מלחמת אחים ואיסלאם קיצוני? לוב מביטה לעתיד
משטר הטרור שהשליט מועמר קדאפי בארצו הגיע לקיצו. אולם, לא בטוח בכלל שעתידה של לוב, לפחות בטווח הקרוב, יהיה טוב יותר. "הפוטנציאל למלחמת אזרחים קיים", מסביר מומחה
אחרי 42 שנות שלטון ביד קשה חוסל אתמול (יום ה') הרודן הלובי, מועמר קדאפי, באופן שונה לגמרי מהדרך שבה חי את חייו. כשהוא פצוע ומדמם נגרר הרודן המודח עד שלבסוף נורה בראשו. כעת, אחרי שכמעט כל שרידי משטרו נעלמו, נכנסת לוב לעידן חדש, אך בכלל לא בטוח שטוב יותר.
מהפכה בלוב - כותרות אחרונות ב-ynet:
- סופו של קדאפי: חי כמו מלך, מת כמו כלב
- תיעוד: קדאפי נתפס חי, "הוכה ונורה למוות"
דיווח: קדאפי ייקבר במקום סודי מות קדאפי: כוח ל"אביב הערבי" ולאל-קאעידה
"יש כאן אקט סמלי רווי אמוציות וזעם שהוא בבחינת סתימת הגולל על שאיפותיהם של נאמני קדאפי האחרונים", אומרת פרופ' יהודית רונן, חוקרת לוב ומרצה בכירה באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן בהתייחס לשאלה אם לנאמניו של הרודן הלובי יש סיכוי לחזור לשלטון.
פרופ' אלי פודה, מהחוג ללימודי איסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, מסכים עם דבריה: "החיסול הוא עניין סמלי שמוכיח מעל לכל ספק שהמשטר כבר נפל ושהשלב הזה בהיסטוריה של לוב נגמר".
לדברי פרופ' פודה, השאלה החשובה כעת היא כמה מהר תצליח מועצת המעבר להשיג שליטה ולגיטימיות ולמנוע פעולות נקם בשבטו ובאנשיו של קדפי. לדעתה של פרופ' רונן, לוב כבר נכנסה למעגל הנקמה וקיים חשש שרק יילך ויגדל.
"לוב חווה כבר עכשיו אלימות ומעשה הרצח של הגנרל יונס שערק ממחנה קדאפי למורדים ונרצח על-ידי מליציה איסלמיסטית מעידה על מפלס הזעם", הסבירה פרופ' רונן, "לכן, מעשי נקם הם אחת האפשרויות כי צריך לזכור שבלוב יש כמויות נשק אדירות בלתי מפוקחות לא רק מתקופת קאדפי, אלא גם מהמערב שהעביר כמויות נשק אדירות בזמן המרי".
ייתכן שבמסגרת פעולות הנקמה תפנה מועצת המעבר את אותן כמויות נשק לעבר שבטו קל קדאפי שנקרא קאדפה ויושב בעיר הולדתו, בה גם נלכד ונהרג, סירת. "האנשים האלו איבדו את עולמם, אבל אם ההנהגה החדשה, המורכבת ממועצת המעבר, תשכיל להתנהג באופן רציונלי ותמנע שפיכות דמים היא תמנע את הפיכתו לגורם אופוזיציוני", מציינת פרופ' רונן.
פרופ' פודה לא שולל את הסיכויים שבתקופה הקרובה, במסגרת המאמצים לבנות את המדינה מחדש, תפרוץ בלוב מלחמת אזרחים עקובה מדם, הדומה לזו שבעיראק. "הפוטנציאל קיים", הוא מציין, "במדינה בה חיים שישה מיליון איש בחלוקה שבטית תהיה חשיבות מכרעת למקור ההזדהות - האם הלובים יחושו שייכים קודם כל לשבט שלהם או למדינתם".
לדברי פרופ' רונן, "לוב כבר חווה הידרדרות מאז החלה המהפכה בשסעים הקיימים ממילא בתוך חברה שבטית ומפולגת. קציני צבא לשעבר אנשים שגלו וחזרו וראשי שבטים, כולם מבקשים את הנתח שלהם כשמועצת המעבר אכזבה עד כה באי יכולתה לפתור את מצוקות התושבים. לכן זה תרחיש ריאלי במיוחד לנוכח העובדה שהמערב לא נמצא בשטח ונזהר מאוד מחדירה כדי לא לעורר את הגורמים
האיסלאמים".
הסכנה שגורמים איסלאמיים ייקחו את השלטון לידיים הולכת וגוברת. "הם בהחלט כוח עולה במדינה", אומרת פרופ' רונן, "במהלך שנותיו, קדאפי נלחם נגד האיסלאמיסטים מלחמת חורמה והם אף ניסו להתנקש בחייו".
בהקשר זה מוסיף פרופ' פודה: "במצב של חלל שלטוני זה יכול לקרות, בדומה להתרחשויות בתימן ובאפגניסטן. לכן, באופן פרדוקסלי, כשיש משטר סמכותי, המערב רגוע יותר בעניין הזה. אחת התשובות לשאלה הזו תלויה במהירות שבה מועצת המעבר והצבא יצליחו להשיג שליטה בשטח".
לפנייה לכתב/ת 
