אחרי קצב: "דרוש גוף שיבקר את הפרקליטות"
בכירות לשעבר בפרקליטות מותחות ביקורת על התנהלות התביעה בתחילת הפרשה. עו"ד באומהורן, שפרשה על רקע עסקת הטיעון: "מלכתחילה היה ברור שהוא צריך לשבת בכלא". פרקליטת מחוז ת"א לשעבר, מרים רוזנטל: "הפרקליטות צריכה גוף ביקורת שלא ממונה על ידי היועמ"ש או פרקליט המדינה"
החלטת בית המשפט העליון לדחות את הערעור שהגיש הנשיא לשעבר משה קצב על הרשעתו באונס ובעבירות מין, גוררת היום (ה') ביקורת קשה על התנהלות פרקליטות המדינה בשנים הראשונות של הפרשה - התנהלות שהובילה בזמנו להסדר טיעון.
"לא הבנתי למה רק אני יודעת שאת התיק הזה צריך להגיש לבית משפט ומשה קצב צריך לשבת בכלא", אמרה עו"ד אירית באומהורן, שניהלה את התביעה עד 2008, אז פרשה מתפקידה בעקבות התנגדותה לעסקת טיעון. "אני מציעה לכולם לחזור אל אותם גורמים בפרקליטות. כשאני ניסיתי בזמנו לפנות אליהם, לא קיבלתי תשובה מספקת".
ערעור קצב נדחה - כתבות נוספות:
- א' למקורביה: "חשה הקלה, הצדק ניצח"
- קצב בביתו: "כועס על בית המשפט, אך לא אשבר"
- קצב לכלא: "אמרתם שאין תיק, ועכשיו אין ספק?"
- ההכרעה: קצב שיקר, לכל אשה זכות לקווים אדומים
- קצב ייכנס לכלא ב-7 בדצמבר: "יחס כמו כל אסיר"
- הערעור נדחה: קצב אנס, נשלח ל-7 שנים בכלא
עו"ד באומהורן היתה האחראית לגיבוש טיוטת כתב האישום הראשונית, ועד קיץ 2008 הובילה את הקו לפיו יש לצרף את עדותה של א' מבית הנשיא ל-א' ממשרד התיירות. כשהבינה שזה לא יקרה, החליטה לפרוש. חשבון הנפש במערכת המשפטית, שהחל בהרשעה במחוזי ויימשך ביתר שאת אחרי דחיית הערעור בעליון, נותן כעת לעו"ד באומהורן חותמת נוספת לצדקת דרכה.
"החלטת העליון משמחת אותי כאישה וכפרקליטה לשעבר", היא מוסיפה. "הקביעות של שלושה שופטים במחוזי ושלושה בעליון הן חשובות מאוד להבנת מערכת היחסים בין ממונה לבין עובדת הכפופה לו. זה מסר לכל הנשים: אתן לא לבד, בואו להתלונן. מנגד, עצוב לראות נשיא לשעבר של מדינת ישראל הולך ל-7 שנים בכלא".
ביקורת קשה נשמעת לא רק כלפי עסקת הטיעון שכמעט יצאה לפועל. שופטי העליון ביקרו גם את התנהלותו התקשורתית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז, וכינו אותה "מרשיעה, קשה ומצערת, שללא ספק משפיעה על דעת קהל". באומהורן לא מופתעת: "השמעתי את הביקורת שלי לא פעם, ולפני שעזבתי אמרתי אותם גם בתוך המערכת עצמה. נציגי הפרקליטות והעומדים בראשה צריכים להיזהר מאוד בדברים שהם אומרים. בכלל, אני מציעה לפרקליטות לחזור לעבוד בתחום שלה ולא בתקשורת".
רוזנטל: "איך התביעה קיבלה החלטות?"
באומהורן לא לבד. פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, מרים רוזנטל, קוראת גם היא לבדוק את התנהלות הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה שהובילה לעסקת הטיעון: "על פניו, העליון רואה כתקלה את ההחלטה ללכת לעסקת הטיעון. צריך לבדוק איך התביעה הגיעה להחלטות שלה בתיק.
כותרות נוספות בערוץ החדשות:
"כמשפטנים, כבר אז אמרנו שאי אפשר להגיע לעסקה בזמן שהחשוד מכחיש את הכול ולא נותן גרסה ברורה לאירועים, שעה שיש תימוכים חזקים למתלוננות. במצב כזה צריך להגיש כתב אישום. אסור לבטל אותו על סמך תיאוריות".
רוזנטל קוראת לקיים את הבדיקה במסגרת גוף חיצוני שלא ממונה בהמלצת היועץ המשפטי או פרקליט המדינה: "גוף כזה צריך לבדוק את תיק קצב וכן תיקים נוספים, בין אם הסתיימו בהרשעה ובין אם הסתיימו בזיכוי. המערכת צריכה בדיקה, לא יכול להיות שדברי בית משפט יהיו הבדיקה היחידה".
דבורה חן: "להקים מנגנון בדיקה פנימי"
גם המשנה לפרקליט המדינה לשעבר, עו"ד דבורה חן, מתקשה להבין את התנהלות התביעה לאורך הדרך. "אני לא יודעת מה הייתה התשתית הראייתית בזמנו, אבל אין ספק, בטח בדיעבד, שעסקת הטיעון הזאת הייתה מוזרה.
נשיאת בית המשפט העליון אמרה את זה כבר בבג"ץ שהוגש נגד ההסדר בזמנו, ודברי הימים מוכיחים זאת שוב".
חן התייחסה גם לטענות כנגד ההתנהלות התקשורתית של מזוז, ולדבריה הוא לא ראה לנגד עיניו את המשמעויות שמייחסים עכשיו להתבטאויות שלו: "לאורך השנים משרד המשפטים לוקה בטיפול בשיח התקשורתי, וזה מוביל לכישלון אחרי כישלון".
חן קוראת להקים מנגנון בדיקה פנימי של הפרקליטות או משרד המשפטים, שיפעל בדומה למוסדות התחקיר של צה"ל: "גוף כזה ינסה לתחקר אובייקטיבית הצלחות וכשלים. חשבתי שעם השנים זה יתפתח לזה, אבל כנראה שזה בניגוד לקוד הגנטי של משרד המשפטים והפרקליטות".
לפנייה לכתב/ת 
