מלקחי המחאה: האם פייסבוק יציל אותנו מעוני?

המחאה החברתית מתחילה מחדש וזו נקודת זמן טובה לבחון את מה שכבר היה ולחשוב על המשמעויות התיאורטיות של מה שחווינו. אחד הדברים שבלטו לטובה בעיני היה המבנה ה"אריסטוטלי" של המחאה.

• מחאת האוהלים: מה קרל מרקס היה אומר על זה
• מה מרקס יגיד: דפני ליף - בעלת הון או פועלת?
• מיהו בעל הון? קרל מרקס משיב
• לטורים נוספים של אושי שהם קראוס
  

אסביר. אריסטו מנסה להבין מהי מהות האדם, איזה סוג ייצור הוא? והתשובה שלו שניתנה ביוונית עתיקה אומרת ככה: "האדם הוא ביוס לוגיקון וזואון פוליטיקון". ובעברית: יצור חברתי (פוליטי) מדבר או חושב או רציונלי. כמו דבורים ונמלים, כמו זאבים, פילים וכלבים - אנחנו חברתיים במהותינו.

ונא לא לערבב. כולנו מכירים אנשים לא חברותיים, מתבודדים וכל מני טיפוסים שחיים במערה. עדיין, גם על אלה, נגיד שהם חברתיים (גם אם לא חברותיים במהותם). הם יודעים לדבר בשפת בני אדם, מכירים מילים, יש להם מחשבות שאת רובן, הם לא המציאו, אלא למדו מהיכרות עם בני אדם.

ואיך זה קשור למחאה החברתית? זה קשור בכך שאת ההגשמה העצמית המוחלטת שלו, לפי אריסטו, משיג האדם כשהוא פוליטי (חברתי) וחושב, כלומר כשהוא מתעסק בענייני החברה בצורה רציונלית.

הוא מסדר את חיי הרווחה, המשטר והממשל שלו. הוא אזרח בפוליס (פוליס היא עיר המדינה היוונית העתיקה, כמו אתונה). ואכן דבר מעניין שראינו במחאה היה התפרצות של ויכוח ציבורי חי, צבעוני ובועט. ויכוח רציונלי, חברתי, פוליטי על עתידנו. והוויכוח הזה התנהל לא רק על בתקשורת - מקום שבו הכותבים מדמיינים את הציבור ומדברים בשמו.

כאן הציבור דיבר. באינטרנט, בפייסבוק, בפורומים, באוהלים. בכל מקום. והיה תהליך של דיבור ועיבוד הדיבור הזה והרחבה והעמקה בעזרת מומחים שונים בתקשורת ובאוהלים וכמובן ברשת. התקשורת הממוסדת קראה את הבלוגים והרחיבה את השיח, והבלוגרים הגיבו, ובפייסבוק נוצרו קבוצות דיון ובכיכר דיברו וחוזר חלילה.

זה אחד הדברים היפים במחאה הזו. הדמוקרטיה, בין היתר באמצעות כלי הווב 2.0 (כמו פייסבוק), החייתה את עצמה. לרגע נדמה שהאזרחים, אנחנו, לא מסתפקים במנה שמורכבת מפתק אחד בארבע שנים וביתר הזמן שותקים מול הרדיו, הטלוויזיה והעיתון. וזה מעודד.

שני ספרים

אז מה? אז האינטרנט יציל את העתיד הכלכלי שלנו? האינטרנט והעולם הדיגיטלי החדש ישחררו אותנו מעוני? משיעבוד? האינטרנט הוא הסיכוי שלנו לנצח את הקפיטליזם החזירי, יגידו אנשים מסוימים. "מתלהבים", יגידו אחרים. ומי צודק?

בטורים שלי אני לא רוצה להביע עמדה משלי, אלא להציג עמדות תיאורטיות שונות. ואת זה אעשה בסדרת הטורים הזאת. את הסיטואציה החברתית שתיארתי למעלה אני רוצה להאיר. אעשה זאת באמצעות הצגתם - בטורים הבאים - של שני ספרים חשובים מאוד.

הספר הראשון שעליו נדבר הוא הספר CYBER-MARX. הספר הזה נכתב על ידי מרצה לתקשורת בשם ניק דאייר-ויזפורד, ויצא בהוצאת אוניברסית אילינוי. הספר הזה מסתכל על מחאת הווב 2.0 במבט מתלהב. בעצם, אפשר אפילו להגיד שהוא חזה אותה. שכן, זהו ספר די ישן. הוא יצא לאור ב-1999 והמחבר עוד לא הכיר את פייסבוק וחידושים רבים אחרים, ולמרות זאת הוא מרתק תיאורטית, במיוחד מפני שהוא חושף אותנו לתיאורטיקן מיוחד מאוד; אנטוניו נגרי.

הספר השני חשוב מאוד. זהו ספרו של ד"ר ערן פישר מאוניברסיטת בן גוריון שלנו ושמו: "קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית". המהדורה העברית שלו יצאה לאור ברסלינג ממש עכשיו. בניגוד לסייבר-מרקס המתלהב מההזדמנויות הדיגיטליות, הספר הזה מבקש להזהיר אותנו, כל מני מתלהבים וחסידי אינטרנט, מפני אידיאליזציה של המדיום הזה, ויש לו מסקנות לא כל כך אופטימיות.

כאמור את שני הספרים האלה אציג בסדרת הטורים שנפתחת היום. ובכל מקרה, אני ממליץ לכל פעילי הפוליטיקה האינטרנטית על קריאת שני הספרים האלה. בעיני, זו קריאת חובה. נתחיל בסייבר-מרקס.

סייבר-מרקס - האם מרקס עדיין רלבנטי?

אחת השאלות הראשונות שהספר סייבר-מרקס מעלה, היא שאלת הרלבנטיות של מרקס. האם יש לו משמעות עדיין? אולי הוא מיושן לגמרי? הנה, ברית המועצות נפלה. הנה הקיינסיאניזם ומדינת הרווחה יורדים מהבמה. והכי חשוב, כבר אין כל כך הרבה פועלים.

נסביר. מרקס ומרקסיזם מזכירים לנו הרבה פעמים פועלים; מעמד הפרולטריון, בשפה המרקסיסטית. פועלים שעומדים 14 שעות ביום על יד סרט נע ובקושי יכולים לצאת להפסקת שירותים. אנחנו מדמינים הפגנות ענק של כורים שחיים חלק גדול מהחיים שלהם מתחת לאדמה בתנאים שאיש מאתינו לא יקנא בהם.

ובכל זאת, כאשר רובינו נתקלים בסיפורים כאלה אנחנו שואלים "איך זה קשור אלי?". הרי אני מוכר בחנות נעליים. לא מרוויח הרבה, אבל לא חי במכרה, ולא רעב. ואני למשל מתכנת מחשבים שמרוויח חמשע עשרה אלף שקלים נטו. מה רע לי? ואני בכלל פסיכולוג. אני נותן שירות ב-400 שקלים לשעה. זה קשור אלי בכלל? ומרצה באוניברסיטה, ופקיד בבנק. כן, קשה לנו לגמור את החודש, אבל בחיים לא ראינו מפעל. האם אנחנו מה שנקרא "מעמד הפועלים"?

באחד הטורים שלי על מרקס הרחבתי בעמדה הזאת ושאלתי, למשל, האם דפני ליף פועלת? בעלת הון? הכיוון שהצגתי אז הושפע מהתיאוריה הפוסטאינדוסטריאליסטית. נסביר אותה בקיצור.

פוסטאינדוסטריאליזם

ובכן, הוגה דעות אמריקני בשם דניאל בל מדבר על חברה כזאת; חברה של נותני שירותים, של מומחים ושל מתכנתים. והוא חשב שבחברה שלנו מרקס לא יהיה עוד רלבנטי.

הוא דיבר על החברה האינדוסטריאלית (התעשייתית) של תחילת המאה העשרים עד שנות ה-70 (קשה מאוד לקבוע גבולות) ואפיין אותה כחברה של תעשיות כבדות, של פועלי תעשיה, של משברים כלכליים, של מאבקים בין מעמד של פועלים לבעלי ההון ושל לחצים של עובדים שמחייבים את המדינה ואת בעלי ההון הגדולים לייצר מדינת רווחה. במדינה הזאת, בל חושב, אולי מרקס עוד היה רלבנטי.

אבל כל זה עבר ועובר מן העולם. בל חושב שאנחנו חיים בתקופה חדשה. תקופה פוסט-אינדוסטריאלית (תקופה של אחרי התיעוש). את התקופה שלנו מגדירה מהפכת המחשוב שהביאה לכלכלה חדשה.

היא תאופיין, בל חוזה לפני כמה עשורים, במעבר גדול מאוד של פועלים ל"תעשיית" השירותים. היא תהיה תקופה של מדענים, מקצוענים ומהנדסי ידע (למשל מתכנתים) ובתקופה הזאת, ככה חושב בל, יעלמו המאבקים המעמדיים, מפני שהיא תביא לשגשוג שיהפוך את החברה לרציונלית יותר. נחיה כולנו ברמת חיים גבוהה יותר. והחברה שלנו תכוון לקראת צדק חברתי באופן כמעט טבעי. בגלל כל אלה, מרקס ומאבקים בין סקטורים שונים בחברה, לא יהיו רלבנטיים עוד.

אז מה?

חלף הזמן ונשאלת השאלה האם תחזיותיו של בל התממשו. ובכן, התעשיה אכן מוטת ידע. אכן התעשיה והחברה מופעלות יותר ויותר על ידי מומחים, מקצוענים וכולי. אבל האם החברה נהיתה יותר רגישה חברתית? כנראה שלא. לא סתם העולם כולו סוער.

אבל עדיין נשאלת השאלה שאיתה התחלנו; מרקס, עם הפועלים שלו, רלבנטי לחיים של מנהל המלון השכיר ושל פקיד הקבלה? על זה נדבר בטורים הבאים.

ועוד מילה: אני מזמין אתכם לבקר באתר הבית החדש שלי ב: www.ushi.co.il. באתר תוכלו למצוא למעלה מ-70 טורים בנושאי כלכלה וחברה. אני מזמין מורים, מדריכים, סטודנטים ומתעניינים להוריד בחינם ולעשות כל שימוש לימודי בטקסטים שלי. זה כמובן בחינם. תוכלו גם להרשם לרשימת תפוצה ולקבל למייל את הטור השבועי. תודה.

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד בחוג לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. ניתן לפנות אליו במייל ushik42@gmail.com , ולהכנס לאתר הבית שלו ולהוריד בחינם כ-80 טורים בנושאי כלכלה וחברה.