שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    התפכחות, צאו לרחוב

     (איור: לילך בר עמי)
    (איור: לילך בר עמי)

     

    • טוב ציפור אחת (מתוך הסידרה "שוק ההון"), 2011, לילך בר עמי
    • מתוך התערוכה לחם ושושנים 6

     

     

    בנק הפועלים / טל כהן בכור

     

    צְרִיכָה לָלֶכֶת אֶל הַבַּנְק.

    בִּשְׂפָתַיִם קְפוּצוֹת,

    כְּמִי שֶׁהוֹלֶכֶת לַעֲלוֹת אֶל הַגַּרְדּוֹם כִּמְעַט,

    חוֹצָה גִּנַּת נוֹי קְטַנָּה ,אֲשֶׁר נִתְרְמָה בִּמְיֻחָד עַל יְדֵי מִשְׁפָּחָה נְדִיבָה,

    מְרִימָה רַגְלַי לַעֲבֹר מֵעַל מִכְשׁוֹל שֶׁל חֶבֶל שֶׁהוּנַח עַל יְדֵי הָעִירִיָּה בֵּין הַגִּנָּה

    לְבֵין הַשְּׁבִיל הַלּוֹקֵחַ אוֹתִי

    לַסְּנִיף שֶׁלִּי.

    כְּמוֹ צוֹעֶדֶת לְפִי תְּהוֹם,

    מְיַחֶלֶת לִרְעִידַת אֲדָמָה,

    מְחַיֶּכֶת חִיּוּךְ לְשׁוֹמֶרֶת הַסַּף,

    מְנַסָּה לֶאֱהֹב אוֹתָהּ כְּמוֹ שֶׁהִיא,

    מְנַסָּה לִבְדֹּק הַאִם בַּמִּלְחָמָה הִיא תִּצְעַד אִתִּי,

    אוֹ שַׁיֶּכֶת לִקְבוּצַת הַחַיְזָרִים הַמְטוֹפְפִים בְּרַגְלֵיהֶם עַל רִצְפַּת הַשַּׁיִשׁ הַקָּרָה

    וְנִקְרָאִים עוֹבְדֵי בַּנְק,

    וּבְמִקְרֶה אֵלּוּ נִרְאִים כְּמוֹ אֲנָשִׁים לְכָל דָּבָר,

    אוֹמְרִים לִי: בֹּקֶר טוֹב.

    וַאֲנִי עוֹנָה בִּקְצָרָה, מְתוּחָה.

    הַפָּקִיד שׁוֹאֵל: כַּמָּה?

    וַאֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לַעֲנוֹת

    וּבַסּוֹף מְבַקֶּשֶׁת הַרְבֵּה פָּחוֹת

    שֶׁלֹּא יִקְרָא לַמְּנַהֵל אוֹ לְמִישֶׁהוּ אַחֵר לְאַשֵּׁר,

    וְכָךְ הַכֹּל מִסְתַּיֵּם מֵאֲחוֹרֵי פַּרְגּוֹד הַזְּכוּכִית שֶׁל הַקֻּפָּה.

    וַאֲנִי יוֹצֵאת, הֶחְלֵטִית מִתָּמִיד,

    לָרְחוֹב.

     

     

    המחאה החברתית של קיץ 2011 חלפה. אך הארץ לא תשקוט ארבעים שנה. בכל השדרות של החברה בישראל קיימת תסיסה נגד שלטון ההון. יוצרים, סטודנטים, פעילים ופועלים חיים את היום-יום כאשר הם מתוגברים בתודעה מועצמת מרוחה הלוחמנית של תנועת הצדק החברתי הקיצית. השטח רוחש עשייה המושפעת מהיום-יום המרתיח. משבר כלכלי? הבונוסים לבכירים מקוצצים משלושה מיליון לשני מיליון. פגיעה ברווחי הבנקים? אנחנו נרגיש את זה בהפסדים של קופות הגמל וקרנות הפנסיה שלנו, אך הטייקונים ימשיכו להשתמש בכספים האדירים הללו, חסכונותינו לגיל השלישי, על מנת לממן חיים מושחתים ונצלניים.

     

    על רקע דברים אלו מובאים כאן לקריאה וצפייה שירה של טל כהן בכור, שנכתב לאדומה – אנתולוגית שירה מעמדית בשנת 2007, והרישום של לילך בר עמי, בן הקיץ האחרון. יצירתן מתריסה כנגד הסדר החברתי הקיים, מורדת ויוצאת לרחוב. 

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "התפכחות, צאו לרחוב"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים