פרידה כואבת: כיצד הידרדרו יחסי טורקיה-סוריה?
בעבר שררה איבה קשה בין שתי המדינות, ורק בעשור האחרון הביאו ארדואן ואסד לחידוש ופריחה ביחסים. אלא שאז אסד סירב להתיישר עם האיסלאם הדמוקרטי, וארדואן החליט: עד כאן. על הנקמנות של ארדואן, ההתעקשות של אסד והצל של איראן
יחסי טורקיה-סוריה: כתבות נוספות ב-ynet:
- אסד נגד טורקיה: רוצים שוב להקים אימפריה
- טורקיה מחריפה את הטון: "רצוי שאסד ייפול מהר"
- דיווח: טורקיה מסייעת למיליציה הפועלת נגד אסד
- האם הרומן של אסד וארדואן ישרוד?
בשנות ה-90, אחרי כמה עשורים של יחסים עכורים ביניהן, הגיעו טורקיה וסוריה לסף מלחמה. הטורקים זעמו על המקלט שהעניקו הסורים למורדים כורדים, ואילו הסורים טענו לבעלות על מחוז האטיי (חבל אלכסנדרטה). רק ב-2004, שנה לאחר עלייתו של ארדואן לשלטון, נרשמה היסטוריה בין שתי המדינות: סוריה ויתרה על חבל אלכסנדרטה, הצדדים חתמו על הסכמים כלכליים וצבאיים, וסוריה מיגרה את קן המורדים הכורדים שפעלו נגד טורקיה מתחומה.
בשנים הבאות פרחו היחסים הכלכליים, המדיניים והצבאיים בין טורקיה וסוריה. אנקרה השקיעה הון עתק בסוריה, בוטל הצורך בוויזה בעת מעבר בין המדינות, וב-2010 אף ערכו שני הצבאות תמרונים משותפים. בנוסף, רק לפני חצי שנה התקיים בדמשק מפגש של הפורום הסורי-טורקי לשיתוף פעולה בנושאי אנרגיה.
אבל כאמור, מי שהתנזר מכלי תקשורת בעשור האחרון וחזר להתעדכן רק לאחרונה עלול היה לחשוב שדבר לא השתנה מאז המילניום הקודם: טורקיה דוחפת לסנקציות מוגברת על סוריה ומאיימת לפגוע בתשתיותיה; ארדואן מכריז שסוריה מאיימת על שלום העולם ושאסד ניזון מדם; באנקרה חוזרים לדבר על מקלט לו זוכים כורדים בסוריה, ומנגד אסד מאשים את טורקיה בחנופה למערב ומייחס לה שאיפות לחזור להיות אימפריה. המזרח התיכון החדש מעולם לא נראה ישן יותר.
סוריה - בין איראן לטורקיה
ד"ר אלון ליאל, שבין השאר היה בעבר שגריר ישראל בטורקיה ומנכ"ל משרד החוץ, מסביר שהטלטלה ביחסים נובעת ממציאות שבישראל מתקשים לקבל: ארדואן מוביל קו ברור - הן בטורקיה והן במסגרת מדיניות החוץ שלו - של איסלאם דמוקרטי-מודרני. "צריך לומר את זה, על אף שארדואן לא אהוב פה בישראל", אומר ליאל. "אבל יש לו השפעה. לראייה, בבחירות במרוקו ובטוניסיה נבחרו מפלגות אסלאמיות מתונות, שמחקות את הקו של ארדואן ומפלגתו. המפלגה שזכתה בבחירות במרוקו אפילו נושאת שם זהה: מפלגת הצדק והפיתוח. ארדואן הביא את טורקיה לשגשוג, ויש לו מה למכור למדינות הסביבה".
ליאל, שפרסם לאחרונה את הספר "יחסי ישראל טורקיה", המסכם שישה עשורים של דיפלומטיה בין שתי המדינות, מדגיש שגם כיום טורקיה אינה בדיוק "דמוקרטיה בריטית", אבל על פי הקו המנחה שלו - ארדואן כבר לא יכול לחיות בשלום עם אסד: "המודל של הדמו-אסלאם, אותו ארדואן משווק לכל המזרח התיכון, כולל ניסיון להנחילו במצרים, סותר את ההתנהלות של אסד. לכן טורקיה אפילו מסייעת למורדים, מתוך תקווה שיעשו את מה שעשו בתוניסיה ולוב וכל האזור.
"אפשר להשוות את הנטישה הטוטאלית של ארדואן את סוריה לנטישה של אובמה את מובראק במצרים. גם שם היה מדובר בבן ברית שהעניק למובארק סיוע של שלושה מיליארד דולר בשנה. אבל אובמה נטש אותו בלי בעיה".
על עוצמת השינוי ניתן ללמוד מהתמיכה הגדולה של טורקיה במפגינים בסוריה. ליאל, שחזר לפני מספר ימים מטורקיה, מספר כי המדינה תומכת במורדים בכל פרמטר, מה שיכול להביא אף לעימות מורחב באזור: "איראן אוחזת באסד - מדינית, צבאית וכלכלית. טורקיה פועלת באותה צורה עם המורדים. אם תתחיל מלחמה של ממש בסוריה, אין לדעת כיצד ינהגו טורקיה ואיראן - שתומכות כל אחד בצד אחר".
הכבוד של ארדואן
בעמידתו מול סוריה מתכוון ארדואן לא רק להוביל שינוי ברוחו במזרח התיכון, אלא למצב את מעמדו הגלובלי. כמי שרואה עצמו מועמד להיכנס לאיחוד האירופי, ואחרי שחימם בשנים האחרונות את יחסיו עם ארצות הברית, הוא לא יכול לשמור על קשרים אדוקים עם דיקטטור דוגמת אסד.
פרופ' עפרה בנג'ו, חוקרת במרכז דיין ומרצה להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, טוענת שארדואן אכן מעוניין "לרכוב" על בשורת ההפיכות בעולם הערבי ולהציג עצמו כמי שהוביל את הדמוקרטיה הליברלית באזור. אך לדבריה, הסיבה העיקרית לשינוי הקיצוני הינה קרובה יותר לנקמנות אישית: "ברגע שסוריה לא הסכימה לקבל את המודל של ארדואן, היא איבדה את הרלוונטיות מבחינתו. הוא החליט לכנס את האופוזיציה הסורית בטורקיה כדי לקדם אלטרנטיבה.
כותרות נוספות בערוץ החדשות ב-ynet:
- הליגה הערבית אישרה סנקציות על סוריה
- הוכה קשות במועדון: "המשטרה מנפנפת אותי"
- לראשונה: פצוע קשה מפגיעת הרכבת הקלה בי-ם
- בריטניה: היכו למוות קשישה ושדדו את אפר בעלה
"ארדואן שלח את שר החוץ שלו, אחמט דבוטאולו, על מנת שימצא פתרון בדרכי שלום בסוריה. אבל היעדר תגובה מצד אסד, ואי נכונות שלו לשתף פעולה, שימשו חומר דליק למאבק המתחדש בין טורקיה לסוריה. מדובר בתופעה מוכרת אצל ארדואן: הבעיה המרכזית שלו, גם מול ישראל ובכלל,
היא הנקמנות. ברגע שהוא חושב שהכבוד שלו נפגע, או שהוא מבין שהצעה שלו לא התקבלה, הוא משנה עמדה והולך עם זה עד הסוף. כך גם כאן".
ארדואן חושש שלהמשך שלטונו של אסד עלולה להיות השפעה פוליטית-חברתית פנימית על טורקיה. ככל שהמצב תחת אסד מחריף, גדל זרם הפליטים לתוך טורקיה וקיימת אפשרות לחבירה של כורדים מסוריה עם בני עמם בטורקיה. "מעבר לכך, טורקיה מניחה שבכל מקרה ימיו של אסד בשלטון ספורים, וכשההתקוממות תסתיים, ארדואן רוצה להיות בצד המנצח", ממשיכה פרופ' בנג'ו. "כך טורקיה תוכל להוביל, להשפיע ולפעול בתוך סוריה, במיוחד בקרב האחים המוסלמים, שייתכן מאוד שייקחו את השלטון בסוריה, והם בעלי יחסים חמים עם מפלגת השלטון הטורקית".
האם ייתכן שהמצב יגיע עד כדי תקיפה טורקית בסוריה? ליאל ובנג'ו מסופקים. "רק אם אסד באמת ישתגע ויאמץ את ה-PKK באופן גורף", גורסת בנג'ו. ליאל מסכים ומוסיף כי הטורקים סומכים כרגע על המורדים ומסייעים להם בכל אופן: "אפילו מטה ההנהגה שלהם יושב באיסטנבול והמטה צבאי יושב בתוך טורקיה, בסמוך לגבול סוריה. אבל המצב יכול להתהפך אם איראן תכניס כוחות לסוריה, או בתרחיש סביר פחות - נוכח התנגדותן של רוסיה וסין לתקיפה של כוח נאט"ו".
לפנייה לכתב/ת 
