המבקר: לוועדות לצמצום העישון לקח 11 שנים
מבקר המדינה מצא ליקויים בעבודת ועדות בין-משרדיות, שלעתים גם פועלות הרבה יותר זמן מאשר הוקצב להן. עוד נהלים שהופרו: איך נסגרים תיקי חקירה נסגרים בשל חוסר עניין לציבור ומדוע לא שונתה מתכונת מבחן ההסמכה לעורכי הדין?
עוד בערוץ החדשות :
המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הציג בדו"ח את פעילותה של הוועדה הציבורית לבדיקת צמצום העישון ונזקיו - נושא חשוב לכל הדעות. הוועדה הוקמה ב-1999 וקיימה עשרות ישיבות. חבריה אספו מסמכים רבים. הם גם שמעו מאות עדויות של מומחים מהארץ ומעולם. אבל למרות זאת הוועדה לא השלימה את מלאכתה ולא הגישה דו"ח מסכם. שבע שנים לאחר מכן הוקמה ועדה שנייה בנושא זה. ומה היא עשתה? המבקר מצא כי היא הגישה רק טיוטת דו"ח.
אבל לסוגיה הזו יש סוף טוב, שמוכיח כי בבירוקרטיה הישראלית אפשר גם לפעול אחרת. ביוני 2010, 11 שנים לאחר שהוועדה הראשונה הוקמה, הקים מנכ"ל משרד הבריאות ועדה שלישית, שסיימה את עבודתה תוך ארבעה חודשים. במאי 2011 קיבלה הממשלה החלטה שהתבססה על המלצות הוועדה השלישית.
ויש נושאים בוערים שלחברי הוועדות יש הרבה מאוד זמן לדון בהם. המבקר מצא כי הוועדה לטיפול בסיוע למשפחות המאמצות ילדים עם צרכים מיוחדים הוקמה באוקטובר 2008 על-ידי מנכ"ל משרד הרווחה. על חברי הוועדה היה להגיש המלצות תוך שלושה חודשים? אבל הזמן עבר וחברי הוועדה הגישו את ההמלצות שנה וחצי אחרי המועד שנקבע לסיום עבודתה.
המבקר גם מציג מקרים שבהם דעת המיעוט בוועדות כלל לא נשמעת. הוא מצא כי ועדה אחת לא סיימה את עבודתה בשל חילוקי דעות בין חבריה. ועדה אחרת לא נתנה ביטוי לחילוקי הדעות וועדה שלישית לא דיווחה על האי הסכמה לשרים הנוגעים בדבר ולכן נבצר מהם לדון בעניין.
לינדנשטראוס מתח ביקורת בעניין זה על מי שמינה את הוועדות. הוא כתב כי התנהלות ממני הוועדות לוקה באי תקינות מנהלית ויש בה משום התרשלות בטיפול בבעיות שהם עצמם הכירו בחשיבותן ובצורך לתת עליהן מענה. הוא הוסיף כי יש בהתנהלות ממני אותן ועדות גם יחס לא ראוי לעבודת חברי הוועדות, שהשקיעו מזמנם וממרצם בדיונים, אך עבודתם לא זכתה לתשומת הלב הראויה. הוא סיכם כי במנהל בלתי תקין מעין זה יש פגיעה באמון הציבור במערכת השלטון.
סגירת תיקים על-ידי גורמים לא מוסמכים
המבקר בדק גם את נושא סגירת תיקי חקירה בשל היעדר עניין לציבור - וגם בעניין זה הוא מצא ליקויים, בין היתר בעבודתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז. המבקר כתב כי מזוז גיבש מדיניות אחידה למערך החקירה והתביעה בנושא זה, אך הוא לא גיבש מדיניות כללית ואחידה להעמדה לדין ולסגירת תיקים בעבירות של אלימות ברחובות, בכבישים ובמועדונים. המבקר כתב כי כמו קודמיו בתפקיד של היועץ לשעבר, הוא גם לא גיבש מדיניות כללית ואחידה להעמדה לדין ולסגירת תיקים לגבי עבירה קלה ונפוצה של הימורים לא חוקיים.
המבקר גם מצא כי 21% מהתיקים שנבדקו בעבירות מסוג פשע, נסגרו בשל היעדר עניין לציבור ביחידות החקירה. כלומר, בידי בעל תפקיד שאינו פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות, שאין לו סמכות לסגור את התיק.
הוא גם מצא כי בכ-10% מהתיקים שנסגרו בשל היעדר עניין לציבור, היה צורך לסגור את התיק בשל היעדר ראיות מספיקות לכתב אישום. זאת, בהתבסס על אמירות מפורשות של החוקר או של התובע בתיק שאין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום או במקרים שבהם דרש התובע השלמות חקירה שלא בוצעו. עוד עולה מהביקורת כי כ-14% מהתיקים שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור, נסגרו אף שלא עמדו בתנאים הקבועים בהנחיות.
בביקורת עלה שהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה לא הקימו מנגנון לפיקוח ולבקרה על נושא סגירת התיקים, וכי הפרקליטות אינה מקיימת פיקוח ובקרה יזומים וסדורים על עבודת הפרקליטים והתובעים.
בחינות הלשכה? ביקורת יש - שיפור אין
גוף נוסף שעמד לביקורת הוא לשכת עורכי הדין ובין היתר מבחן ההסמכה. המבקר הביא את מסקנות ועדת גרסטל, שהוקמה לפני כעשור, שמצאה כי השיטה הקיימת של בחינות ההסמכה אינה משיגה את המטרות שלשמן נועדו. לדעתה, מחטיאה שיטת הבחינה בכתב את מטרתה משום שהיא בוחנת רק את הידע המשפטי של הנבחן ואינה משלבת בין הידע לבין יישומו. הוועדה מצאה כי גם הבחינה בעל פה היא בעייתית משום שהיא לוקה בחוסר שוויוניות ובחוסר אחידות בפוטנציאל ההערכה. בשל כך המליצה הוועדה על שיטת בחינה המשלבת את בדיקת הידע המשפטי עם הערכת יכולת הביצוע והיישום שלו.
ומה קרה בפועל? המבקר מצא כי עד סיום הביקורת לא תוקנו החוק והתקנות ולא שונתה מתכונת הבחינה. המבקר גם העיר שאין זה סביר כי במשך כעשר שנים לא תוקנו הליקויים במתכונת של בחינת ההסמכה, כיוון שסוגיית הבחינות עלולה לעורר ספקות לגבי מידת התאמתם של המוסמכים לעריכת דין. לדבריו, על הלשכה ומשרד המשפטים לגבש בהקדם פתרון לנושא.
אם לא די בכך, המבקר גם כתב כי לשכת עורכי הדין אף לא גיבשה הצעה לפתרון המצב הקיים הפוגע בזכות הנבחנים להשיג או לערער על תוצאות הבחינות. הוא אמר כי על משרד המשפטים ולשכת עורכי הדין לפעול להסדרת מנגנון השגה או ערעור על הבחינה באמצעות חקיקה.
בעניין זה המבקר הוסיף כי זה מכבר איתרו ועדות ציבוריות ובתי המשפט בעיות במכלול המרכיבים של מערך ההתמחות ובחינות ההסמכה של הלשכה - החל במשכה של תקופת ההתמחות, תוכנה, יעדיה והפיקוח עליה ועד מתכונות בחינות ההסמכה, מטרותיהן, הרכב ועדת הבחינות והיקף סמכויותיה. כל אלה, כתב המבקר, מעלים סימני שאלה בנוגע לטיבן, לתכליתן ולתרומתן של ההתמחות ושל בחינות ההסמכה במתכונת הקיימת למתמחה שיוסמך לעסוק בעריכת
דין. "אף שיש הסכמה בלשכה ובמשרד המשפטים בדבר הצורך לתקן את מערך ההתמחות הקיים, לא הביאו הלשכה ומשרד המשפטים לידי תיקון החוק בהתאם להמלצות הוועדה".
לינדנשטראוס המשיך בביקורת הנוקבת: "למרות הדחיפות שבשינוי מערך ההתמחות וההסמכה הקיים חוזרת ועולה תופעה של 'גרירת רגליים', לפעמים במשך שנים, בהסדרת העניין. בכך יש פגם ניהולי, פגיעה באוכלוסיית עורכי הדין והמתמחים ואף בציבור כולו". המבקר קרא לגופים לפעול במשנה מרץ להשלמת ההליכים לתיקון החוק בנושא ההתמחות וההסמכה לכל מרכיביהם, כנקודת מוצא ליצירת תשתית ראויה להכשרה, אימון ובחינה של המצטרפים למקצוע עריכת הדין בעתיד.
תגובות לדו"ח
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לדו"ח: "היועץ המשפטי לממשלה שותף להכרה בחשיבותה של מדיניות מרכזית של חקירה ותביעה... מדיניות שכזו שנקבעת לאחר בירורים ודיונים בדרגים הנבחרים הרלוונטיים אמורה לייצג את האיזון הראוי בין השיקולים השונים השייכים לעניין". עם זאת הוסיפו כי "אף שהצורך במדיניות קביעת מרכזית הוא ברור אין לדרוש או לצפות שתקבע מדיניות חקירה ותביעה לכל עבירה ועבירה".
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "הביקורת בחנה תיקי חקירה מ-2009. יחידות החקירה של משטרת ישראל מצויות באופן קבוע בהליך בקרה של אגף החקירות והמודיעין כחלק מתוכנית העבודה השנתית ובדגש על סוגיית עילות סגירת התיקים, וסמכות הסגירה. בעבירות האלימות, הפיץ האח"מ הנחיות ליחידות החקירה הקובעות תנאים מצטברים שרק בהתקיימם ניתן לסגור תיק חקירה, וכי 'עבריינים חוזרים' (רצידיביסטים) בתחום השימוש בסמים יועמדו לדין ותיקם לא ייסגר. סוגיית עילות הסגירה נבחנה ארוכות במשטרת ישראל, וב-2006 בוטלה עילת הסגירה 'אי תביעה'. במסגרת יעדי משטרת ישראל שתכליתם הגדלת סיכויי העבריין להיתפס, הונחו יחידות החקירה לצמצם את התיקים המוגדרים על"ן (עבריין לא נודע) ולהגדיל משמעותית את מספר כתבי האישום בעבירות המשפיעות. הדו"ח יילמד ויופקו המסקנות המתאימות".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי "אנו מקדמים בברכה את בדיקת המבקר, וראש הלשכה החדש החל לפעול לבדיקה מעמיקה של הדו"ח וליישום ההמלצות. בנושא ההתמחות - המענה למרבית הליקויים מצוי בתזכיר החוק ליישום המלצות ועדת גרסטל בו הלשכה תומכת. הסדרת נושא ההתמחות וההסמכה כולו תקודם באמצעות הצוות שהוקם בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. הלשכה לא חסכה ולא תחסוך מאמצים לקידום החקיקה בנושא".
לפנייה לכתב/ת 
