שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אנחנו רוצות לחם וגם שושנים

     (צילום: ורד ניסים)
    (צילום: ורד ניסים)

     

     

    איננו שומעים דבר

    מרגרט אטווד

     

    בְּיָמִים אֵלֶּה אֵינֶנּוּ שׁוֹמְעִים דָּבָר

    מִבַּעֲלֵי הַכֹּחַ

     

    מָה יֵש לְדַבֵּר כְּשֶׁאַתָּה כָּתֵף

    אוֹ כַּסֶפֶת

     

    מָה יֵש לְדַבֵּר

    כְּשֶׁאַתָּה סָגוּר בְּקַסְדָּה שֶׁל סְפָרוֹת

     

    לְאֶגְרוֹפִים צוּרוֹת רַבּוֹת:

    אֶגְרוֹף יוֹדֵעַ לְמָה הוּא מְסוּגָל

     

    בְּלִי לִהְיוֹת מוּטְרַד מִדִּבּוּרִים

    הוּא אוֹחֵז וּמוֹחֵץ.

     

    מִמִי שֶׁבְּתוֹכוֹ אוֹ מִתַּחְתַּיו

    נִתָּזוֹת הַמִּלִים כְּמוֹ מִשְׁחַת שִׁנַּיִיּם.

     

    שָׂפָה, מַצְהִיר

    הָאֶגְרוֹף בִּמְעִיכָה

    ה‏ִיא רַק לְחַלָּשִׁים. 

     

    Power Politics, 1971 

    מאנגלית: הילה אהרון בריק

     

     

    את מסרבת לבעלות

    מרגרט אטווד 

     

    אַתְּ מְסַרֶבֶת לְבַעֲלוּת

    עַל עַצְמֵךְ, מְאַפְשֶרֶת

    לְאֲחֵרִים לִתְּפֹּס עַלַיִךְ בַּעֲלוּת:

     

    לְאַט לְאַט אַת הוֹפֶכֶת צִבּוּרִית,

    תּוֹךְ שָׁנָה לֹא יִשָּׁאֵר

    מִמֵךְ דָּבָר פְּרַט לְמֶגַאפוֹן

     

    אוֹ שֶׁתוּצְנְחִי דֶּרֶךְ הַגַּג

    בְּסַמְכוּת מְזוּיֶפֶת

    שֶׁל פָּקִיד מֶמְשַׁלְתִּי

    כְּחוּלָה כְּמוֹ שוֹטֵר, אֲפוֹרָה כְּמוֹ מַלְאַךְ מְשוּמָש,

    שֶׁמִּזְמַן שָׁכַח אֶת הַהֶבְדֶל

    בֵּין בְּשוֹרָה לְתַו חֲנָיָה

     

    אוֹ שֶׁיַגְנִיבוּ אוֹתַךְ מִתַחַת

    לַדֶּלֶת. עוֹרֵךְ מְרוּפַּד בּבוּלֵי דֹאַר אֲוִיר

    שֶׁפָָג תָּקְפָּם. נְשִׁיקָתֵךְ כְּבָר אֵינֶנָּה סִפְרוּת

    אֶלַא תַּדְפִּיס נָאֶה שֶׁל מַעֲרֶכֶת הוֹרָאוֹת.

     

    אִם תִּתְכַּחְשִׁי לַמָּדִים

    וְתִבְחָרִי לְהַחְזִיר לְיָדַיִךְ אֶת הַחֲזָקָה

    עַל עַצְמֵךְ, עֲתִידֵךְ

     

    יִהְיֶה מְכֻבָּד פָּחוֹת, מַכְאִיב יוֹתֵר, הַמָּוֶת יָבוֹא מוּקְדָם יוֹתֵר

    (אִי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת

    וְלִהְיוֹת אֱנוֹשִׁית בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת): שׁוֹכֶבֶת בְּעֲרֵימָה

    עִם הַיֶּתֶר, פָּנַיִּיך וְגוּפֵךְ

    מְכוּסִים בְּשִׁכְבַת צַלָּקוֹת עָבָה

    רַק הָעֵינַיִים נִרְאוֹת דַּרְכָּה. 

     

    Power Politics, 1971 

    מאנגלית: הילה אהרון בריק

     

    בימים אלה נערכים בארצות הברית לציין את שנת המאה ל"מאבק לחם ושושנים" שהחל במפעלי הטקסטיל במסצ'וסטס, ב-1912. 

     

    היו אלו שנים של מאבקים להקמתם של איגודים מקצועיים, ושל אגודות נשים לשיפור תנאי התעסוקה ואורח החיים האנושי בכלל. הסיסמא "לחם ושושנים" הובילה את מאבק הפועלות קשות היום, שרבים מהן היו מהגרות עבודה ויהודיות. הסיסמא "לחם ושושנים" היתה תביעה כנגד המעסיקים, בעלי מטוויות, מפעלים ועוד, ובעיקר כנגד ממשלת ארה"ב - תנו לנו לחם, כלומר שכר, שעות והכל בתנאים הוגנים, אבל גם שושנים, כלומר זמן פנאי ותוכן תרבותי.

     

    המדור בשבוע זה מציג את שיריה של המשוררת הקנדית מרגרט אטווד הקנדית, בתרגומה של הילה אהרון בריק. אטווד מבקשת מהנשים לא לוותר על המגיע להן, כזכות פוליטית.

     

    הצילום של ורד ניסים מורכב משטרות אירו המודפסים על נייר טואלט ויוצרים הר של כסף בתוך ים של נייר עטיפה צבעוני. מתנות לחג המולד מעטרות את הצילום, שנראה כחלון ראווה מפתה, אך אינו מזמין לרכוש דבר.

     

    הבעלות והקניין שבבסיס השירים של אטווד נצבים מול הכסף, כוח הקנייה, של ורד ניסים. זהו העיקר ובו צריך להתרכז כדי להיאבק לשינוי פני החברה ויחסי הכוחות בין גברים לנשים, פועלות ובעלי הון. "לחם ושושנים", תערוכת מכירת האמנות של ארגון העובדים מען, המוצגת בסוף השבוע הקרוב במנשר, עוסקת בנושא זה.

     

     

    • גלריית "בית העם " מציגה מדי יום שישי עבודת אמנות חברתית/פוליטית - לצד שיר המגיב למציאות כאן ועכשיו. הגלריה מתפרסמת ביוזמת עמותת "מען " ומגזין "אתגר ".
    • לכל הגלריות לחצו כאן .
    • הצעות לשירים ועבודות אמנות שילחו לאימייל beithaam@gmail.com

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אנחנו רוצות לחם וגם שושנים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים