קרן קיימת: האמת מאחורי הדחת קרן נויבך

לבכות או לצחוק? קשה לבחור. סיפור הדחתה של העיתונאית קרן נויבך מתוכנית התחקירים "מבט שני" של ערוץ 1, בטענה שהיא אינה "עוברת מסך", רצוף כל כך הרבה עיוותים, עד כדי אבסורד ממש כך שאין אלא לצחוק ולבכות בעת ובעונה אחת.

(צילום: ענת מוסברג)

לא זאת בלבד שקרן נויבך מגלמת בעבודתה העיתונאית את התכונות ההכרחיות להובלת תוכנית תחקירים רצינית: אכפתיות, סקרנות, בקיאות בפרטים, עין ביקורתית, אומץ, יושרה ונטייה להזדהות עם החלש.

לא זאת בלבד שקרן נויבך הובילה ומובילה תוכניות אקטואליה בטלוויזיה וברדיו בהצלחה - הצלחה של פופולריות וגם הצלחה מקצועית של תשומת לב, של העלאת סוגיות לדיון, של חקירתן באופן יסודי, אמין ומסעיר.

ולא זאת בלבד שקרן נויבך מגישה תוכניות אקטואליה כבר שנים, ודמותה הנשקפת במסך היא דמות נאה ומושכת בעיני רבים ורבות.

לא זאת בלבד אלא גם זאת: אם נבדוק היטב מי "עובר מסך" הלכה למעשה, נמצא כמובן מאפיינים מסוימים מאוד של מראה - שיער חלק לנשים כן, שיער מתולתל לנשים לא, עור בהיר לנשים עדיף, עור כהה עדיף שלא, גברים בכל צורה וגיל כן, נשים מעל גיל 40 בספק.

אבל תכונות המראה הן רק חלק קטן מהסיפור: עם עוברי המסך נמנים עיתונאים בעלי פוליטיקה מסוימת, מוגבלת, שנעה בין ממלכתיות לבין מסחריות. במלים אחרות: עוברים מסך בטלוויזיה הישראלית כאלה שאינם מבקרים את השיטה, שאינם מערערים על מערך הכוחות בחברה, שאינם מבקשים לעקור מהשורש נורמות בהקשר המגדרי, החברתי, הכלכלי והלאומי. גם עיתונאים מצויינים כמו אילנה דיין ועופר שלח מתאימים לקטגוריה הזאת, אם חושבים על כך לעומק - הם אינם רדיקליים, בלשון המעטה. לעומתם, עיתונאים מצוינים כמו מירב מיכאלי, עודד שחר וקרן נויבך - שמותחים ביקורת על השיטה הקפיטליסטית, על העמדה הלאומית ועל מערך הכוחות המגדרי – מתקשים לעבור את אותו מסך שטוח ומשטח.

המסך הקטן או מסך ברזל?

באופן בוטה אפשר לומר זאת כך: מסך הטלוויזיה הישראלית הוא קפיטליסטי, פטריוטי ושוביניסטי. יחידי סגולה חריגים הם אלה שמתקשים "לעבור" אותו.

אגב כך, עניין אבסורדי נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת: הידיעה על הדחתה של קרן נויבך בטענה שהיא אינה עוברת מסך מיוחסת ל"גורם ברשות השידור", או ל"בכיר ברשות השידור" ואנחנו בעצם לא יודעים מי עומד מאחוריה. עיתונאים באיכות של קרן נויבך לא היו מעבירים ידיעה כזאת בלי להביא דברים בשם אומרם. זהו האלף־בית של עיתונות אחראית. אפשר לצחוק ולבכות גם על הרמה הנמוכה של הדיווח אודות ההדחה.

קרן נויבך עם אמילי עמרוסי ולינוי בר גפן. עוברות מסך? (צילום: מירי צחי)