הקלות הבלתי נסבלת של הבגידה
הדיסקרטיות שמציעה הרשת והביטחון העצמי במדיום הווירטואלי פותחים לעיתים פתח להיכרויות, אשר לא היו קורות במרחב הפיזי. פתאום קל יותר להכיר אנשים, וגם אדם שלא תכנן לנהל רומן - עלול להתפתות לעשות זאת. מה אומר על כך בית המשפט והאם צילום מסך של צ'אט וירטואלי עלול להוות הוכחה לבגידה? עו"ד ד"ר אמנון בן דרור על גירושים בעידן האינטרנט
כניסת האינטרנט לחיינו השפיעה על דרכי יצירת התקשורת וההתנהלות החברתית שלנו, ובאופן בלתי נמנע גם על חיי המשפחה והזוגיות. הרשתות החברתיות, הפורומים השונים, אתרי ההיכרויות ואפשרויות הצ'אט, הופכים את הבגידות והחיים הכפולים לקלים וזמינים מאוד, וזאת מבלי לצאת מהבית או מהמשרד.
עוד על בגידות בערוץ יחסים:
פנטזיות בלתי מזיקות, או בגידה?
האם את יוצאת עם בוגד פוטנציאלי?
מה עלולים להפסיד במקרה של בגידה?
תופעת הבגידות באמצעים השונים שמציע האינטרנט, צוברת תאוצה בשנים האחרונות ומגיעה, לא פעם, לבתי המשפט לענייני משפחה. אז האם באמת קל יותר להכיר ולבגוד היום מאשר בעבר?
האינטרנט מזכיר את ריקודי העם בעשורים הקודמים מבחינת אופציות הבגידה, אלא שהוא הרבה יותר נגיש ומספק הרבה יותר אופציות. פעם היינו צריכים להתכונן, 'להתגנדר' ולצאת מהבית, וכמובן שכמות המועמדים הפוטנציאלים היתה מוגבלת. כיום, דרך פלטפורמת האינטרנט, אין צורך לצאת מהחדר כדי להכיר אנשים, וגם המגוון מאוד רחב, בקנה מידה עולמי.
עבור אנשים רבים, הדיסקרטיות שמציעה הרשת והביטחון העצמי במדיום הווירטואלי, פותחים פתח להיכרויות, אשר לא היו קורות אחרת במרחב הפיזי. חשוב לציין שלא תמיד ההיכרויות ברשת מגיעות לכלל מימוש או פגישה אמיתית. קשרים רבים נשארים בגדר פנטזיה במרחב הווירטואלי, מה שלא בהכרח גורע מהעוצמה שלהם עבור הנפשות הפועלות.
האם "רומן" וירטואלי נתפס כבגידה?
עצם ניהול מערכת יחסים וירטואלית איננה נחשבת לבגידה במובן ההלכתי של בתי הדין הרבניים, ולכן לא ניתן לעשות בה שימוש כאשר בן הזוג "הנבגד" מבקש לכפות על בן הזוג "הבוגד" גירושים. לצורך הוכחת תביעת גירושים מובהקת קמה הדרישה ההלכתית להוכיח בגידה של ממש בראיות ברורות ומהימנות. יחד עם זאת, כאשר בן הזוג הבוגד וירטואלית מגיש תביעה לשלום בית מבן-הזוג הנבגד, ניתן לדחות את תביעתו בהתבסס על הרומן הווירטואלי, שהרי מי שרוצה שלום בית לא רוקם מערכות יחסים אחרות, גם אם הן וירטואליות.
במקרה של תביעה למזונות אשה או תביעה לקבלת סכום הכתובה, בשביל לשלול את זכאותה של האישה, אין צורך להוכיח את בגידתה, אלא די בנטיעת ספק בלב בית הדין הרבני, או בית המשפט, בדבר נאמנותה של בת הזוג.
המסלול המהיר להיכרות מחוץ לנישואים
במקרים רבים האינטרנט מהווה זרז לגירושים, ולאו דווקא הגורם העיקרי לפירוק החבילה. במקרים בהם מערכת היחסים בין בני הזוג עכורה ובלתי מספקת, האינטרנט יכול להוות את המסלול המהיר להיכרות מחוץ לנישואים. עבור זוגות אשר ממילא היו מתגרשים, או כאלה שמערכת הנישואין שלהם כבר גוועה מזמן וכל שנותר בה הוא שותפות כלכלית, האינטרנט מספק את הפלטפורמה לבגידה, אשר כנראה הייתה מתרחשת בכל מקרה, עם פרטנר מהעבודה או עם מישהי מהבריכה לדוגמה.
יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם האינטרנט הוא זה שגרם לשבר, שכלל לא בטוח שהיה נגרם בדרכים אחרות. לאנשים רבים האינטרנט על שלל הרשתות החברתיות שבו, נראה טריוויאלי לחלוטין, ומבלי שתכננו לבגוד או חיפשו פרטנר, הם נחשפים לאנשים חדשים ולהיכרויות חדשות אשר יכולות להתפתח לכיוונים רומנטיים לא צפויים. כמובן שזה יכול לקרות גם ב"עולם האמיתי", אך כאמור - באינטרנט ההסתברות והזמינות לפיתויים גבוהה יותר.
"כבוד השופט, יש לי היסטוריה של צ'אט"
באשר למימד המשפטי - בתי הדין הרבניים מקבלים בשנים האחרונות תדפיסים של תכתובות דואר אלקטרוני וצ'אטים, כולל טקסטים מפורשים מאוד. התדפיסים אינם מהווים ראיה חותכת לבגידה, אבל הם עוזרים מאוד בגיבוש המסקנה. מבחינה הלכתית, רק צילומים שאינם משתמעים לשני פנים, אשר מלווים בעדותם של שני עדים יהודים, יתקבלו כהוכחה משפטית חד משמעית לבגידה.
זוג משכילים בשנות ה-40 לחייהם חוו מקרה דומה. האשה הייתה מרשימה מאוד ביכולות המילוליות שלה, ובצ'אטים גילמה דמויות ספרותיות, בדומה לאנה קרנינה או לוליטה. כושר הביטוי שלה היה מדהים ומלא סקס אפיל, ולמרות שנתוניה החיצוניים לא היו מרשימים במיוחד, היא ניהלה קשר עם שבעה גברים שונים בו זמנית. כך או כך, הצליח הבעל לחשוף את היסטוריית השיחות שלה, ובזכות המידע שהיה בידיו, שכר בלש, שסיפק לבית הדין הרבני ראיות מוצקות מגובות בתצלומים, על אחד הרומנים שניהלה האשה.
עלי לציין שגם אם מציגים היסטוריה של צ'אט שכוללת דיבורים מפורשים לגבי קיום יחסי מין בפועל, עדיין אין בכך מספיק כדי לחייב אישה בגירושים. אישה כזאת, יכולה להפסיד את זכותה למזונות, יכולה להפסיד את כתובּתה, אבל אי אפשר לחייבה להתגרש.
מה עם הזכות לפרטיות?
סוגיית האינטרנט מזמנת לנו שאלות משפטיות מורכבות ביותר, שהרי רוב הראיות המופקות על-ידי הצד הנבגד כרוכות בחדירה של ממש לפרטיותו של בן הזוג הבוגד. בעניין זה, הראיות שאפשר למצוא באינטרנט לא קשורות בהכרח רק לבגידה, אלא להוכחת כל טענה שהיא, גם בהקשרים כלכליים, והוכחת ההכנסות ורמת החיים.
המצוד אחר איתור ראיות באינטרנט נעשה באמצעות כלים טכנולוגים שונים, המזכירים לנו בין היתר את הפעילות של ה"סוס הטרואיני" ואשר מהווים על פניו חדירה של ממש לפרטיות. החוק מעניק הגנות מסוימות המאפשרות לחדור לפרטיות במקרים מאוד מסוימים, ובדרך כלל מתנהל מאבק משפטי ממושך סביב השאלה האם הראיה הופקה באמצעים כשרים החוסים תחת ההגנות שהחוק מתיר, או שמא יש לפוסלה בגין חדירה לפרטיות.
ברוב המקרים המאבק המשפטי מתנהל לאחר שבית המשפט (או בית הדין) כבר עיין בראיה ונחשף לתוכנה, כך שבין אם הראיה תימצא קבילה ובין אם לאו, את השפעתה על דעתו של השופט (או הדיין) כבר לא ניתן לבטל.
הסדרי ראייה דרך הסקייפ
לאינטרנט השפעות והיבטים נוספים, ואולי אפילו חיוביים יותר, על תחום הגירושים. בתחום הסדרי הראייה למשל, כאשר אחד ההורים גר במרחק משמעותי, ואולי אפילו בחוץ לארץ, ניתן לרתום את הטכנולוגיה לקיום הסדרי ראיה עם הילד דרך תוכנת הסקייפ.
כך עשה בית הדין האזורי בחיפה, אשר מצא פתרון מקורי לאב המתגורר בישראל, בעוד גרושתו ובתם המשותפת מתגוררות באיטליה, וקבע שהאב יראה את בתו דרך הסקייפ.
לסיכום, העלייה באחוזי הגירושים בשנים האחרונות היא תוצאה של מספר שינויים חברתיים, אשר האינטרנט הוא חלק מהם. קשה בשלב זה לבודד את השפעת האינטרנט מבלי לערוך מחקר מסודר בנושא, אך אין ספק שהדינמיות וקצב החיים המהיר של דור האינטרנט, כמו גם רמת הפיתויים והריגושים הגבוהה במרחב הווירטואלי, הביאו לעלייה באחוזי הגירושים, וכן לירידה בגיל המתגרשים.
לפני עידן האינטרנט, קבוצת הגיל הבעייתית, כלומר הנוטה יותר לגירושים הייתה של בני ה-40 פלוס, אחרי 20 שנות נישואים ומשברי גיל העמידה. כיום, יותר ויותר זוגות צעירים וטריים הם אלה שנישואיהם מתפרקים, כאשר לא פעם לבגידות דרך האינטרנט יש חלק לא וירטואלי בעניין.
- עו"ד ד"ר אמנון בן-דרור
הוא מומחה לענייני משפחה וירושה.
לפנייה לכתב/ת 
