בשנת 1936 כבש שליט איטליה, מוסוליני, את אתיופיה. קיסר אתיופיה האחרון, היילה סלאסי, נאלץ לגלות מארצו. בדרכו לאירופה עצר בירושלים וביקר באתרים הקשורים בעדה האתיופית הנוצרית. עוד בערוץ התיירות: לא צריך פסיכומטרי: טיול בקמפוסים בישראל טיול סתיו בקנדה: הצבעים של מונטריאול וקוויבק השומרון: השייח' שהתאבד והאבות שיצאו לטרק לא לכל אחד יזדמן להגיע לביקור באתיופיה, אבל מי שרוצה בכל זאת לטעום משהו מהמדינה האפריקנית, מובא כאן סיור בירושלים בעקבות היילה סלאסי והעדה האתיופית הנוצרית בעיר, כפי שמציע בני פירסט, גיאוגרף ואנתרופולוג, המתמחה ביבשת אפריקה. תחנה 1: מלון המלך דוד היילה סלאסי הגיע לתחנת הרכבת בירושלים ביום שישי, 8 במאי 1936. קהל רב הצטופף לצפות בקיסר חבש יוצא מהקרון המלכותי כשהוא מלווה ברעייתו הקיסרית מנן וחמישה מילדיו. מתחנת הרכבת נסעה הפמליה אל מלון המלך דוד. ארגזי אוצרות הזהב של הקיסר אופסנו למשמרת לילה במחנה הצבאי "אלנבי" שליד תלפיות, ולמחרת ניתן אישור מיוחד להפקידם בבנק ברקליס, למרות השבת. מלון המלך דוד (צילום: AP) תחנה 2: דיר א-סולטן במהלך הימים הבאים ביקר הקיסר במתחם האתיופי דיר א-סולטן (מנזר המלך) שמעל גגות כנסיית הקבר. כאן מתגוררים עד היום כמה נזירים המשמרים את המסורת הנוצרית הקדומה. הקהילה הקטנה הזאת נמצאת זה עשרות שנים בקונפליקט מול הקהילה הקופטית המתגוררת בצמידות, הטוענת לבעלות על המתחם. המתח בין הקהילות הוא ביטוי למתח הגיאו-פוליטי הקיים זה מאות שנים בין מצרים לאתיופיה, בעיקר על רקע השליטה והניהול של מי הנילוס, מקור החיים היחיד של מצרים, שמקורו העיקרי, אגם טנה, נמצא באתיופיה. דיר א-סולטן, ליד כנסיית הקבר (צילום: Shutterstock) תחנה 3: מתחם הפטריארכיה האתיופית ליד כנסיית הקבר, בלב הרובע הנוצרי, נמצא מתחם הפטריארכיה האתיופית. כאן יושב הבישוף של הכנסייה האתיופית של ירושלים, ואפשר לבקר כאן בקפלה הקטנה ולהתרשם מציור קיר צבעוני שמציג מפגש המתואר בברית החדשה בין שליט אתיופי ובין פיליפוס, שליחו של ישו, המטביל אותו לנצרות במעיין ליד ירושלים (המזוהה היום עם עין אל-ח'אניה בנחל רפאים). הכנסייה האתיופית של ירושלים (צילום: רון פלד) תחנה 4: שכונת החבשים במרכז ירושלים מצוי המתחם המכונה שכונת החבשים. כאן אפשר לראות סדרת מבנים גדולים שהוקמו בראשית המאה ה-20. אחד מהם הוא ארמון גדול שבנתה הקיסרית תאיטו, רעייתו של הקיסר מנליק ה-2, שמאכלס זה עשרות שנים את אולפני הרדיו של "קול ישראל". חזית הבניין ההיסטורי משמרת היטב את סימני הבנייה ואת הכתובות באמהרית. עוד מבנה גדל מידות, הנמצא ברחוב הנביאים, הוא השגרירות האתיופית. ביקורו של הקיסר המודח בשגרירות מתואר בספרו של דוד שחר, "קיץ ברחוב הנביאים", מנקודת מבטו של ילד שנרגש למראה האישיות הנכבדה. תחנה 5: הכנסייה החבשית משם המשיך הקיסר והתפלל בכנסייה החבשית החדשה ברחוב אתיופיה, הפתוחה לביקורים גם היום. כאן תוכלו להתרשם מהמבנה המעוגל בכניסה, המאפשר תפילה והקפה של ה"מקדס" ("המקדש") - מבנה ריבועי בתוך הכנסייה שבתוכו שמורה ה"טאבות" (Tabot, "תיבה"), שאינה אלא העתק של ארון הברית, פריט מרכזי בכל כנסייה אתיופית. הכנסייה החבשית (צילום: Shutterstock) תחנה 6: וילה לאה את הסיור כדאי לחתום בשכונת רחביה, בבית מידות יפהפה ברחוב רמב"ן 6. זוהי "וילה לאה", שאליה עברו הקיסר ומשפחתו ממלון "המלך דוד" כעבור כמה ימים, משהקיסר החליט שהמלון יקר מדי ואינו יאה לערכי צניעותו. בבית ברחביה ערך הקיסר מסיבת עיתונאים והודה בה לעם בציון על האירוח ועל הכבוד שהוא זוכה לו. רצה המקרה ובאותם ימים נערך ברחביה מפקד אוכלוסין. במסמך "ספר הכתובות", שפורסם כחודשיים אחר כך, הופיע השם ("חיילה סלאסיה"), הכתובת רחוב רמב"ן 6, ותחת הסעיף "מקצוע" נרשם: "קיסר חבש". הכתבה פורסמה במגזין "מסע אחר"