ברק: להגדיל תקציב המדינה ב-8-7 מיליארד שקל

שר הביטחון אהוד ברק היום (ג') קרא בוועדת הכספים להגדיל את מסגרת התקציב ב-8-7 מיליארד שקל. ברק אמר כי רק בדרך זו של הגדלת מסגרת התקציב ב-0.9% תוצר או 1.7% של התקציב, אפשר יהיה "לנהל את תקציב הביטחון בצורה אחראית, כדי להתכונן להתמודדות עם האתגרים החדשים וגם למלא חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג בהיבטים אחרים של יוקר המחיה".

• שטייניץ: "ברק שר הביטחון היקר בתולדות ישראל"
• "תוואי תקציב הביטחון - גבוה מהתקציב המקורי"
• גנץ לשרים: אל תפגעו בתקציב. נתניהו: הקיצוץ עלי
• טרכטנברג וברק נפגשו: תקציב הביטחון יקוצץ?
  

ברק הדגיש כי הוא בעל ניסיון של 30 שנה בעיסוק בתקציב המדינה, עוד מתפקידיו במטכ"ל. "למיטב הכרתי", אמר השר. "במסגרת הנוכחית לא נצליח להפגיש את הדרישות המינימליות של צורכי הביטחון עם צורכי המחאה החברתית ועם צורכי המשק".

"לא להיכנס לאשליה"

ברק הוסיף כי "טענתנו העיקרית היא כי מתקציב הביטחון אמנם אפשר להוריד, אך בלי להיכנס לאשליה שמהפגיעה הזאת אפשר למצוא מיליארדים". השר הופיע בוועדה לפי הזמנת יושב הראש, ח"כ משה גפני, כדי להביע את עמדתו במחלוקת עם משרד האוצר על הצורך לקצץ בתקציב הביטחון כדי לעמוד בדרישות המחאה לפי המלצות ועדת טרכטנברג.

ברק, קשר את המחאה עם צרכי הביטחון(צילום: גיל יוחנן)

ברק הסביר כי המחלוקת היא סביב טענת האוצר שתקציב הביטחון גדל מעבר למתווה ברודט, שקבע את שיעור הגידול השנתי של תקציב הביטחון, והקיצוץ יהיה מהתוספות שניתנו. לדבריו, טענת מערכת הביטחון היא שהתקציב נמוך בפועל ממתווה ברודט. 

עוד אמר ברק כי שיעור תקציב הביטחון ירד בהדרגה ביחס לתוצר מ-15% ל-5% ונתח הביטחון מתקציב המדינה ירד מ-25% ל-13%-12%. ברק הוסיף כי במערכת הביטחון קשובים מאוד למחאה החברתית ומוכנים בהחלט לתרום את חלקה, גם במחיר הידוק החגורה. "צודק האוצר שאומר שצריך לנהל את תקציב המדינה כמו משק בית", אמר ברק. "אבל גם משק בית שמנוהל היטב, אם יש חור בגג או בן משפחה לקה במחלה קשה, חייבים קודם כל לתקן את הדרוש תיקון או לרפא את האיש בתנאים הקיימים".

ברקע הדיון - איראן

שר הביטחון אמר את הדברים לאחר שבחודש שעבר הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בעד קיצוץ בתקציב הביטחון. נתניהו אמר בישיבת הממשלהו: "אני אחראי לביטחון אזרחי מדינת ישראל".

ראש הממשלה אף הבהיר לרמטכ"ל בני גנץ כי "ישנה תוכנית חומש אחראית ומדידה. על מנת להטיב עם אזרחי ישראל צריך לעשות שינוי תקציבי. זהו שינוי אחראי, שאני ערב לו באופן אישי".

כמו כן, בשבועות האחרונים פורסמו בכלי התקשורת דיווחים לפיהם נתניהו וברק מצטיירים כדוחפים לתקיפה ישראלית באיראן. אתמול בנאומה בכנסת אף קראה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני לפעול בהתאם לעמדת ראשי מערכת הביטחון שהתנגדו לתקיפה.

לבחון את הסיוע?

ברק גילה לחברי הוועדה כי בממשל האמריקאי כבר מהרהרים בשאלה אם יש מקום לבחון מחדש את גובה הסיוע הבטחוני לישראל, אם ישראל חושבת שמצבה מאפשר לה לקצץ בתקציב הביטחון. ברק אמר כי הכסף האמריקאי הוזכר בפרויקטים ארוכי טווח של הצטיידות לצה"ל ורק חלקו ניתן לישראל.

השר הדגיש: "אפשר לפגוע בתקציב הביטחון כדי לספק צרכים אחרים אבל צריך להביא בחשבון שזו פגיעה בפוליסת החיים של המדינה ולא בהוצאה אחרת שאפשר לטעות בה. אם טועים כאן, את התוצאות של כל שגיאה קוברים או משקמים נזקים".

ברק הוסיף: "מערכת הביטחון מחשיבה מאוד את דרישות המחאה החברתית כמו שהיא מרגישה חובה מוסרית למלא את החלק החברתי בתקציב הביטחון לצורכי הגימלאים, האלמנות, היתומים שבטיפול מערכת הביטחון. מלבד האחריות שהיא חייבת לדור הצעיר שמתגייס לצה"ל ומתגייס למילואים שמרגיש כי נוצר סדק בחוזה שלו עם המדינה".

"אני לא מזלזל בדרישות אלו", אמר ברק, "ומנהל עליהן שיח פוליטי בגובה העיניים, אבל מול הצירוף של ההשלכות הבטחוניות של האביב הערבי והמשבר העולמי שמתקרב לחופינו, צריך לשאול מאיפה לוקחים את המאסה הקריטית של המשאבים מתקציב המדינה בתנאי שלא פורצים את מסגרת התקציב".

"נוכח חוסר הוודאות לאן יתגלגלו האתגרים הביטחוניים והשלכות המשבר העולמי- מה שניתן לקחת מתקציב הביטחון במגבלות אלה לא יאפשר להתמודד עם דרישות המחאה החברתית כמו דיור ציבורי או בר השגה ויתר הדרישות להורדת יוקר המחייה. ובמצבים של חוסר ודאות אני מציע לא לסמוך על מומחים שמתנבאים מה עלול לקרות אחרי שהמומחים האמריקאים לא צפו את המשבר לפני שנתיים למרות שהסימנים היו מול עיניהם".

נציין כי רק חלק מישיבת ועדת הכספים היה פתוח לתקשורת