שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רמת השניים: "ביקנעם קרה אסון גדול בלילה"
    יואש זולר ויצחק קליצבסקי נרצחו במאורעות 1936, ולזכרם הוקם ישוב ברמות מנשה, שכבר אינו קיים בשם "רמת השניים". ניצה דקל, שהיתה ילדה באותן השנים, מביאה בפנינו זכרונות מאותם ימים שבהם קמה זעקה על-אודות הרצח הנורא

    באמצע שנות ה-30 של המאה הקודמת רכשה קק"ל אדמות במערב עמק יזרעאל ועל רכס הרי מנשה (שמשום מה נקראו הרי אפרים). הדבר איפשר למושבה יקנעם ולקיבוץ הזורע לעלות על הקרקע.

     

    בעלי הון יהודים מפולין ביקשו לנטוע מטעים וכרמים על חלקת קרקע בת כמה עשרות דונם בחבל ארץ זה, ולצורך כך שכרו את שרותי אגודת "נטר" - בוגרי ביה"ס "מקווה ישראל", בראשם טוביה לישנסקי (בנו של איש ניל"י יוסף לישנסקי. שנים לאחר מכן הקים את חייל המיעוטים בצה"ל). חלקת קרקע זו נקראה "רמת השניים". מאיפה בא שם זה? מצאתי באתר קיבוץ עין השופט את הסיפור הבא:

     

    המקום נקרא על שם יואש זולר ויצחק קליצבסקי, שומרים מיקנעם המושבה שנרצחו ב-1936. השניים שמרו על גן עצי פרי שחברת "נטר" נטעה.

     

    יקנעם המושבה עלתה זמן מה לפני כן על הקרקע והייתה בתחילת דרכה, היו מעט תושבים והאבל היה כבד מאוד. גאולה (פרדקין) וטוביה לישנסקי, שיותר מאוחר הפכו לחברי עין-השופט, גרו באותה תקופה ביקנעם המושבה ומאוד התיידדו עם שני השומרים שנרצחו. לזכרם שתלה גאולה שני ברושים המצויים במקום עד היום. המשורר דוד שמעוני כתב לזכר השניים את השיר "בהר אפרים ביקנעם", שהולחן בידי מרדכי זעירה ויהודה שרת.

     

    ב-1936 כותב עמנואל, תושב יקנעם המושבה, מכתב לאשתו אסתר ובו הוא מתאר את האירוע הקשה שהיה במושבה:

     

    "יקנעם 1936

     

    "שלום אסתר היקרה. במכתב זה חדשות עצובות....

     

    "אצלנו ביקנעם קרה אסון גדול בלילה בין 20.00 ל-13.00 - נהרגו בצורה חייתית על משמרתם שני שומרים צעירים בחלקות המטעים של נטר. הבחורים המסכנים היו מכותרים על ידי כנופיה של 40-30 ערבים. היו ברשותם רק רובי ציד והם לא הצליחו להגן על עצמם כראוי. ביקנעם לא שמענו את היריות ורק בבוקר כאשר באו לעבודה מצאו את גופותיהם. הגופות נלקחו ליקנעם והבוקר הייתה לוויה בהשתתפות של המון רב מכל הסביבה. הם נקברו על יד הבארות ביחד בקבר אחד.

    שניים מהרוצחים תפסה המשטרה יחד עם הנשק שבו השתמשו.

     

    עכשיו במטעים יבנו בניין שבו יגורו עשרה פועלים וחמישה שוטרים במשך יום ולילה, כולם עם נשק קרבי. הייתה קלות דעת לשלוח למקום כה מרוחק רק שני אנשים והיא עלתה ביוקר של שני קורבנות חפים מפשע.

     

    נשיקות מעמנואל".

     

    ניצה דקל (בעבר - קלינגהופר/עופר), שהייתה ילדה קטנה באותן שנים, שלחה לארכיון עין השופט תצלומים מתקופת חייה ברמת השניים ואת סיפור המקום שכתבה אמה, הינדה עופר (קלינגהופר) ז"ל, על חיי משפחתה, שחיו ושמרו על חלקת ארץ זו מיד לאחר אותו אירוע באותן שנים "מאורעות 1936-9".

     

    "ב-1937 יהושע ואני נישאנו והחלטנו ללכת למקום חדש רחוק ממרכז הארץ, איפה שצעירים כמונו יוכלו להביא תועלת.

    באותו הזמן נוסדה המושבה יקנעם, אחותו של יהושע הייתה בין המתיישבים הראשונים וגם אנחנו החלטנו לעבור לשם.

    לאחר זמן קצר בא אלינו המפקד האזורי של ההגנה ואמר" 'נחוצים פועלים למטע ברמת השניים ונחוצה מישהי שתבשל בשביל כולם' והוא רוצה שאנחנו נעלה לשם. התייחסנו לזה כמו לפקודה ועלינו לרמת השניים. נשארתי ברמת השניים עד שגילו שאני בהריון ואז בפקודת המפקד ירדתי ליקנעם, שם היה לנו חדר בצריף".

     

    • לקריאת הסיפור המלא מפי הינדה עופר - לחצו כאן  


    1-3 ניצה נולדה בחיפה ושנתיים ראשונות חיה המשפחה ביקנעם. בתצלום: יקנעם - ניצה עם אמה הינדה, וסבתא מצד אביה. התאריך: 16/12/1939 הוא תאריך של יום הולדתה הראשון, התצלומים והלבוש החגיגי הם לכבוד המאורע המשמח.


    2.


    3.


    5-4. ניצה ליד הצריף ביקנעם. כמעט תמיד עם חבישה כלשהי על יד או רגל ובליווי בעל חיים.


    5.


    6. "כאשר הייתה ניצה בת שנתיים עלינו שוב לרמת השניים לאותו המגדל והפעם כולו לרשותנו". בתצלום הינדה ליד המגדל.


     

    7. "המגדל עמד על ראש הר, הייתה בו דלת פלדה וקירות בטון בהם היו אשנבי ירי לעת התקפה. היו בו שתי קומות, בקומה העליונה גרו 4 שומרים. למטה היה חדר גדול. בפינה אחת היה גנראטור שעבד כל הלילה בכדי לספק חשמל לפרוז'קטור. על יד הגנראטור עמדה המיטה שלנו ואם פעם הגנראטור לא עבד לא יכולנו לישון".


     

    9-8. "ניצה הייתה ילדה יחידה בהרים היו לה שני חברים, עז שסיפקה לנו חלב וכלב גדול... לעז קראנו פטמה ע"ש ידידה ערבייה. לכלב קראנו בובי, קבלנו אותו לטיפול ממשפחת פון-ויזל מגדרה שנסעה לתקופה ארוכה לחו"ל".


     

    9.


     

    10. תצלום משפחתי מרמת השניים: במרכז התצלום, אמא הינדה, אבא יהושע עם בתם ניצה וכלי התחבורה-חמור.


     

    11. הינדה ליד החמורים ששימשו כלי התחבורה להביא מים וציוד מהמושבה הסמוכה.


     

    17-12. "...בכל בקר היה בא רועה מקיבוץ הזורע עם עדר כבשים למרעה בהרים, פעם היה זה שאול - ד"ר לפילוסופיה, ופעם ד"ר אליהו. ניצה הייתה מצטרפת אליהם למרעה ובצהרים הם החזירו אותה. אכן היה לה גן וגננים מעניינים מאוד. לפעמים הייתה הולכת איתי לעבודה במטע או בכרם, או עם יהושע ללולים. היו שם ארבעים לולים נודדים, אחד מהם מיועד לבית-חולים בשביל התרנגולות. בכל יום יהושע היה עובר את הלולים, ראה איזה תרנגולת חולה, היה מגיש אותה לניצה בת השנתיים והיא הייתה מעבירה אותה לבית החולים. היא גם אספה ביצים..."


    13.


    14. ניצה יושבת עם תרנגולת לידה, התרנגולת לא זזה. ניצה למדה להפנט תרנגולת על ידי ליטוף מעל לעין של העוף במשך מספר דקות.


    15. 


    16.


    17.


     

    18. "ציפור הבת של סופרת הילדים אנדה עמיר, (במרכז) למדה במוסד החינוכי של משמר העמק, אנדה הייתה בשבתות מבקרת אותה, כאשר סיפרו לה על משפחה שגרה בהרים עם ילדה קטנה, היא באה עם ביתה להכיר אותנו ונשארו משך כל השבת אצלנו".


     

    19. קבר אחים של יואש ויצחק בבית עלמין אנשי "השומר" בטבעון.

      

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רמת השניים: "ביקנעם קרה אסון גדול בלילה""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    א. הינדה עם ג'יפת, (רובה צייד) שהיה נשק הגנה למשפחה
    ב. ניצה עם הבובה רמה
    ג. אמא הינדה, ניצה והבובה רמה
    ד. הכלב והעז רבים על תשומת הלב של ניצה
    ה. הברושים שניטעו אז על ידי גאולה
    מומלצים