שתף קטע נבחר

אלי הורביץ, מנכ"ל טבע לשעבר, נפטר בגיל 79

הורביץ, שכיהן במשך 26 שנה כמנכ"ל טבע ולאחר מכן כיו"ר, נפטר בבית החולים שיבא ממחלת הסרטן. הוא התחיל כשוטף כלים בחברה קטנה שלימים נקראה טבע והפך אותה מחברה מקומית לאחת מיצרניות התרופות המובילות בעולם. אחריו נותרו אשה, שלושה ילדים ותשעה נכדים

התעשיין אלי הורביץ הלך הלילה (ב') לעולמו בבית החולים שיבא בתל השומר, ממחלת הסרטן. הוא היה בן 79 במותו. הורביץ הותיר אחריו את אשתו דליה, שלושה ילדים ותשעה נכדים. הלווייתו של הורביץ תתקיים ביום חמישי בשעה 15:30 בקיבוץ גבעת השלושה.  

 

 

הורביץ מזוהה יותר מכל אדם אחר עם סיפור ההצלחה הגדול ביותר של המשק הישראלי: ענקית התרופות טבע. במשך כ-26 שנה הוא עמד בראש החברה, כמנכ"ל ואחר כך כיו"ר, והפך אותה מחברה מקומית לאחת מיצרניות התרופות המובילות בעולם.

 

הורביץ נולד וגדל בירושלים. בהיותו בן 17, בזמן מלחמת העצמאות, התגייס לצה"ל, ושירת כנחלאי בקיבוץ תל קציר. אחר כך, כקצין תותחנים, הגיע לדרגת סגן אלוף במילואים. אחרי השחרור נשאר זמן קצר בקיבוץ, ולאחר מכן חזר לירושלים ולמד כלכלה באוניברסיטה העברית.

 

בזמן היותו סטודנט, ב-1953, החל לעבוד בשטיפת כלים בחברת התרופות הוותיקה אסיא, שלאחר מכן שינתה את שמה לטבע. הוא המשיך לעבוד בחברה יותר מ-50 שנה, התקדם במהירות בהיררכיה הניהולית שלה וגם התחתן עם דליה, בתו של נחמן סלומון, שהיה ממייסדי אסיא ומבעלי השליטה באסיא ובטבע.

 

הפך את טבע לאימפריה

ב-1976 מונה למנכ"ל טבע, תפקיד בו נשאר 26 שנה, עד 2002. טבע בייצור תרופות גנריות - העתקים מקומיים (חוקיים) לתרופות של חברות אחרות, שמאפשרים להוזיל את המחיר לצרכן. בהתחלה היא שיווקה גרסאות מקומיות לתרופות זרות, אך במשך השנים - עוד לפני שהורביץ נעשה למנהל, אך בעיקר בזמן ששימש בתפקיד - היא הרחיבה את הייצוא לחו"ל, והצליחה להתחרות בהצלחה ביצרניות התרופות המקוריות, תוך ניצול נכון של חוקי הפטנטים וניצחונות חוזרים ונשנים במאבקים משפטיים אדירים. 

 

אלי הורביץ בשנות ה-80 (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
אלי הורביץ בשנות ה-80(צילום: שאול גולן)

 

כשהורביץ התמנה לתפקיד עמדו מכירות טבע על כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה בלבד; מאז היא גדלה בהתמדה. ב-1980 טבע רכשה את חברת התרופות איקאפרם; ב-1991 את לימון האמריקנית; ב-1988 את טרבינול ואביק; ב-1992 טבע נכנסה לשוק התרופות האירופי ורכשה מפעלים כימיים באיטליה וגרמניה.

 

במהלך הרכישות הללו טבע הגדילה את היקף הייצור, ההעסקה והמכירות שלה באלפי אחוזים והקימה עשרות מפעלים, גם בישראל וגם ברחבי העולם. במהלך שנות ה-90' הונפקה טבע בבורסה לניירות ערך בניו יורק, ובשנות ה-2000 היא הגיעה לשווי שוק של מיליארדי דולרים. מניית טבע הפכה לאחת המניות הפופולריות ביותר בבורסת תל אביב, עד שזכתה לכינוי "מניית העם". הורביץ עצמו החזיק 1% מהחברה, כך שהצלחתה הפכה אותו לאחד השכירים העשירים במשק.

 

אלי הורביץ עם אהוד ברק (צילום: דן בלילטי) (צילום: דן בלילטי)
אלי הורביץ עם אהוד ברק(צילום: דן בלילטי)

 

ב-2002 הפך ליו"ר טבע ושימש בתפקיד עד שפרש ממנו ב-2010 בשל מחלת הסרטן. כיו"ר היה מעורב בענייני החברה ולמעשה המשיך לנהל אותה יחד עם המנכ"לים שהחליפו אותו.

 

בתקופה בה שימש כיו"ר המשיכה טבע ברכישות עד שהפכה לחברה המובילה בעולם בייצור תרופות גנריות. במקביל, יזמו הורביץ ומנהלי החברה את פרוייקט הקופקסון - תרופה מקורית לטיפול בטרשת נפוצה, שטבע פיתחה ומייצרת בעצמה. 

 

השתתף בהצלת המשק

במקביל לניהול טבע, שימש הורביץ בתפקידים רבים נוספים. בשנים 1986-1981 שימש כיו"ר התאחדות התעשיינים ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. במהלך אותה תקופה המשק הישראלי נקלע למשבר האינפלציה, והורביץ השתתף, יחד עם הממשלה וההסתדרות, בגיבוש תוכנית הייצוב שעצרה את המשבר.

 

ב-1986 התמנה ליו"ר זמני של בנק לאומי והשתתף בשיקום הבנק אחרי שקרס והולאם במשבר ויסות מניות הבנקים של 1983. תפקידו בבנק הסתיים בשערורייה, לאחר שהתברר שאיפשר לארנסט יפת, ששימש כמנכ"ל בזמן קריסת הבנק והואשם בוויסות המניות, לפרוש בתנאי פנסיה ופיצויים מופלגים. יפת ברח מהארץ בעקבות הפרשה, והורביץ התפטר. זאת הייתה הפרשה הלא-נעימה היחידה שנקשרה בשמו, פרט להעלמת מס לכאורה שהואשם בה ב-1996 אך זוכה ממנה לחלוטין.

 

הורביץ כיושב ראש מועצת המנהלים של בנק לאומי (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
הורביץ כיושב ראש מועצת המנהלים של בנק לאומי(צילום: שאול גולן)

 

הורביץ שמש גם כיו"ר מכון היצוא בשנים 1978-1974; יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים (1982-1989); חבר דירקטוריון חברת הייצור הביטחוני מגל מערכות (1994-1992); חבר הועדה המייעצת לבנק ישראל (1995-1991); חבר בחבר הנאמנים של מכון וייצמן, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת הארוורד בבוסטון, ארה"ב.

 

הפך לגורו ניהולי

הצלחת טבע הפכה את הורביץ במשך השנים למעין "גורו" ניהולי מקומי, שהוזמן לאינספור הרצאות בכנסים ובאירועים על נושאים ניהוליים כדי שיספר "איך עושים את זה" ויעניק טיפים ליצואנים ומנהלים מתחילים.

 

באחת ההרצאות הללו הוא אמר: "אני לא יודע איך עושים את זה, אני יודע על עצמי ועל טבע: אנחנו פתחנו ספר מבוא לכלכלה פרק א' ועשינו מה שכתוב שם, אחר כך פתחנו פרק ב' ועשינו מה כתוב שם, וכך הלאה". 

 

ההילה שנקשרה לו כמנהל איפשרה לו לקשור קשרים פוליטיים להשמיע את קולו בנוגע לניהול המדינה ולהשמיע ביקורת פומבית על הממשלה. הוא תמך ברפורמות ההפרטה והשינויים המבניים שבנימין נתניהו ביצע בהיותו שר האוצר, אך השמיע ביקורת חריפה על הדרך הכוחנית, לטעמו, שבה נתניהו ניהל אותה מול ההסתדרות.

 

ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, דווקא קיבל ממנו מחמאות ונמצא אתו ביחסים טובים. ב-2006 התמנה לחבר בוועדת ברודט לתכנון תקציב צה"ל בעקבות מלחמת לבנון השנייה.

 

במהלך הקריירה זכה ללא מעט פרסים והתמנה לדוקטור של כבוד באוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. באפריל 2002 הוענק להורביץ פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

 

פרס ישראל למפעל חיים. אלי הורוביץ (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
פרס ישראל למפעל חיים. אלי הורוביץ(צילום: אביגיל עוזי)

 

ראש הממשלה נתניהו הספיד את הורביץ ואמר: "הוא היה מגדולי התעשיינים שקמו בישראל. אציל נפש, פטריוט, מסור בכל מאודו לפיתוח הכלכלה והחברה בישראל. למדתי ממנו רבות. אהבתי את אישיותו החמה. לא היה שגריר טוב ממנו ליזמות הישראלית ולרוח הישראלית".

 

בהכנת הכתבה השתתפו נרי ברנר ואטילה שומפלבי

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלי הורביץ
צילום: ניב קלדרון
צילום: גלעד קוולרצ'יק
הורביץ יחד עם המנכ"ל לשעבר ישראל מקוב
צילום: גלעד קוולרצ'יק
אלי הורביץ
צילום: אפי שריר
מומלצים