צדק חברתי בתפוח הגדול: ראיון עם מתיו ברודריק
עם תפקיד משני בלבד ב"מיליארד סיבות לשוד" ושרה ג'סיקה פרקר לצדו, מתיו ברודריק שמח בחלקו. בראיון ל-ynet הוא מספר על העבודה המהנה לצד בן סטילר ואדי מרפי, ומציע לכתבנו הכנסה צדדית כדורמן בביתו הצנוע שבלב ניו יורק
צופי קולנוע רבים מתקשים לקבל את הפאזה הנוכחית של מתיו ברודריק. למרות שמים רבים זרמו בנהרות העיר הגדולה מאז שכיכב בלהיט "שמתי ברז למורה" ובשאר הפקות נעורים, קצת מוזר לקבל את העובדה שברודריק הוא כבר מזמן לא אותו בחור שובב ויפה בלורית.
השחקן בן ה-49 אמנם עובד ללא הפסקה על הבמה ובקולנוע, ונראה בשנים האחרונות בין השאר ב"המפיקים", במחזות "איך להצליח בעסקים בלי ממש לנסות" ו"הזוג המוזר", בסרט "קלה להשגה" ועוד, אבל נראה כאילו השחקן הוותיק מעדיף לחמם את הקריירה שלו על אש קטנה.
במקום להפוך לסופר-סטאר קולנועי, ברודריק העניק את קדמת הבמה לאשתו, השחקנית הסופר מצליחה שרה ג'סיקה פרקר ("סקס והעיר הגדולה"), שעמה ועם שלושת ילדיהם הוא מתגורר בשכונת הווילג' בניו יורק. בימים אלה הוא משתתף בסרט האקשן "מיליארד סיבות לשוד" (או באנגלית, "Tower Heist", שזה יותר "שוד המגדל").
לא מנסה להרשים אף אחד
גם כאן, ברודריק לא לוקח את הפוקוס לעצמו ומפנה את מרכז הבמה לכוכבים הגדולים בן סטילר ואדי מרפי, המגלמים מנהיגי חבורת אנשי שירות במגדל יוקרה ניו יורקי, שמחליטים לשדוד את איש ההשקעות המושחת מהפנטהאוז (אלן אלדה) לאחר שזה גנב את כל חסכונותיהם בתרמית פיננסית.
ברודריק מגלם את צ'ייס פיטציו, בחור די לוזר המפונה מהמגדל אחרי שאיבד את עבודתו בעקבות המשבר הכלכלי, ומחליט להצטרף לשודדים בשל מצבו הכלכלי העגום.
כמו דמותו, נראה שגם לברודריק לא ממש בוער להיות הגיבור. במסיבת העיתונאים לרגל צאת הסרט, שנערכה בכיכר קולומבוס - שם גם צולם הסרט (ולמרות שזה לא נאמר, הבניין המופיע בו מבוסס על מגדל טראמפ שבכיכר), ברודריק מפנה את הבמה לכוכבים הגדולים, סטילר ומרפי.
הוא גם לא מתאמץ במיוחד להיות טיפוס של גיבור ומגיע נבוך ומחוייך, לבוש בפשטות יחסית עם כרס עגלגלה (ודי גדולה) ושיער בעיצוב של "התעוררתי, העברתי יד והרי אני כאן". לא בדיוק מה שהייתם מצפים מכוכב נעורים ובעלה של אחת הנשים הסטייליסטיות בעולם.
"אני לא מנסה להרשים אף אחד", הוא מודה. "זו לחלוטין ההצגה של בן ואדי. גם לא אכפת לי לגלם דמות של 'לוזר'. אין לי תדמית של גיבור שאני מנסה לתחזק או משהו כזה. חוץ מזה שהדמות שלי היא לא רק 'לוזרית'. רואים בסרט שככל שהעלילה מתקדמת הוא מקבל את המוג'ו שלו בחזרה. בסוף הוא ממש מפגין עמוד שדרה בעיני, אתה לא חושב?".
כן, ועדיין הוא לא הכוכב. נדמה שיש לך נטיה לבחור דמויות שוליות יותר בפרוייקטים הקולנועיים שלך.
"אני מרוצה מהבחירות שלי, אני בוחר דברים שמתאימים לי. הסיבה שנכנסתי לסרט הזה היא בגלל הצוות הנהדר - בן סטילר, אדי מרפי, הבמאי ברט רטנר וגם כי באמת אהבתי את העלילה. חוץ מזה, יש בעיניי יתרונות בלגלם דמות משנה. אין לדמות הזו אחריות גדולה, זה לא משהו משמעותי לסרט", הוא צוחק. "צריך רק כמה שורות טובות וזה מספיק. אני אוהב שהבדיחות נחלקות בין כל הדמויות, לא רק בין הראשיות".
הסרטים הכי טובים מצולמים בניו יורק
הסרט מבוסס ברובו על המשבר הכלכלי ממנו ארצות הברית עדיין מתאוששת, על הפער בין העשירים והעניים ועל הונאת הענק של ברני מיידוף, שגזל מהמוני אנשים את כל חסכונותיהם. למרות הדמיון הברור של העלילה לחיים האמיתיים, ברודריק קצת מתנער מההשוואה למיידוף.
"אני יכול להבין למה אנשים עושים את ההשוואה, אבל האמת היא שאני לא מבין בזה מספיק. אף פעם לא נהגתי ממש להשקיע את כספי, אז אני לא יודע מה דומה ומה לא. אני חושב שהסרט לא מנסה לספר סיפור על הונאה גדולה או להיות משל לברני מיידוף. אני לא חושב שאפשר לומר שזה סרט נגד העשירים או באופן כללי נגד הממסד.
"אומרים לי שזה סרט עם מסר, אני לא בטוח. אם ממש מחפשים אז אולי זו סאטירה נגד עושר מוגזם, נגד הפער בין אלו שגרים בקומות העליונות ואלו שמשרתים אותם. בעיניי זה סיפור ספציפי על גנב אחד מאוד ספציפי וחבורת האנשים שמנסה לנקום בו ולקבל את הכסף שלה בחזרה.
"אני מבין שזה מצלצל לאנשים מוכר בגלל שזה הרבה בחדשות. אני מקווה שאנשים ישארו עניים מספיק זמן כדי שהסרט ישאר רלוונטי", הוא צוחק. "זה נכון שהרשעים היום הם מהכלכלה. הם מפחידים, אבל מפחידים בחליפה".
אתה ניו יורקי מלידה וגר בעיר עד היום. איך היה לצלם קרוב לבית?
"מדהים. זה היה אחד השיקולים שלי בהסכמה לעשות את התפקיד. אני עוד הייתי צריך לנסוע, אבל השחקן אלן אלדה היה יכול להגיע לצילומים ברגל, זה פינוק אמיתי. מה שמדהים הוא שאת כל הסצינות החיצוניות למגדל צילמו ממש ברחוב, כאן בכיכר קולמבוס. אין ניצבים, כל האנשים שהולכים הם אנשים אמיתיים שנקלעו לצילומים.
"אפילו בנינו מחדש חלק ממצעד חג ההודיה שמופיע בסרט. אנשים לא הבינו מה פתאום בובה של סנופי מגיעה להם באמצע הרחוב. מישהו אפילו התקשר למוקד החירום אחרי שהפכנו מכונית לצורך הצילומים. זה פשוט נראה אמיתי".
מה אתה מעדיף, לצלם כאן או בלוס אנג'לס?
"כמובן שאני אוהב לצלם בניו יורק. גדלתי כאן. הסרטים הכי טובים בעולם בעיניי צולמו בניו יורק. אני לא יודע אם זו העיר, או בגלל שכמה מיוצרי הקולנוע הגדולים ביותר פעלו בה. בכל מקרה, אני אוהב הרבה סרטים שהתרחשו בניו יורק".
כמו "סקס והעיר הגדולה"?
"גם, בטח".
כמו בסרט, גם אתה איש משפחה שגר בניו יורק, אבל לא במגדל יוקרה עם שומר בכניסה, אלא בבית פרטי שנגיש לכל מי שרוצה מהרחוב. זה לא קצת מתחת לרמתך?
ברודריק צוחק. "באמת שאין לי דורמן. אני חי די בפשטות.
אף פעם לא חשבתי על זה באמת, אבל אני חושב שהייתי שמח שיהיה לי דורמן, עם מדים וכפפות, שיפתח לאנשים את הדלת וימנע מאנשים אחרים לדפוק לי על הדלת. זה לא קורה הרבה, אבל זה קרה כבר כמה פעמים. מה איתך? אתה אוהב את העבודה שלך? רוצה להיות דורמן אצלי?".
אם זה לכל המשפחה, כולל אשתך, אז יש מצב.
"מעולה, דבר איתי אחרי הראיון. אולי נצליח להגיע לאיזה סיכום".
