שתף קטע נבחר

שנתיים מאסר לנער שאנס ילד בבית כנסת

בארבע הזדמנויות שונות ביצע הנער מעשי סדום בילד בן 11. השופטים, שבדרך כלל בוחרים בהליך שיקומי ללא מאסר, שלחו את הנער לכלא. השופטים: "הנאשם נהג בילד כבמי שאין לו רצונות משלו, כחפץ למימוש הפנטזיות המיניות שלו"

אנס כשהיה בן 14 ובצעד חריג נשלח למאסר: שנתיים מאסר בפועל נגזרו הבוקר (יום ג') על נער בן 17 מאזור המרכז, שהורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בביצוע עבירות מין חמורות בשכנו, שהיה אז בן 11. בנוסף הוא יפצה אותו ב-20 אלף שקלים.

 

במסגרת הסדר טיעון, הודה הנער בכתב אישום, שייחס לו ארבעה מעשי סדום וריבוי מקרים של מעשים מגונים, שביצע בילד. את המעשים הוא ביצע בשירותי בית כנסת ובחדר אשפה. 

 

עוד חדשות במשפט ופלילים:

אישום: חיים גבריאלי תכנן לפגוע בבכיר בעירייה

נקמה בוערת: הצית רכב ונכווה בעצמו. צפו

חיפה: איים "לפוצץ הביטוח הלאומי" וגרם לפקקים

 

מגזר הדין עולה כי הנער נהג לתת לילד מתנות, כדי שלא יספר על המעשים. בתסקיר שירות המבחן סיפר הנאשם כי חש הנאה מינית וסיפוק לאחר המעשה, לצד חרטה וחשש שהמעשים יוצאים מכלל שליטה. הנאשם אמר כי הוא מרגיש "מאוד לא בסדר" ביחס למעשיו. יחד עם זאת, הוא הודה שאלמלא נתפס, היה ממשיך ומבצע עבירות מין. הוא גם סיפר כי בהיותו ילד נפל קורבן להתעללות מינית, אך שינה גרסה זו כמה פעמים במהלך החקירה.

 

שירות המבחן המליץ להרשיע את הנער ולהטיל עליו עונש מאסר על תנאי ועבודות שירות לתועלת הציבור. התביעה טענה כי "חומרת המעשים והנסיבות שבהן בוצעו - בחירת הקורבן במכוון בשל גילו הרך ופיתויו באמצעות כסף ומתנות בהתנהלות מניפולטיבית - מחייבת השתת מאסר בפועל וכן הפעלת צו פיקוח באמצעות קצין מבחן לאחר שחרורו ממאסר". מנגד, טען סנגורו של הנאשם כי "יש להתחשב בהיות הנאשם נער ובאופק השיקומי שלו וכן בהיותו קורבן לעבירות מין בעצמו". הסניגור הוסיף כי "ההליך הטיפולי יהיה אפקטיבי יותר מחוץ לכלא".

 

"סבר שלילד אין רצונות משלו"

השופטים כתבו בגזר הדין כי "המקרה הינו אחד המקרים בהם לא ניתן להימנע מהשתת מאסר בפועל. למעשה, אלמלא היה מדובר בעבריין קטין, מן הראוי היה להטיל עליו מאסר ממושך פי כמה, כביטוי הולם לסלידה שמעשיו מעוררים ולנזק שנגרם לקורבנו התמים".

 

הם התייחסו לפגיעה המינית שחווה הילד מצדו של הנאשם, "שהשפיעה השפעה מכרעת על מצבו הנפשי, עד כדי חרדה מביצוע פעולות יומיומיות פשוטות". עוד נכתב בגזר הדין כי "הנאשם נהג בילד כבמי שאין לו רצונות משלו, כחפץ למימוש הפנטזיות המיניות שלו ולשם סיפוק דחפיו. הוא התעלם מרגשותיו, מפחדיו ומבקשותיו כי יחדל ממעשיו. המעשים התכופים הפכו את חיי הילד לסיוט בעת התרחשותם והרסו את ילדותו ותמימותו גם לאחר שנפסקו".

 

בית המשפט התבקש להכריע מה העונש הראוי שיש להטיל על הנער, שטרם מלאו לו 18. בדרך כלל שופטים לא שולחים נערים לכלא, כדי שיוכלו לעבור הליך שיקומי - אך במקרה זה הם קבעו אחרת. השופטים קבעו כי יש לשלוח אותו לכלא: "קטינות אינה מקנה חסינות ולעתים שיקולי הרתעה, מניעה וגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי, במיוחד במקום שמדובר בו על פשע חמור. זאת, בשל הצורך להגן על הציבור מפני עבריינים אלימים".

 

באשר לחומרת המעשים נכתב כי "מדובר בעבירות מין חמורות, שבוצעו במספר רב של הזדמנויות והפכו לנוהג שאימץ לעצמו הנאשם לפגוע בגופו ובנפשו הרכה של שכנו, הצעיר ממנו בכשש שנים". השופטים הוסיפו: "העבירות שחומרתן מפליגה בוצעו בנסיבות מחמירות. על תעוזתו של הנאשם ניתן ללמוד מן המיקום שבחר לביצוע המעשים במתלונן, שעה שכל רגע עלול היה להיתפס. הילד היה מוכר היטב לנאשם, אשר ניצל היכרות זו כדי לבצע בו את זממו. בנוסף, 'שיחד' הנאשם את קורבנו באמצעות מתנות וכסף ויש בכך כדי להעיד על תחכומו ועל כך שהבין, כי עליו 'לפצות' את הילד על מעשיו, או להבטיח כי אלו לא ייחשפו".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
תקף גם בחדר אשפה. אילוסטרציה
צילום: shutterstock
מומלצים