קווין עדיין האלופים: 20 שנה למות פרדי מרקורי
20 שנה חלפו מאז הלך לעולמו פרדי מרקורי, ונדמה שהמורשת המוזיקלית של קווין רק הולכת ומתעצמת. אור ברנע ממליץ לכם לציין את היום המיוחד מול הסרט הדוקומנטרי "Days of Our Lives", שמזכיר למה הלהקה הזו היתה כל כך גדולה
כשנתיים וחצי לפני שנפרד פרדי מרקורי מהעולם, הוציאה להקת קווין את "The Miracle" - אלבום אחד לפני אחרון מבין אלו שנוצרו בימי חייו של מרקורי. ובדרך כלל, כשמגיעים ימי סיכום המנציחים תאריך משמעותי בחיי הזמר או הלהקה הלא נורמלית הזו, דווקא תקופתה האחרונה נשארת מאחור.
כתבות אחרונות על קווין ופרדי מרקורי ב-ynet:
אבל גם כששנות התשעים עמדו בפתח, והמחלה הנוראית כבר קיננה בגופו, מרקורי עדיין היה בשיאו - במיוחד מאחורי דלתות אולפני ההקלטות. ו-"The Miracle", שיר הנושא מאותו האלבום, הוא גם אחד השירים המרגשים ביותר שיצר בכל שנותיו.
הכל אפשרי: צפו בקליפ לשיר "The Miracle"
עם הפקה מוזיקלית מפוארת, מרקורי ושות' נוגעים בפלאי העולם הגדולים והפשוטים כאחד, אלה הקיימים ואלה עליהם כולנו חולמים. על היום הזה שמתישהו יגיע, ובו נגלה שכולנו יכולים להיות חברים. זו בעצם גם היתה מהותה של קווין: קבוצה קטנה של אנשים שחוללו נסים מוזיקליים - נסים כל כך גדולים, שיכולים לגרום לנו להאמין שהכל אפשרי.
מחר (ה') יציין העולם 20 שנה למותו של פרדי מרקורי, ויצדיע לנסים המשגעים שבקעו מגרונו, להופעתו הכריזמטית והנצחית ולמורשת שהשאיר לנו. במפתיע, דווקא כשחשבנו שהכל כבר נאמר ונכתב על האיש והאגדה, מגיע מסמך מרתק שחושף אור חדש על כישרונו ורגשותיו של האיש. על הדרך המטורפת בה קווין מתפקדת כלהקה שרק ממשיכים לגלות עוד ממנה בכל יום ולהתאהב בה מחדש. והמקום הזה שלה בהיסטוריה המוזיקלית התחיל כבר לפני כ-40 שנה, כשב-20 מתוך ה-40 הללו המורשת הזו ממשיכה לצבור עוד ועוד עוצמה כשמרקורי כבר אינו בן החיים. מדהים, לא?
שלא במקרה, מגיע אלינו השבוע "Days of Our Lives", הסרט הדוקומנטרי של ה-BBC שמביא באופן מפורט ומרגש את סיפור הלהקה וכולל ראיונות חושפניים עם רוג'ר טיילור ובריאן מיי, ורגעים שטרם נראו על המסך - של מרקורי וגם של ג'ון דיקון, הבסיסט המצוין שהחליט לפרוש מחיי המוזיקה ולא להתראיין או לשתף פעולה עם אף הופעה ציבורית של חבריה הנותרים. מחר (ה') ב-23:00 ישודר הסרט בערוץ ביוגרפיה, ולחנויות הוא מגיע במהדורת DVD הכוללת עוד בונוסים רבים.
לשיר ולכתוב עד שהחושך יבוא
כמעט כמו כל להקת רוק אחרת, גם קווין ידעה תקופות של הוללות, אלכוהול, סקס ואובדן חושים. אבל יחסית ללהקות גדולות אחרות, מדובר בכמות מזערית. וכן, גם הם לא תמיד הסתדרו אחד עם השני, אבל בראש מעייניהם תמיד היתה העבודה התובענית והאינסופית, והכוח היצירתי האדיר שהניע את ארבעתם. לא פחות מ-14 אלבומים הוציאה קווין, ממוצע של אלבום אחד בשנה מאז שפרצה לראשונה, והסרט מציג בין היתר את הדרייב הכל כך אינטנסיבי הזה של מרקורי, לעשות את מה שהוא עשה הכי טוב: מוזיקה. גם בימים האחרונים של חייו, הוא ידע שהוא רוצה להמשיך לכתוב ולשיר, עד שהחושך יבוא.
כישרון השמור רק לו: מרקורי מנצח על הקהל במופע "Live Aid" המפורסם
שיר אחרי שיר אחרי שיר, קווין תרמה לעולם שלנו מאגר מוזיקלי עצום - ובמבט לאחור בלתי אפשרי להבין איך לעזאזל הם עשו את זה. איך הם כתבו וביצעו את יצירות המופת של זמננו, איך היה להם האומץ להיכנס לאולפן ולהקליט ערוצים על גבי ערוצים של קולות מקהלה, אותם ביצעו תוך פרפקציוניזם בלתי מתקבל על הדעת. איך הם ייעדו חלק גדול מהיצירות האלה לפעילות ענפה מול הקהל הגדול שעמד מולם, מול מחיאות הכפיים הרועמות והשירה בציבור ההמנונית. ואיך מרקורי, כשעמד שוב ושוב מול ים של עשרות אלפי צופים (לפעמים גם מאות אלפים), ידע לשלוט בהם ולשחק איתם באופן טבעי ומושלם. מלבד כישרון השירה הייחודי שלו, גם הטכניקה המטאורית הזו שמורה אך ורק לו.
ואז הוא מת. ובשביל להפוך את הדמעות לתקווה, מיי, טיילור ודיקון הפיקו את המופע לזכרו באצטדיון וומבלי, שהפך לאחד הקונצרטים המדוברים והמפורסמים ביותר בכל הזמנים. קונצרט שהוכיח שמרקורי וקווין לא רק סיפקו לנו אינספור שירים יפים ומרגשים, אלא גם סימלו תקופה שבה התשוקה למוזיקה חיה היתה בשיאה - גם מצד רוכשי הכרטיסים, וגם מצד האמנים עצמם. להבדיל אלפי
הבדלות, קחו לדוגמה את קונצרט המחווה למייקל ג'קסון שנערך באחרונה בוויילס: הוא היה רחוק שנות אור מזה של מרקורי. הן בחשיבות האדירה שייחס לו הקהל העולמי, והן בהתגייסות האמנים המשתתפים.
הופעות האצטדיון המצמררות של קווין וקונצרט המחווה האדיר לימדו אותי בגיל מאוד צעיר - ועוד רבים אחרים - בעיקר דבר אחד, אותו מגדיר במדויק בריאן מיי, בסרט הדוקומנטרי החדש: הוא צוחק קצת ואומר שבכל משחק ספורט, האוהדים של שתי היריבות במגרש יכולים לשיר איש איש לקבוצתו "אנחנו האלופים". אבל כשהקהל עומד מתחת לשמיים ומסתכל לבמה, ניצבת שם רק להקה אחת.
