נפגעתם בתאונה? כך תתנהלו נכון מול הביטוח
טעויות רבות הנעשות על ידי נפגעי תאונות דרכים, עשויות להפחית באופן ניכר את גובה הפיצוי שיקבלו מחברת הביטוח. כיצד תימנעו מהן? מדריך
לא מעט נפגעי תאונות דרכים שביקשו לקבל פיצוי הולם עבור נזקיהם הגופניים והנפשיים מחברת הביטוח המבטחת בפוליסת חובה, מצאו את עצמם בסופו של יום מקבלים פיצוי מופחת מזה שהיו יכולים לקבל, לו פעלו בתבונה, וכפי שהחוק והניסיון מלמדים.
- כשחברת הביטוח לא רוצה לשלם
- "ביטוח כל הסיכונים" - הגדרה ריקה מתוכן
- פוליסות אבודות: הביטוח לא חייב לגלות שבוטחת
המשפט "המוציא מחברו - עליו הראייה", שמקורו במשפט העברי, מנחה את המבקש לקבל פיצוי מחברת הביטוח, להוכיח כנדרש את אופי נזקיו כמו גם את העילה בה הם נוצרו, אולם רבים נכשלים בעניין זה.
הטעויות מתחילות מייד לאחר התאונה, ונמשכות לאורך מהלך התביעה כאשר חוסר המודעות וההבנה, וההסתמכות על הרציונאל הישר, גורמים לנפגעים לפעול באופן שגוי.
בשורות הבאות נפרט מספר טעויות נפוצות, ועצות - כיצד לפעול נכונה על מנת לזכות בפיצוי ההולם.
טובה עדותו של זר מעדותו של מכר
חברות הביטוח פתחו במהלך השנים עמדה חשדנית בכל הנוגע לתאונות עצמיות, בהן מעורב הרכב המבוטח בלבד, כל שכן שהמבוטח לא טרח לרשום את פרטי העדים. לאור שטף הניסיונות להונות את חברות הביטוח, נוצרה מציאות בה המבוטח נדרש לבסס את גרסתו לנסיבות התאונה באמצעות עדויות חיצוניות ונוספות, מעבר לזו שלו.
ישנם אין ספור מקרים בהם חברת הביטוח דחתה את תביעתו של המבוטח ואילצה אותו לפנות להליך משפטי ארוך ומפרך כדי לזכות בפיצוי בשל העובדה כי לא הוכיח תביעתו כנדרש. הנחת העבודה כי חברת הביטוח תסתפק בתיעוד הרפואי ובאישור המשטרה, עלולה להתברר כשגויה.
עצה: עדים מקרבה ראשונה, כמו גם חברים קרובים, נתפסים לא פעם כלא אובייקטיבים, וזאת בניגוד לעדותם של אחרים שמהווה ראייה מהימנה ואיכותית. פעמים רבות, אין עדי ראייה לאירוע התאונה ובמקרה שכזה, מוטב, לשוחח עם בני המשפחה וליידע אותם על קרות התאונה בעודה "טרייה".
במקרה הצורך, יוכל המבוטח להמציא לחברת הביטוח תדפיס שיחות. הכלל הוא כי ככל שיומצאו לחברת הביטוח יותר ראיות – כך ייטב למבוטח. לפיכך, נוסף על האמור, יש להקפיד על המצאת ראיות חיצוניות, ככל שיש, כמו זימון המשטרה לאתר התאונה או פינוי ע"י מד"א.
אם הרכב תוקן אז היכן החשבונית?
בלא מעט מקרים, הרכב שהיה מעורב בתאונה עצמית, אינו מבוטח בביטוח מקיף ועל כן, במקרים של נזק קל לרכב, שלא גרם לפציעות גוף חמורות, נוטים המבוטחים לתקן ראשית כל את הרכב, לעיתים "במוסכי מדרכה" , ללא קבלת חשבונית מס או כל אסמכתא אחרת. במקרים כאלו, בהם המבוטחים תיקנו את הרכב ורק כעבור מספר ימים חשו ברע ופנו לטיפול רפואי, יכולה חברת הביטוח לתהות פשר אמיתות הגרסה.
העצה: בכל מקרה בו מדובר על נזק קל שאינו מצריך מעורבות של שמאי רכב, יש להתעקש לקבל מהמוסך חשבונית המוכיחה כי הרכב תוקן בשל תאונה. טופס קטן שחוסך טרחה ועוגמת נפש רבה. כן, יש להקפיד לצלם את הנזקים בטרם תיקון כולל אסמכתא על מועד הצילום.
אין לי סבלנות לטיפולים פיזיותרפיים
כשמדובר על פציעה פיזית קלה יחסית, טיפולי הפיזיותרפייה הופכים לא פעם להיות מטרד. הזמן הנדרש להם כמו גם התחושה לעיתים כי אין בהם תועלת של ממש, גורמים למבוטחים רבים להפסיק את קבלת הטיפול.
להפסקה זו עשויה להיות השלכה ישירה על הירפאותו של הנפגע שכן נקודת ההנחה היא, כי הפניית המטופל לטיפול פיזיותרפי נעשתה בשל ההכרח להחזירו למצב בו יוכל לחזור לתפקוד תקין ומלא ולכן באם הוא לא מרגיש טוב, הרי עליו להשלים הטיפולים. המציאות מלמדת, כי אי טיפול יכול לגרור טענה של שיפור במצב הרפואי גם ללא צורך בטיפולים. לפיכך, הפסקה ולאחריה חידוש הטיפולים עלול לגרור טענה של ניתוק הקשר הסיבתי – דהיינו כי הטיפולים אינם תוצאת התאונה.
העצה: על אף אי הנוחות והטרחה הכרוכה בקבלת טיפול פיזיותרפי, התמידו והגיעו למרפאה והשלימו הטיפולים להטבת מצבכם הרפואי והתפקודי.
כוחה של מילה
מבלי להמעיט ביכולתם של הרופאים בבתי החולים לתפקד תחת לחץ במשך שעות עבודה בלתי אנושיות, ישנם לא מעט מקרים בהם מתברר כי הגיליונות הרפואיים מכילים טעויות, לעיתים מינוריות, אולם בראייה משפטית, המדובר על שגיאה שעלולה לגרום לטרחה מיותרת לנפגע.
כך למשל, במקרה בו הרופא כתב בטעות כי הפגיעה ברגל ימין בעוד שהנזק לרגל שמאל – טעות שעלולה להביא לדחית התביעה ככל שעניננו בנזק לרגל שמאל. כך גם במצבים בהם הושמט מהטופס מידע רב ערך - שהנזק נגרם בשל תאונת דרכים ובטעות נרשם בטופס "בעת נפילה" – התוצאה עלולה להיות דחיית התביעה.
העצה: בין אם מדובר בגיליון רפואי שנחתם ע"י רופא, פיזיוטרפיסט, שוטר, שמאי רכב או כל גורם אחר – בטרם קבלתו יש לקרוא היטב את הכתוב ולבחון אם לא נפלו שגיאות.
"אחרי החגים אטפל בתביעה שלי"
אין ספק כי מיצוי זכויותיו של הנפגע באמצעות הגשת תביעה הינו מהלך שמצריך לא פעם השקעה של אנרגיה וזמן על ידו. "טופסולוגיה", פניה לרופאים, קבלת הפניות וכו' הן פעולות שנפגעים קלים מעדיפים לדחות ככל שניתן ובמקרים רבים, עוברות שנים מאז התאונה ועד תחילת הטיפול המשפטי בתביעה.
הגישה של "מדוע לדחות למחר אם אפשר לדחות למחרתיים", עלולה לגרום לפגיעה בתביעת המבוטח שנהג על פיה. היכולת לאתר מסמכים או עדים הולכת ונמוגה ככל שהזמן חולף וכך גם יכולתו של המבוטח לקבל פיצוי הולם עבור נזקיו. הגם שהתביעה לא תתיישן, המציאות מלמדת כי המתנה של מספר שנים ממועד התאונה ועד תחילת התהליך – משמעה במקרים רבים קבלת פיצוי כספי מוקטן.
העצה: טפל היום בנזקים והקפד לשמור על אסמכתאות לנזק, לטיפולים ולמהלך השיקום. המתנה משמעה במקרים רבים- אבדן היכולת לקבל פיצוי הולם והוגן.
לא למהר לסלק את התביעה
לא אחת, לאחר קרות התאונה, מתקבלת פניה מטעם חברת הביטוח, לרוב באמצעות חוקר, הכוללת הצעה כספית שמטרתה "לסלק את התביעה". הווה אומר שלאחר חתימה על כתב הסילוקין, לא יתאפשר עוד לקבל פיצוי נוסף, למרות שייתכן בהחלט כי טרם התבררו באופן סופי מימדי הנזק שנגרם.
העצה: גם אם מתקבלת הצעה כפשרה בגובה של אלפי שקלים, הנראית על פניו כהצעה משתלמת, מוטב שלא לחתום מיידית, אם כי להיוועץ בגורם מומחה. במקרים רבים, בדיקות נוספות שנערכות מצביעות על כשלים פיזיים, ליקויים נוספים והפסדים כספיים שבהם לא ניתן יהיה לטפל לאחר חתימה על שטר סילוק סופי.
אין לפרש את דברי כאילו כל הצעה בת אלפי שקלים מהווה משום הצעה נמוכה. ייתכן בהחלט כי ההצעה שתקבלו משקפת נאמנה את מצבכם, אולם, מוטב כאמור, להמתין ולבחון אותה לאחר התיצבות המצב הרפואי ובחינת התוצאות הישירות והעקיפות של התאונה.
הכותב הוא ד"ר ועו"ד – מומחה בדיני ביטוח ונזיקין
לפנייה לכתב/ת 
