ארה"ב אישרה: ריטלין לילדים - כבר מגיל 4

אלפי ילדים מתחת לגיל בית הספר סובלים מהיפראקטיביות קשה, אולם עד כה לא היו מטופלים באופן תרופתי מאחר ששימוש בריטלין היה מאושר רק מגיל שש ומעלה. עתה קובעות הנחיות חדשות של האיגוד האמריקני לרפואת ילדים כי במקרים בהם אובחנה היפראקטיביות הנמשכת יותר משישה חודשים ונסיונות הטיפול החינוכיים והפסיכולוגיים כשלו, על הרופאים להתחיל טיפול בריטלין או קונצרטה.

עוד על הפרעות קשב וריכוז :

• לתת ריטלין לילד גם בחופש? 4 עצות להתמודד
• לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב? כך תשרדו בזוגיות
• הפרעה בעלייה: אחד מכל 10 ילדים הוא ADHD
  

החוקרים: כך ניתן לעזור ליותר ילדים

ההנחיות החדשות של האיגוד האמריקני לרפואת ילדים (APP) פורסמו היום (ב') בגיליון

החדש של כתב העת לרפואת ילדים Pediatrics. בהנחיות צויין כי עד כה הוגדרה הפרעת קשב וריכוז (ADHD) רק בילדים בני יותר משש שנים, ואולם עדויות שהצטברו מראות כי ילדים רבים סובלים מהתופעה, אותה ניתן לאבחן כבר מגיל ארבע.

על פי ההמלצות החדשות אם נמשכים הסימפטומים של הפרעת קשב וריכוז יותר מארבעה עד שישה חודשים, בשני מקומות שונים לפחות במקביל (כמו בבית ובגן), ואמצעים חינוכיים כמו תגמול חיובי ושלילי וטיפול פסיכולוגי לא הביאו לשיפור, יש להתחיל טיפול בתרופה מתילפנידייט (דוגמת ריטלין או קונצרטה).

חרף ההמלצות התרופה מותרת לשימוש כרגע רק מגיל שש שנים על ידי רשויות התרופות בעולם ובארץ, ולפיכך ההנחיות החדשות צפויות לעורר מחלוקות רבות. עם זאת, בישראל מורשים נוירולוגים לרשום את התרופה באופן חריג לילדים בני פחות משש, באמצעות טופס מיוחד הנקרא 29ג'.

"טיפול בילדים קטנים הוא חשוב, משום שכך ניתן להגביר את הסיכוי שלהם להצליח בבית הספר", אמר ראש הצוות שחיבר את ההנחיות החדשות, פרופ' מארק וולרייך מאוניברסיטת אוקלהומה. "בשל המודעות ההולכת וגוברת להפרעות קשב וריכוז ודרכי האיבחון של ההפרעה ניתן לעזור ליותר ילדים. עם זאת, חשוב לזכור כי ADHD היא הפרעה כרונית ודורשת גישה רב מערכתית, לא רק של מתן התרופה, הכוללת את ההורים, הרופא המטפל, תרפיסטים וצוות המורים".

ריטלין: התגלה לפני כ-50 שנה 

החומר ממנו מורכב ריטלין הוא מתילפנידייט, חומר מעורר. הוא פועל בדרך לא ברורה על מערכת העצבים באופן פרדוקסלי. במקום לעורר הוא גורם לריכוז וקשב חד יותר אצל הלוקים ב-ADHD. הריטלין נתגלה לפני כ-50 שנה. התרופה שימשה תחילה לטיפול בדיכאון, אך אז התברר כי היא ממתנת תופעות של הפרעות קשב ומגבירה את יכולת הריכוז, ההישגים בלימודים, היכולת לתפקד בבית ואת ההערכה העצמית.

החומר מתילפנידייט משפיע על מערכת העצבים המרכזית. פעולתו דומה לקפאין, אך בעוצמה רבה יותר, שמתקרבת לזו של סמים ממריצים דוגמת אמפטמינים. מחקר שנערך בארצות הברית, שעשה שימוש בהדמיות דיגיטליות של המוח, מצא שריטלין מגביר את רמתו של המעביר העצבי דופמין במוח. החוקרים מעריכים שהריטלין מגביר את שחרור הדופמין ובכך משפר את יכולת הריכוז והמיקוד.

התרופה ריטלין שווקה לראשונה בארצות הברית בשנת 1956. אז הטילו רבים ספקות

ביכולתה של התרופה להביא לשינוי כלשהו אצל החולים. זו אולי הסיבה שנערכו עד כה יותר משלושת אלפים מחקרים אודות הריטלין. עם זאת, התרופה נבדקה רק על הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ולא על נבדקים בריאים.

השימוש בריטלין טומן בחובו תופעות לוואי ובהן ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים וישנוניות. אך השפעת התרופה חולפת לחלוטין עם הפסקתה, ומכאן יתרונה הגדול. לפני מספר שנים קבע מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) כי לריטלין תתווסף אזהרה על סכנת מוות פתאומי, יתר לחץ דם, בעיות לב חמורות והפרעות התנהגותיות כמו תוקפנות ומאניה (התקף שיגעון).

לא כל רופא בישראל מורשה לנפק מירשם לריטלין. התרופה, כמו גם אחיותיה סטרטרה וקונצרטה, מותרת לניפוק רק על ידי מומחים לפסיכיאטריה או נוירולוגיה ולאחר אבחון הכולל אבחון פסיכולוגי ומבחן TOVA, בו יושב המטופל מול מחשב ועוקב אחר תנועות משעממות של אובייקטים על המסך. המטופל נוטל ריטלין לאחר המטלה ושב לבצע אותה. לאחר אלה על רופא המשפחה או רופא הילדים לשלול הפרעות אחרות המתבטאות כהפרעת קשב וריכוז, כמו הפרעות בבלוטת התריס (היפר או היפותירואיזידם), צליאק, אנמיה, מחסור בויטמינים מסוג B, ליקוי ראיה וליקוי שמיעה. לא ברור עדיין מה טומנים בחובם השינויים האחרונים והאם רופאי המשפחה יאותו לרשום ריטלין לכל מטופל החפץ בתרופה.