מנזר מרטיריוס: מי לא רוצה מטבח עם פסיפס?

שלא כמו שאר מנזרי מדבר יהודה, המבוּדדים ברחבי המדבר הקטן ביותר בעולם, שוכן לו מנזר מרטיריוס שנבנה בתקופה הביזנטית (בין המאות 7-4 לספירה) בליבהּ של העיר מעלה אדומים. סיפורהּ המרתק של נזירוּת מדבר יהודה שזור יחד עם סיפורו של מנזר זה, ומייסדו מהמאה החמישית לספירה - הנזיר מרטיריוס.

היו שחיו במנזרי לאורה (שביל) כאשר כל נזיר גר לו במהלך השבוע במערה שבה התבודד, ורק אחת לשבוע נהגו להיפגש בלאורה המרכזית בכדי להשיג חומרי גלם לעבודתם ולמחייתם. מאוחר יותר הוקמו מנזרי קוינוביון שהם מעין מנזר שיתופי, כדוגמת מנזר מרטיריוס.

מרטיריוס נולד בקפדוקיה שבטורקיה. בשלב מסויים פרש מהמנזר שהקים ועלה לירושלים בה מוּנה לארכיבישוף של העיר. מרטיריוס היה תלמידו של המורה הרוחני אבטימיוס, שבנה מנזר הנקרא על שמו מספר שנים לפני תלמידו.

שלל צורות וצבעים. המטבח במנזר מרטיריוס (צלומים: רון פלד)

מיטת אבן? תענוג לגב

מיד עם הכניסה אל האתר הארכיאולוגי של מנזר מרטיריוס, שבלב שכונת מגורים, נבחין באבן גולל ענקית שקוטרה יותר משני מטרים. האתר נחשף כבר בתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה ונערכו בו חפירות ארכיאולוגיות מקיפות הכוללות את המתחם המרשים.

בסמוך לכניסה מימין, ניתן גם לראות שקתות לבהמות ואפילו טבעות ברזל אותנטיות, שבהן קשרו את הבהמות. כמו כן, ניתן להבחין במיטת אבן ששרדה בשלמותה, תענוג לגב ומומלץ ביותר.

גולת הכותרת של המקום הוא הרפרקטריום, המטבּח של הנזירים, ובו הפסיפס הצבעוני הגדול בישראל ואולי גם במזרח התיכון, שמלבד העיטורים המרשימים שלו ניתן לראות בו כתובת ביוונית:

"בימי האב הצדיק שלנו גנסיוס, כומר וארכימנדרטי, גם העבודה הזו הושלמה, לישועת עצמות וקהילתו בישו. הושלם ביום הרביעי במרץ בשנה א' לאינדיקציה".

הכתובת הייונית במנזר מרטיריוס

גן תבלינים ששוחזר בחלקו

במהלך החפירות באתר נמצאו מאות כלי אוכל מכל הסוגים עשויים חרס ואפילו שיש ומתכת. באחד מסירי הבישול נמצאו אפילו קליפות ביצים בנות למעלה מ-1,500 שנים. מלבד הפסיפס המרשים שבחדר האוכל המרכזי, ניתן לראות שרידי פסיפסים מרשימים בשאר חלקי המתחם ופסיפסים צבעוניים עם דמויות של חיות.

כמו רוב המנזרים הביזנטיים במדבר יהודה, נחרב המנזר בזמן הפלישה הפרסית בשנת 614 ורוב נזיריו נטבחו. במהלך המאה השמינית לספירה, בתקופה המוסלמית באזורנו, נבנה על חלק משטח המנזר גן תבלינים ששוחזר בחלקו. במרכז המתחם ניצבת לה בריכה קטנה ובה מתנקזים המים, וממנה עושים את דרכם לתעלות המובילות אותם אל הערוגות הסובבות אותן.

מתחת למתחם עצמו, בור מים ענק בעומק של 10 מטרים שלצערנו הכניסה אליו אינה אפשרית. יש לזכור כי בניגוד למנזרים שבוואדי קלט (מנזר פארן, סנט גורג'), מנזרים השוכנים בסמוך למקום מים חיים, כאן במעלה אדומים נזקקו לבור מים גדול בכדי לאגור מים עבור הנזירים במנזר (בשיא ימיו חיו במנזר כמעט כ-300 נזירים במקביל), וכן עבור הצליינים הרבים שעברו בו ושכנו באכסנייה בדרכם מירושלים אל אתר הטבילה המסורתי בקאסר אל יהוד שבנהר הירדן.

איך מגיעים: מכביש מספר 1 נוסעים לכיוון ים המלח ובמעלה אדומים להיכנס לעיר מכיוון צפון. בכיכר ה-1 שמאלה, בכיכר ה-3 שוב שמאלה לרחוב דרך מדבר יהודה ואז בכיכר ה-5 ימינה למנזר.

• הכניסה למנזר ללא תשלום ובתיאום מראש (מלבד ימי שבת) עם מוקד המידע של רשות הטבע והגנים: כוכבית בטבע 3639*.
  

לאתר של רון פלד על ירושלים