם הטורקים הסתיימו בלי תוצאות. אולם בפגישה שהייתה בקיץ האחרון הפתיע ראש המודיעין הטורקי החדש את הנושא ונותן הישראלי. האקן פידאן, איש סודו ואמונו של ראש הממשלה הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, הציע למידן מפורשות לעזור לישראל בעניינו של שליט, ואף ביקש להוביל את המשא ומתן באופן רשמי. לעניין הומניטרי זה אין שום קשר לסכסוך הקיים בין שתי המדינות, אמר פידאן למידן, והוא הדגיש כי הוא מדבר בשמו של ראש הממשלה ארדואן. ההצעה הזו הושיבה את ראש הממשלה נתניהו ואת נציגו למשא ומתן על קרניים חדות של דילמה.

      

    ראש השב"כ, יורם כהן. ליל רישומים ופיצות תחת עין המצרים (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
    ראש השב"כ, יורם כהן. ליל רישומים ופיצות תחת עין המצרים(צילום: אוהד צויגנברג)

     

    הן נתניהו והן מידן העדיפו תיווך מצרי וסברו שהוא יהיה יעיל יותר, אך לא רצו לוותר על ההצעה הטורקית הנדיבה שהייתה יכולה להביא גם לשיקום היחסים בין שתי המדינות. מידן הציע לחבר בין הטורקים למצרים. הוא דיבר עם המצרים, ואלה דחו בנימוס אך בתוקף את ההצעה. מידן הודיע לפידאן שישראל מסיבות מובנות אינה יכולה לוותר על מצרים כמתווך בעניין שליט. נראה שהעניין הוצג כהלכה באנקרה, כיון שהטורקים המשיכו לגלות רצון טוב וסייעו ככל שיכלו למידן בהפעלת מנופי השפעה על חמאס בעוד מצרים מובילה את המשא ומתן.

     

    מידן לא טעה בהערכתו החיובית את בכירי המודיעין המצרי. הגנרל מוואפי הציב למשימת התיווך שניים מבכירי אנשיו: את הגנרלים שחאתה ראפת ונאדר אל-עאצר. שניהם אנשים רציניים ביותר שעשו עבודה יסודית ומעוררת כבוד, אומר עליהם דוד מידן, שציין כי הגנרל נאדר אל-עאצר היה השחקן המרכזי בפרשה, ושבלעדיו לא הייתה עסקה. בסוף יולי האחרון, אחרי שהונח בפניהם "המסמך שובר השוויון" שמידן קיבל מחמאס באמצעות איש הקשר העלום, זימנו הגנרלים המצרים את נציגי שני הצדדים, הסתגרו איתם במלון מבודד ומאובטח היטב, פינת חמד המשקיפה אל הפירמידות, והחלו בעבודה.

     

    את ישראל ייצג בתחילה דוד מידן לבדו. חמאס שלח ארבעה אנשים: אחמד ג'עברי וסגנו מרוואן עיסא, ושניים מבכירי ההנהגה המדינית שבאו מדמשק. בראש המשלחת עמד ניזאר עוודאלה, איש ההנהגה הדמשקאית. במהלך חודשיים, מסוף יולי ועד תחילת אוקטובר, היו כשישה סבבי משא ומתן. המשלחות ישבו בחדרים נפרדים אך סמוכים, והגנרלים המצרים הלכו ביניהם. בסוף כל אחד מהסבבים חזרו המשלחות הביתה לדווח לקברניטים. במהלך השיחות הפעילו הגנרלים המצרים לחץ לא מתון על שני הצדדים כולל איומים מוסווים, הצעות מפתות ורעיונות יצירתיים.

     

    הגזמות, שקרים ובדיחות עם חמאס

    אנשי חמאס וגם הנציג הישראלי המשיכו להתעקש על מה שנראה בעיניהם חיוני, והתווכחו על כל פרט. אך האווירה הייתה טובה ונינוחה כמעט כל הזמן, וניכר היה שהצדדים מתאמצים ללכת זה לקראת זה. ישראלי המעורה בפרטי השתלשלות המשא ומתן טוען שאווירה זו הייתה עבורו הוכחה שחמאס מעוניין בהסכם, ולכן גם כשנתגלעו קשיים המשיכה ירושלים לתמוך בהמשך ההידברות. אבל לדוד מידן לא היה קל. למרות האור הירוק שקיבל מראש הממשלה ומשר הביטחון, הוא נזקק לכל הסבלנות, ההתמדה, הכישורים האישיים והניסיון שצבר בשלושים שנותיו במוסד כדי להניע קדימה את השיחות, גם כשהסתמן מבוי סתום.

     

    "הרקע 'היומינטי' שלי שיחק מכריע", אומר דוד מידן. המונח "יומינט" פירושו בשפת המודיעין איסוף מודיעין באמצעות אנשים, מרגלים הנשלחים לשטח או סוכנים מקומיים המופעלים שם על ידי קציני הפעלה. "יומינט זו היכולת לקרוא את המצב, לקרוא את האינטראקציה ולהבין מתי להתעקש ומתי להתגמש. מתי לדבר ומתי לשתוק. הכרת העולם הערבי ותרבותו עוזרת, עוזרת מאוד", קובע מידן, שהעולם הערבי הוא ביתו, תרתי משמע, כבר עשרות שנים.

     

    החגיגות במאהל שליט עם אישור הממשלה לעסקת השבויים (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
    החגיגות במאהל שליט עם אישור הממשלה לעסקת השבויים(צילום: נועם מושקוביץ)

     

    הוא עלה לישראל כתינוק בן שנה. משפחתו שהתגוררה בקהיר גורשה ממצרים בעקבות מלחמת סיני ב-1956 והתיישבה בתל-אביב. הוא למד מזרחנות וערבית בתיכון, בצבא ובאוניברסיטה, ויישם את כישוריו במוסד, תחילה בתפקידי שטח וברבות הימים גם כראש אגף (תפקיד המקביל לאלוף בצבא). מידן דובר ערבית על בוריה בלהגים המצרי, הפלסטיני והלבנוני, והדבר אפשר לו לפעול כאיש מודיעין בכיסוי ובלי כיסוי, ובעת המשא ומתן על גלעד שליט - ליצור קשר לא פורמלי אך אמין עם בני שיחו.

     

    "זה עבד מצוין מול המצרים. נוצר עמם קשר אינטימי. ברגע שאתה יוצר כימיה טובה ואמינות אפשר לשבת בנינוחות, אפשר להגיב ולתקן, ושום דבר זה לא סוף העולם גם עבור הצד השני שאיתו אינך מדבר ישירות", נזכר מידן. "הגזמות אפשר לקבל בסלחנות וגם כשאתה נתקל בשקר - לעשות עצמך תמים ולא להתרגש יותר מדי. אחרי הכל זה העולם הערבי... היחס הזה מוקרן ומשפיע על הצד השני. הם העבירו לי מסרים בעברית, החלפנו בינינו בדיחות באמצעות המצרים, ובסופו של דבר, אחרי מאות שעות של שיחות הם (חמאס) התחילו להאמין שאפשר להגיע לעסקה איתי".

     

    השב"כ הודה: עדיף לשחרר ערבים ישראלים

    לדעתו של מידן, תנאי חשוב להצלחת המשא ומתן היה האיפול התקשורתי הקיצוני שכל הצדדים הטילו על עצם קיומן של השיחות. העובדה שאפילו אנשי חמאס לא הדליפו מידע ושמרו בקנאות על חשאיות, הייתה לדבריו הוכחה לרצינותם ולרצונם לסיים את המשא ומתן באופן חיובי. הפריצה הגדולה במשא ומתן התחוללה לפני כשבוע. ליתר דיוק, בסבב השיחות הלפני-אחרון, שהתנהל לפני יום הכיפורים, ב-5-6 באוקטובר. הסבב הזה היה דרמטי. נתניהו, שבינתיים הלך ונעשה אופטימי, הניח למידן מרחב תמרון ניכר, וראש הלשכה המדינית של חמאס לחץ על אחמד ג'עברי להתגמש.

     

    כתוצאה מכך הצליחו המצרים לנסח מתווה עקרונות לעסקה שהיה מקובל על שני הצדדים. הדבר היחיד שצריך היה להשלים בהסכם המסגרת הזה הוא לשבץ בו את שמות האסירים הפלסטינים שישוחררו. יצוין שהמתווה העקרוני הזה דומה בקוויו הכלליים למתווה העסקה שסוכם כבר לפני שנים בשיחות שאותן ניהל עופר דקל מטעם ראש הממשלה דאז אולמרט, ובעיקר למתווה שהציע המתווך הגרמני. אבל הפרטים היו שונים. הסיבה העיקרית לשוני היא שישראל, צריך לומר שבהשפעתו של שר הביטחון ברק ובתמיכתו של ראש השב"כ יורם כהן, נקטה קו פרגמטיסטי. נזנחו השיקולים המדיניים, האידיאולוגיים והרגשיים, והשיקול הביטחוני הועמד כתנאי כמעט יחיד לחמאס.

     

    עסקת ג'יבריל. ערבים ישראלים שוחררו כבר אז ()
    עסקת ג'יבריל. ערבים ישראלים שוחררו כבר אז

     

    כך למשל, היה בעניין האסירים ממזרח ירושלים ומקרב ערביי ישראל. ממשלות אולמרט ונתניהו התנגדו עקרונית ובחריפות, משיקולים מדיניים ומשפטיים, להכללתם במסגרת עסקה עם חמאס. אולם בעת המשא ומתן הנוכחי בקהיר נזכר פתאום מי שנזכר במערכת הביטחון ובשב"כ כי יש כבר תקדים. כבר בעסקת ג'יבריל הידועה לשמצה מלפני יותר מ-20 שנה, שוחררו כמה עשרות טרוריסטים בעלי תעודות זהות כחולות.

     

    ראש השב"כ כהן קבע גם שבמסגרת אלף ומשהו המשוחררים עדיף לשלוח הביתה שישה ערבים ישראלים, כולם בני יותר מ-50 שריצו יותר מ-20 שנה בכלא הישראלי, במקום לשחרר שישה בני עוולה פלסטינים צעירים וחדורי תאוות נקם לגדה המערבית. אגב, המבוגר שבין ששת הערבים הישראלים הוא כבן 80, ועמד להשתחרר ממילא בעוד שנתיים. חמאס הסכים שקציבת עונשם של האסירים הערבים הישראלים תתבצע על פי החוק הישראלי, ובקצב של מערכת המשפט הישראלית.

     

    "כשחתמנו בשבוע שעבר על הסכם המסגרת בראשי תיבות התרגשתי מאוד", הודה מידן בפני חבריו. הוא ידע שתפקידו כמעט נשלם והוכתר בהצלחה, והכרה זו ריגשה אותו מאוד. מידן ידע אמנם שעניין השמות הוא מכשול לא קטן שעדיין צריך לעבור אותו ושבלעדיו לא תהיה עסקה, אבל הוא חש אינטואיטיבית שנפרצה הדרך. זו שבסופה יבוא קץ לסבלם של גלעד שליט ומשפחתו. לאורך כל ששת החודשים שבהם ניהל את המגעים מטעם ישראל, הקפיד מידן לשמור על קשר עם נועם ואביבה שליט. הוא בא לביתם כמעט מדי שבוע וסינן להם מידע במשורה, אך בעיקר ניסה לשמור אצלם על זיק של תקווה.

     

    לילה של מחיקות ורישומים בבית המלון

    "אמרתי להם: אני לא יוצא לחופשות עד שאני לא גומר עסקה. אני לא יודע כמה זמן זה ייקח, אבל לחופשה אני לא יוצא עד שזה נגמר", סיפר לחבריו. משפחת שליט חשה כנראה שמדובר באדם אמין ובעל יכולת, וגמלה לדוד מידן ביחס חם ובשבחים שהם מרעיפים עליו כיום. עם זאת, מידן סבור היום כי בתחילת המשא ומתן, לפני שנים, הביא הקמפיין הציבורי בישראל למען גלעד שליט להקשחת עמדות החמאס. בעקבות זה האמיר מאוד גם המחיר שדרשו תמורת השבוי הישראלי. אבל כשנכנס מידן לתפקידו הוא נזהר שלא להתערב בעניין זה. לא רק מפני שכיבד מאוד את רצונם ומניעיהם של משפחת שליט ותומכיה, אלא גם מסיבה פרקטית: כשמידן נכנס לתפקידו הוא ידע שאפקט ההפגנות בישראל כבר 'מגולם' במחיר הבסיס של העסקה, שאושר על ידי המתווך הגרמני.

     

    אחרי שהושג הסכם המסגרת העקרוני, במוצאי יום הכיפורים, כינס נתניהו בירושלים את "השמינייה". הוא שמע את הערות השרים ואת המלצותיהם לשלב הבא, והבין שלעסקה תהיה תמיכה פוליטית. למחרת שב מידן למצרים יחד עם ראש השב"כ יורם כהן, לסבב המשא ומתן האחרון והמכריע. הפעם היה כהן בעמדת המוביל, ומידן סייע לו במיקוח הקשה על שמות המחבלים שיגורשו לעזה או לחו"ל, אלה שיורשו לחזור ליהודה ושומרון ושמות רבי המחבלים שיישארו בכלא הישראלי. הם עשו יממה כמעט בלי שינה, אוכלים בחטף פיצות או מזון כשר אחר (יורם כהן הוא אדם דתי), ובעיקר כותבים ומוחקים תחת עינם הפקוחה של הגנרלים המצרים.

     

    טנטאווי. סולימאן ומובארק הלכו, אבל גם התחליף היה יעיל (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    טנטאווי. סולימאן ומובארק הלכו, אבל גם התחליף היה יעיל(צילום: AFP)

     

    ביום שלישי בבוקר הושלמה המלאכה. ראש השב"כ אישר את הרשימה, ואחרי שקיבל אישור עקרוני מירושלים חזרו שניהם לארץ לדווח אישית לראש הממשלה. השאר ידוע. מידן מסרב היום לערוך השוואות בינו לבין קודמיו בתפקיד, ולאבחן מדוע הצליח הוא במקום שבו הם כשלו. הוא ממהר להסביר בהגינות כי הנסיבות השתנו. הייתה הפיכה במצרים, סוריה שקועה במלחמת אזרחים, איראן מעכבת כספים לחמאס, ואבו מאזן שצבר יוקרה באו"ם מתכונן לערוך



    בחירות בכל השטחים הפלסטיניים. כל אלה גרמו, לדעתו, להגמשת עמדות החמאס במשא ומתן ולנכונות הקיצונים בארגון להגיע לעסקה.

     

    אבל הגורם העיקרי לדברי מידן היה היכולת והכישורים שגילו הגנרלים המצרים. "כשזיהיתי את היכולת שלהם, ואת הקשר הטוב בינם לבין אנשי חמאס, הבנתי שזה נותן סיכוי", סיפר. לצד אלה הוא ציין לחיוב את רשימת האסירים המיועדים לשחרור שהכין המתווך הגרמני. "רשימה זו הייתה הבסיס. כך לא היינו צריכים להתווכח ולהתמקח כל פעם מחדש. לא הייתה נקודה ארכימדית - הארה פתאומית שאפשרה לי יום אחד לקדם את הסיפור. יש כל הזמן באוויר הצעות ורעיונות, חלקם שטויות וחלקם בוסר, שאתה צריך לדעת לסנן אותם. וזה מה שעשיתי בתפקידי הנוכחי כמו בתפקידי הקודמים (במוסד). לא היה בכך שום דבר יוצא דופן".

     

    Read this article in English

     



  • פורסם לראשונה 13/10/2011 19:59

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: פוטו נגבה
    דוד מידן. הכישורים היומינטיים והערבית השוטפת סייעו לו
    צילום: פוטו נגבה
    נתניהו. התאכזב מסבבים קודמים, אך נתן חופש תמרון
    צילום: אבי אוחיון לע"מ
    גלעד שליט. אולי חג אחרון הרחק מהבית
    מומלצים