ריטה בפרסית: אבן דרך בתרבות הישראלית
האלבום החדש של ריטה בשפה הפרסית הוא מעשה אמיץ של הזמרת הלאומית ויתאים לכל מי שמוזיקת עולם בוערת בעצמותיו. וגם: השפעות מטורקיה באלבום של "Istiklal Trio"
כתבות אחרונות במדור "מביט מזרחה":
- גליקריה: "יוון תתגבר על המשבר הכלכלי"
- גיא יעקובי מציג: חלום של רבע מיליון שקל
- רינת בר: "אנשים עוד יבינו מי אני"
לכאורה, ריטה לא ממש היתה צריכה להסתכן ולהקליט אלבום בשפה שפונה לעדה אחת ולא לקונצנזוס הרחב כפי שהיא רגילה. מעמדה כבכירת הזמרות הישראליות איתן והציבור צמא ממנה למוזיקה חדשה שתרקוד לנו על הנשמה. אבל אותה נשמה פרטית שלה, היא זו שצעקה. דווקא בגלל מעמדה, ובניגוד לזמרים רבים אחרים שפוחדים לצאת מהמוכר, היא חזרה לשורשים: לילדות באיראן, לריחות מבית אבא, לסמטאות בשכונה בה גדלה, ומשם היא הוציאה את הרגשות העצומים שהתרכזו בה כל כך הרבה שנים להתפרצות ווקלנית של צלילים.
בתור אחד שהידע התרבותי שלו על איראן מסתכם בזפזופ אקראי לשידורי ארגון הגג של הקהילה הפרסית בישראל בערוץ הקהילתי וצפייה בלתי נשכחת בסרט "סקילתה של סוראיה M", הופתעתי לגלות כי במהלך מבריק, המוזיקה באלבום החדש אינה מקובעת רק ליודעי דבר מקרב בני העדה, אלא מצליחה לפנות גם לכל מי שמוזיקת עם היא חלק מה-DNA המוזיקלי שלו.
ריטה : "רוצה להופיע באיראן ולצאת משם חיה"
משיר נשמה קורע לב כמו "דר אין דוניה" למקצבים סגנונים המזכירים, כפי שריטה עצמה העידה, מוזיקה צוענית מלאת תשוקה, חום ואהבה. הם באים לידי ביטוי במיוחד בשירים "שאנה", "גולה סאנגם" ו"אוסטה קארים". כמעט כל השירים באלבום הם בשפה הפרסית, למעט שניים בעברית: האחד הוא עיבוד מחודש לשיר לבנוני בשם "אין בי" והשני תרגום של צרויה להב בשם "את כתפיך" לשיר פרסי ידוע המוכר בביצועה של הזמרת הפרסיה היידה, הנערצת על ריטה.
באלבומה החדש, ריטה לא רק עושה כבוד עצום להוריה והופכת סופית ליקירת העדה, אלא גם משמרת מסורת של אזרחים רבים שנולדו באיראן ובזכותה, זוכים כעת להפליג למסע שורשים מרגש. מערכת היחסים עם גדולת שונאות ישראל לא מאפשרת להם לבקר כאמור ברחובות טהרן, אבל אני מאמין שאחרי האזנה לאלבום הם כן יוכלו לצלול בזיכרונות לבית הפרטי, לשכן המוסלמי, לטבילה במקווה ערב החינה, לבית הכנסת השכונתי ולמועדון במחוז בו הכירו את אהבותיהם הראשונות. זה בעיקר בא לידי ביטוי בשירים "שאה דומאד" ו"בי גראר" שירי החתונות המסורתיים של העדה הפרסית - ו"מובארק באד" אותו מבצעת אמא של ריטה, והוא המרגש והנוגע ביותר באלבום.
מעל הכל, ריטה היא דוגמה והשראה לזמרת אמיצה שהולכת עם האמת הפנימית שבוערת בה כל כך ולא מתביישת לעשות הפסקה משירים של רמי קלינשטיין, לטובת לחנים של יוצרים פרסיים שאינם מוכרים לציבור הישראלי. זה אולי לא "מחול מטורף" אבל בהחלט יציאה מטורפת שראויה להערצה.
עולם אתני
Istiklal Trio הוא הרכב מעניין שהוציא בימים אלה אלבום שמורכב מנעימות של מוזיקה אתנית, בעיקר טורקית, בשילוב צלילים של מוזיקת עולם. אין ספק, מדובר באלבום שמצריך מצב רוח מאוד ייחודי בשבילו. עם זאת, במידה וניתן לנשמה שלנו לצאת משגרת היומיום ולהתחבר לצלילים, נגלה כי מדובר במוצר שמתאים במיוחד להירגעות הנפש.
הטריו הם חבר'ה רוחניקים בשם נעה וקס שמנגנת על דרבוקה, אריאל קסיס על הקנון ויניב טייכמן על העוד, המופעים בינתיים במקומות קטנים (מופע השקה יתקיים ב-13.12 במועדון "הצוללת הצהובה" בירושלים). אבל יש להם כנראה חלומות גדולים ולראייה, הם כבר הספיקו להופיע בפסטיבל מוזיקה אתנית באתיופיה. אולי הם סופר נישתיים, אבל אתם יודעים מה? בהחלט ראויים להתייחסות שכן מדובר בהרכב לא מסחרי שחשוב לתת לו במה.
