שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    במקום פסטיגל: מה עם מוזיקה קלאסית לילד?
    רגע לפני שאתם נדחסים עם עוד אלפי ילדים מצווחים בתור לפסטיגל בחנוכה, למה שלא תנסו לעניין את הילד במוזיקה קלאסית שתלמד אותו להקשיב ותאפשר לו לדמיין את הסיפור שמאחורי הצלילים? שני מנצחים מקצועיים מסבירים איך מתחילים

    מוזיקה היא שפה בינלאומית, היוצרת מיד ערוץ של שיתוף פעולה ואהבה. "הילדים של היום נשארים מצומצמים מול החוויה המהירה והמיידית שנעלמת מהר מאוד ולא משאירה אחריה שום דבר", אומר ירון גוטפריד, מנצח תזמורת נתניה - הקאמרית הקיבוצית.

     

    "הילד חושב שהשואו הוא הכל. הם גם ככה כל היום על המחשב, הם נורא מצומצמים רגשית ומנטלית, לכן המגע עם העולמות הגדולים והרחבים של המוזיקה הקלאסית ושל השירה בפרט חשובים, כי זה הקול האישי של כל אחד. זו דרך הבעה מאוד אישית".

     

    מוזיקה קלאסית - מה אומרים המחקרים?

     

    עולם של פנטזיה ודמיון

    "התקשורת שנוצרת בין הילד למוזיקה הקלאסית מדהימה", ממשיך גוטפריד. "המוזיקה מתחברת ישירות לעולם הפנימי של הילד

    ומעוררת בו הרבה תחושות ורגשות. מעצם ההאזנה והצפייה נולד סיפור שהילד והמוזיקה יוצרים ביחד. זה עולם מסקרן של פנטזיה ודמיון. בשונה מהרבה תכנים אחרים שהילד סופג, בעולם הזה הוא משלים את הסיפור בעצמו, חווה חוויות ומרגיש דברים. זה משנה אותך. אם עברת חוויה טובה בקונצרט, אתה יוצא ממנו אדם אחר. זו מניפולציה מאוד חכמה שגורמת לילד לעשות השלמות משלו לסיפור היצירה.

     

    "כאן לא כל הפרשנויות ניתנות לילד בכפית. החוויה היא פרטית וכל אחד חווה את זה אחרת. העולם החינוכי והתרבותי של המוזיקה הקלאסית טומן בחובו אמנות ברמה הכי גבוהה שיש. הילד נחשף ליצירות מופת, וילדים שייחשפו לזה בגיל צעיר עשויים להיות בסבירות גבוהה יותר חלק פעיל בעולם הזה גם בהמשך.

     

    "ילדים יכולים גם לחוות משהו מעניין בהקשר של איך התזמורת פועלת ביחד. כדי שנגנים ינגנו יחד, דרושה הקשבה, רגישות לעוצמה של הצליל ושיתוף פעולה. אתה רגיש למה שקורה סביבך בזמן אמת, ולומד איך אתה מגיב ומה מקומך בסיטואציה.

     

    "בקבוצה גדולה, כמו תזמורת שיש בה 40 נגנים, חשוב להבין איך הגוף הזה עובד ברמת התקשורת בינו לבין עצמו ובינו לבין המנצח. את אופן העבודה הזה אפשר להקביל לכיתה שיש בה 40 תלמידים ומורה, שצריכים כולם ללמוד לפתח התנהגות חברתית תקינה וחלוקת עבודה בזמן אמת ובזמן חזרות.

     

    "מעבר לכך, המוזיקה הקלאסית שנוגעת ביצירות מכל העולם יכולה ללמד את הילד גם על מקומות שאולי לא יגיע אליהם. בעיניי", מסכם גוטפריד, "מה שמגדיר עם זו התרבות שלו, והשפה היא חלק מרכזי במי שאתה. באמצעות המוזיקה הקלאסית נחשפים לתרבויות שונות ולאפיונים ברורים מאוד של מקצבים הנבדלים בין כל סוג מוזיקה. מוסיקה ספרדית, למשל, לא תצלצל כמו מוזיקה גרמנית".

     

    רעש ואפקטים בפסטיגל

    "בפסטיגל אתה מקבל פלייבק, וגם אם חלק מהמוזיקה חיה, עדיין הרוב מוקלט", מספר גוטפריד. "בקונצרט אתה מקבל חוויה אנושית: הכלים מנגנים בזמן אמת, החוויה האקוסטית שונה מאוד ממוזיקה אלקטרונית וכל עולם הסינטיסייזרים. לכל כלי בתזמורת יש תבניות מיוחדות וצליל ייחודי, ויש מגוון עשיר הרבה יותר של כלים.

     

    "כמו כן, בשונה מהפסטיגל, אין פה סיפור מוסבר ואפקטים שאינם מתקשרים בהכרח לתוכן ומהווים בעיקר הרבה רעש וצלצולים. בקונצרט אתה בא לשבת ולהקשיב בריכוז, ואתה נהיה חלק מהסיפור. בפסטיגל יש רעש וכולם יכולים להמשיך לדבר ולהתרכז בדברים אחרים. יש הבדל בין בידור לאמנות, הקונספט הוא אחר. ביצירות כאלה אתה מראש נכנס לעולם שהוא ברמה הרבה יותר גבוהה".

     

    "עולם המוזיקה הקלאסית מציג בפני הילדים מכלול של יוצרים עם היסטוריה כמו מוצרט, שוברט ובטהובן", מוסיפה נעמי פארן, מנצחת מקהלות מורן לילדים, "שמציעים מסורת רבת שנים והרחבה לעולמות מגוונים. העולם הזה עוטף את הילד בנפש ובגוף.

     

    "אם אני משווה את העולם הזה לשירי הפסטיגל, שגם בו אמנם יש זמר ורקדנים וצבעים ותאורה, האחרון הוא חוויה מאוד רגעית ומיידית, ששייכת לעולם שבו הכל מיידי, ובמוזיקה הקלאסית יש ספקטרום רחב של חשיבה ושל ריגוש. ילד שמקבל כלים להבין מוזיקה קלאסית זוכה בנוסף גם בחידוד מחשבתי והקשבתי, כיוון שנדרשת ממנו היערכות שונה".

     

    בפסטיגל יש רעש וכולם יכולים להמשיך להתרכז בדברים אחרים (צילום: רונן אקרמן)
    בפסטיגל יש רעש וכולם יכולים להמשיך להתרכז בדברים אחרים(צילום: רונן אקרמן)

     

    איך מתחילים?

    "ככל שהחשיפה למוזיקה קלאסית מתחילה בגיל צעיר יותר", אומר גוטפריד, "הילדים יכולים להיכנס יותר לעומק העולם הנפלא הזה. תקשורת מוזיקלית והאזנה למוזיקה קלאסית בקונצרט דורשת הכנה של הילדים בבית או בבית הספר באמצעות דיסקים, למשל. כדי לחבר ילד למשהו, לכל נושא, צריך לחשוף אותו לזה. גם ילדים שלא נחשפים בבית למוזיקה קלאסית, כי ההורים אינם מתחברים לזה, זקוקים רק למעט הכנה מראש כדי להתחבר אליה.

     

    "היופי בילדים הוא שהם עדיין במקום שאינו מקולקל והם פתוחים לחוויות חדשות. ילדים סקרנים ומאוד לא שיפוטיים, וכשהם נחשפים למוזיקה קלאסית לראשונה קורה משהו מאוד יפה. לרוב ההצלחה עם הילדים יוצאת מהכלל - לא סתם קבעו ביוון העתיקה שהחינוך המוזיקלי שווה ערך למתמטיקה ולמקצועות מרכזיים נוספים".

     

    "התפקיד של ההורים הוא לאפשר לילד להיפתח לכמה שיותר סוגי מוזיקה, ובכלל למה שהחיים מציעים", אומרת פארן, "כדי שכשיהיה גדול תהיה לו בחירה מגוונת יותר. אם רוצים שהילדים יספגו מוזיקה קלאסית מהרגע הראשון, רצוי להשמיע להם אותה ברקע כמה שיותר, אפילו בזמן ההחתלה".

     

    -עם אילו יצירות כדאי להתחיל?

    "אפשר להתחיל עם בייבי מוצרט, ומאוחר יותר יצירות מורכבות יותר שעדיין מתאימות לילדים כמו 'חליל הקסם' המפורסם של מוצרט, הסימפוניה ה-40 של מוצרט שיש בה הרבה קטעים מוכרים, 'חלום ליל קיץ' של מנדלסון, "ארבע עונות השנה" של ויוואלדי ועוד יצירות שגם ההורים מכירים ויהיה להם קל להתחבר אליהן.

     

    "לילדים יותר גדולים אפשר להשמיע סיפורי מלחינים יחד עם היצירות שלהם ואת "הכבש השישה-עשר", הכל כמובן במינונים קטנים כדי שהילד ייהנה. אחרי שהילד כבר ספג קצת מוזיקה קלאסית ומראה עניין, אפשר להתחיל לקחת אותו לקונצרטים או לרשום אותו למקהלה". 

     

    מה עם לנגן או לשיר?

    "קיימים לא מעט מחקרים שהראו כיצד מוזיקה קלאסית משפיעה לטובה על היכולות הקוגניטיביות של ילדים", אומר גוטפריד, "אבל מהצד המעשי אפשר לומר שילד שעוסק בנגינה ולא רק מאזין למוזיקה מתפתח מאוד מבחינות רבות והתועלת נותרת גם כשהוא הופך לאדם מבוגר".

     

    "נגינה נותנת ביטוי ליכולות האישיות ומפתחת את יכולות הקריאה, ההבנה וההפנמה של שפת הנגינה ושל שפה בכלל דרך העבודה עם תווים וטקסטים. מעבר לכך, בעת הנגינה מתקיימת תקשורת הוליסטית בין החושים השונים, ומתחזקת הקואורדינציה כמו גם היכולת השכלית. ככל שהמוזיקה מורכבת יותר, גם הדרישות גבוהות יותר". 

     

    לדעת פארן, אפשר למנות בדיוק את הכלים שהילד רוכש בהשתתפות פעילה כזו:

    • דיבור רגוע: על הילדים ללמוד להשתמש בקול שלהם ולא לצעוק. הם מתרגלים לדבר בנחת וברוגע ולשיר מעודן יותר.

     

    • הקשבה: בלי הקשבה אי אפשר לשיר או לנגן. צריך להקשיב לילדים האחרים ולהיות באותו טון, להקשיב לנגינה של הפסנתר או התזמורת - וההקשבה ככלי מתחדדת.

     



    • אינטרקציה: פיתוח היכולת לתקשר עם הרבה ילדים. המגע של הילד עם קבוצה הופך אותו לקומוניקטיבי, וגם ילדים שנמצאים בעולמם הסגור בדרך כלל נפתחים.

     

    • דיוק: הילד נדרש לדייק בצלילים וגם בשירה המשותפת. הדיוק הזו עובר אחר כך לתחומי לימוד אחרים, וציוניו עשויים להשתפר.

     

    • גילוי רגש: הילד יכול להביע רגשות באמצעות המוזיקה.

     

    • קריאת תווים: זו ממש שפה נוספת, כיוון שילדים נדרשים לקרוא תווים משמאל לימין, והם עושים זאת במהירות אדירה.

     

    • חיבור בין גוף ונפש.

     

    • טקסטים ומילים: הילדים נחשפים לעולם של משוררים שכותבים טקסטים נהדרים, כמו רחל ולאה גולדברג. הדבר תורם להבנת השפה ומהווה חיבור לתכנים הנלמדים בבית הספר.

     

     

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "במקום פסטיגל: מה עם מוזיקה קלאסית לילד?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בעולם הזה הילד משלים את הסיפור בעצמו, חווה חוויות ומרגיש
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים