שתף קטע נבחר

היכונו לליקוי ירח ביום שבת

ביום שבת הקרוב נחזה בליקוי ירח נדיר: זהו הליקוי השני בשנת 2011; והוא כולל אשליה אופטית מעניינת

במוצאי שבת, 10 בדצמבר, ייראה בישראל ליקוי ירח מלא. ליקוי הירח הזה, השני שנראה בישראל בשנת 2011 (הליקוי הראשון התרחש ב-15 ביוני, ואף הוא היה מלא), יהיה ליקוי נדיר ויכלול גם אשלייה אופטית.

 

שיא הליקוי המלא, שבו הירח יעבור בנקודה הקרובה ביותר למרכז הצל שמטיל כדור הארץ, תהיה בשעה 16:31, שעון ישראל, בדיוק בזמן שהירח זורח מעל האופק המזרחי. לכן, בישראל אנו נראה רק את חציו האחרון של הליקוי. בעת זריחת הירח הלוקה, הירח ייראה לנו גדול מאוד וזאת בגלל אשלייה אופטית הנובעת מהעובדה שהעין מטעה אותנו באשר לגודלו הזוויתי של הירח המצוי סמוך לאופק. למעשה, קוטרו הזוויתי של הירח המלא בעת הזריחה אף קטן יותר כיוון שהוא רחוק מהצופה בכדי רדיוס כדור הארץ. בעת זריחת הירח, השמש עדיין תהיה מעל האופק המערבי ותהיה לנו הזדמנות נדירה לראות את הירח והשמש משני צדי כיפת השמים, כאשר כדור הארץ מצוי ביניהם ולמעשה מטיל צל על הירח.

 

בשיא הליקוי הירח יעבור דרומית למרכז חרוט הצל שכדור הארץ מטיל. מזריחת הירח ועד לתום שלב הליקוי המלא יעברו 26 דקות, אך אור הדמדומים יעיב על היראות הירח הלוקה. בשעה 16:57 הירח יצא משלב הליקוי המלא ורק חלק מפניו יוסתרו לחלוטין מאורה של השמש. שלב הליקוי החלקי יסתיים בשעה 18:17.

 

הליקוי ייראה במלואו מהחלק המזרחי של אסיה, אוסטרליה, צפון סקנדינביה וגרינלנד, אלסקה והקוטב הצפוני. הירח יזרח בישראל בדיוק בשיא הליקוי המלא. בשיא הליקוי הירח דרומית למרכז הצל ולכן שוליו הדרומיים יהיו מוארים יותר מאשר שוליו הדרומיים הקרובים יותר לשולי הצל. בעת הליקוי הירח יהיה בנטייה צפונית מרבית (מצוי בנקודה הצפונית ביותר של מסלולו), בעוד שהשמש תמצא סמוך לנקודה הדרומית ביותר של מסלולה (אנו סמוכים ליום הקצר ביותר בשנה). בעת זריחת הירח בצפון מזרח, השמש תשקע בכיוון דרום מערב. יש לשים לב שבעת זריחת הירח, הקו צפון-דרום על פני הירח כמעט מקביל לאופק, וצדו הצפוני מצביע שמאלה ואילו צדו המערבי מצביע למעלה, בניצב לאופק. בתום הליקוי המלא, בשעה 16:57, תופיע נקודת האור הראשונה על שוליו העליונים, המערביים, של הירח.

 

כיצד מתרחש ליקוי ירח

ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח, המקבל את אורו מהשמש, מוסתר מאור השמש על ידי כדור הארץ. מצב זה מתרחש רק כאשר הירח מלא (במחצית החודש העברי), כיוון שאז הירח, כדור הארץ והשמש מצויים על מישור המילקה או בסמוך מאוד אליו (מישור המילקה הוא המישור שבו כדור הארץ סובב את השמש).

 

הואיל ומישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של 5 מעלות יחסית למישור שבו כדור הארץ סביב השמש, לא מתרחשים ליקויים מדי מולד או ירח מלא. התנאי הוא שבנוסף להיות הירח במולד (כדי לאפשר ליקוי חמה) או מלא (כדי לאפשר ליקוי ירח) הוא צריך להיות גם סמוך מאוד למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש. כיוון שפרק הזמן החולף בין שני ירחים מלאים אינו זהה לפרק הזמן שבו הירח חוצה את מישור המילקה, אין לנו ליקוי כל חודש.

 

הבבלים מצאו שליקויים עוקבים יתרחשו תמיד בשתי סדרות: האחת היא בת 18 שנים ו-10 ימים ומחזור זה קרוי – סארוס. בכל סדרת סארוס יש בין 70 ל-80 ליקויים בממוצע. מחזור שני קשור במיקום היחסי המדויק של כדור הארץ, השמש והירח החוזר על עצמו מדי 19 שנים בדיוק (זו גם הסיבה לחזרה על התאריך העברי והלועזי באותו פרק זמן). בגלל חוסר הסימטריה של מסלולי הירח וכדור הארץ, יש כמה סדרות סארוס מקבילות, כך שבשנה אחת יכולים להיות לפחות 2 ליקויים (אז הם חייבים להיות ליקויי חמה) עד 7 ליקויים שמרביתם חייבים להיות ליקויי חמה. כמובן שכל הליקויים החלים בשנה כלשהי הם מסדרות סארוס שונות. זהו הליקוי ה-23 מתוך 71 ליקויים בסדרת הסארוס 135.

 

בעת שהירח מצוי בתוך צל כדור הארץ, מצליחות חלק מקרני השמש לחדור מבעד לאטמוספירה ולהישבר אל תוך הצל. כיוון שלקרניים האדומות יש סיכוי רב יותר לעבור את האטמוספירה ולחדור אל חרוט הצל, הן תצבענה את הירח הלוקה בצבע אדמדם. ככל שמתרחקים ממרכז הצל, מצליחות קרניים כתומות או צהובות להגיע לשולי הצל ולכן נראה שינויי גוון על פני הירח הלוקה, כאשר הגוון העמוק והעמום יותר פונה לכיוון מרכז הצל. בליקוי הנוכחי, צבעו האדום של הירח הלוקה יבלוט פחות מליקויים מלאים המתרחשים בלילה, כיוון שאור הדמדומים יעיב על גוון הירח הלוקה.

 

שכיחות הליקויים

הואיל וליקוי ירח מתרחש, כאמור, סמוך או בעת המילוא, זורח הירח סמוך או בעת שקיעת החמה. מכאן, ליקוי ירח ייראה תמיד לצופה בין שקיעת השמש עד לזריחתה. בעת הליקוי, הירח, כדור הארץ והשמש מצויים כמעט על קו אחד. לכן, למרות שליקויי חמה שכיחים יותר באופן כללי, הסיכוי לראותם מאזור מסוים מכדור הארץ קטן בגלל שרק מי שמצוי בצל שמטיל הירח רואה את הליקוי בעוד שליקוי ירח, שלא כמו בליקוי חמה, נראה לעיני כל מי שרואה את הירח מעל האופק בעת הליקוי.

 

להלן זמני הליקוי (ראו איור למטה):

 

מגע ראשון צל חלקי 13:33:31

מגע ראשון צל מלא 14:45:42

תחילת הליקוי המלא 16:06:15

זריחת הירח בישראל 16:31

שיא הליקוי המלא 16:31:49

סוף הליקוי המלא 16:57:24

יציאה מאזור הצל המלא 18:17:58

סוף הליקוי 19:30:00

 

 (איור: יגאל פת-אל) (איור: יגאל פת-אל)
(איור: יגאל פת-אל)

 

כיצד צופים בליקוי ירח מלא

ליקוי ירח מתרחש, כאמור, כאשר הירח המלא נכנס לצל שמטיל כדור הארץ. לפיכך, הליקוי יראה בכל נקודה בה הירח מצוי מעל האופק בעת הליקוי. חשוב להדגיש כי ניתן לראות את ליקוי הירח, בכל שלביו, בעין ללא כל אמצעי עזר. צפייה במשקפת או בטלסקופ קטן בהגדלה קטנה עשויה להעצים את המחזה בעיקר בשלב המלא, אז יודגש הגוון של הירח.

 

 

היכן לצפות?

 

אפשר לראות את הליקוי מכל מקום ממנו נראה האופק הצפון מזרחי נקי (זריחת הירח ביחס לצפון- אזימוט 63 מעלות מזרחה). יש לשים לב שבשל העובדה כי תחילת הליקוי היא כשהירח על האופק והשמש עדיין מעל האופק ולפיכך שיא הליקוי ייראה באור יום מלא, מה שיקשה על הצפייה בירח. ככל שיחלוף הזמן, השמים יוחשכו והירח יבלוט יותר על רקע השמים המחשיכים. יש לזכור שגם המצאות אובך או עננות על האופק עשויה להעיב על מראה הירח.

 

 

שידור ישיר של הליקוי

תמונות של הליקוי ישודרו בשידור חי באתר קוסמוס ובאתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2011 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

 

 

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ליקוי ירח
צילום: עופר גבזו
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים