שתף קטע נבחר

הוריה קנו לה דירה, בן זוגה דרש מחצית משווייה

הוריה של נעה קנו לה דירה לרגל הנישואים. שנה אחרי, היא כבר הייתה בעצומו של הליך גירושים, ובעלה דרש לקבל חצי מסכום הדירה. עו"ד מתת פלסנר על הדין במקרים בהם העברת הכספים היא הלוואה לעומת מקרים בהם מדובר במתנה לכל דבר

בערב החתונה הפתיעו הוריה של נעה (שם בדוי) את הזוג הצעיר בהודעה משמחת: "קנינו לכם דירה חדשה!", אלא שהאושר לא האריך ימים, ושנה לאחר מכן כבר היו בני הזוג בעיצומו של סכסוך גירושים מר.

 

עוד על עזרה מההורים בערוץ יחסים:

בו'אנה, אמרנו בלי לערב הורים

בן 30 וגר עם ההורים? אולי זו הפרעת קשב

קיבלתם כסף מההורים והתגרשתם? צפו תביעה  

 

בעלה של נעה דרש, במסגרת תביעתו לחלוקת הרכוש המשותף, לקבל מחצית מן הדירה שהוריה של נעה קנו עבורם. עצם הדרישה נראתה לנעה והוריה כחוצפה שלא תאמן. הרי הנישואים כשלו זמן קצר מאוד אחרי שהחלו, וברור שאילו היה הדבר ידוע להוריה של נעה, הם לא היו נותנים לבעלה "פרס" בשווי של חצי דירה.

מה הדין במקרה כזה? ובכן, התשובה איננה חד משמעית, ובית המשפט יכול לפסוק לכאן או לכאן על פי בדיקת מבחנים משפטיים שונים.

 

 

חוק יחסי ממון

איך באמת נוכל לדעת אם העברת הכספים מההורים הייתה הלוואה או מתנה שאותה לא צריך להחזיר? איך נדע מתי ההורים דורשים ובצדק, להשיב להם את ההלוואה, ומתי הם פשוט מנסים לסייע לילדם לשפר את מצבו בחלוקת הרכוש עקב הגירושים?

 

התשובה, לכאורה, מצויה בחוק יחסי ממון, שקובע חד משמעית, כי מתנות שקיבל אחד מבני הזוג במהלך חיי הנישואים, לא ייחשבו רכוש משותף ולא יחולקו בין בני הזוג במקרה של גירושים. המצב אפילו ברור יותר כאשר מדובר ברכוש שכבר היה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואים.

 

אלא שכמו בתחומים רבים אחרים, לשון החוק היא רק תחילת הדרך ולא סופה. בתי המשפט הוסיפו על לשון החוק פרשנויות שהפכו את התוצאה להרבה פחות חד משמעית. תחושת הצדק במקרים מסוימים הובילה את בתי המשפט לרכך את הכלל, ולא אחת מקבלים בני זוג זכויות בנכסים שהוקנו במתנה לבני זוגם, למרות שעל פי לשון החוק הנכס אמור היה להישאר בבעלותו הבלעדית של מקבל המתנה בלבד.

 

על מנת למנוע מההורים או מילדיהם להגיע למצב הזה - יש להקפיד על הליכים פורמאליים, גם אם הם נראים מיותרים ביום הענקת המתנה. כך, תמיד כדאי להקפיד להעלות סיכומים על הכתב, לחתום חוזים, לבקש קבלות, לשמור אסמכתאות ולא להשאיר מרחב עצום של אי ודאות, שהופך - במסגרת סכסוך - לטענות סותרות ועלול להביא להתדיינות משפטית ממושכת.

 

גם כשאין מחלוקת על כך שמדובר במתנה ולא בהלוואה, עדיין לא נסתמו כל הטענות. כאן עלולה להתעורר מחלוקת חדשה: האם מדובר במתנה מוחלטת והיא "מעשה גמור שלא ניתן לחזור ממנו", או בהתחייבות לתת מתנה שטרם הושלמה, שכן אז יכול נותן המתנה להתחרט, ולחזור בו בנסיבות מסוימות.

 

בעוד שסוגים מסוימים של מתנות מסתיימים מיד עם הענקתן, כמו: העברה כספית, מסירת תנור או מקרר, או הענקת טבעת - סוגים אחרים של מתנות הם בבחינת הבטחה, והמתנות יהפכו לרכוש המקבל רק עם השלמת השלב הנוסף. למשל: התחייבות לרכוש דירה לבני הזוג, שתהפוך לרכושם רק לאחר שיתמלאו תנאים מסוימים.

 

ההבדל, אם כן, מהותי. אם מדובר בהתחייבות לתת מתנה, אזי לפי חוק המתנה, המתחייב יכול לחזור בו, למשל במקרים בהם מי שאמור לקבל את המתנה נהג כלפי נותן המתנה "באופן מחפיר". כך, הורים שהבטיחו מתנה לבני הזוג, עשויים וודאי להתחרט על כך במקרה ובני הזוג יגיעו לכדי סכסוך.

 

אז למי הדירה שייכת: להורים, לשני בני הזוג או רק למקבלת המתנה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אז למי הדירה שייכת: להורים, לשני בני הזוג או רק למקבלת המתנה?(צילום: shutterstock)

 

אין מתנות חינם

אז מה עושים? תלוי באיזה צד אתם נמצאים. אם רצונכם שהמתנה תיחשב כהענקה מוגמרת שאין ממנה חזרה – צריך לדאוג לראיות שיבססו את הטענה שהמתנה הושלמה, והיא איננה עוד "התחייבות" עתידית. אם רצונכם הפוך, עליכם להבהיר שההענקה טרם הושלמה, וכי קיים תנאי להשלמתה. הינה מספר טיפים שיעזרו לכם לעשות את זה נכון.

 

1. הכינו הסכם והסבירו את מהות העסקה

גם אם אתם סומכים זה על זה במאת האחוזים היום, הכינו הסכם קצר וברור, בו תסבירו את מהות העסקה. שימרו את הנייר הזה ליום שחור. משפטים כמו "לא נעים לי" ו-"אני סומך עליו בעיניים עצומות", עלולים להתחלף בעתיד במפח נפש גדול, אם ישתנו הנסיבות.

 

2. חישבו היטב לפני שתפעלו

היוועצו בעורכי דין המתמחים בדיני משפחה, וקבלו החלטה מושכלת שתצמצם את הסיכון. יש דרכים להפחית את אי הוודאות, אם כי קשה להתחייב על פתרון קסמים מוחלט, שימנע כל טענה עתידית.

 

3.הקפידו על רישום הנכס

בהעדר ראיות טובות יותר, רישום נכסים על שם מקבל המתנה, לו אתם מתכוונים לתת את הבעלות, נותן בידי בית המשפט גילוי דעת ביחס לכוונתכם. אומנם זה לא מספיק, כי גם נכס שנרשם על שם אחד מבני הזוג יכול להתחלק בסופו של יום בין שניהם, אבל זה בוודאי מסייע.

 

4. הנחות יסוד ומסמוך נכון

בתי המשפט פועלים על סמך "חזקות", שהן מעין הנחות יסוד. חזקה אחת קובעת, למשל, כי במקרה שבו לא ברור אם מדובר במתנה או הלוואה, אזי כאשר הנותן והמקבל הם בני משפחה - נקודת המוצא תהיה שמדובר במתנה. 

 

 

5. חתמו על הסכם ממון

דאגו מראש שבני הזוג יחתמו על הסכם ממון ברור ומפורש, שיקבע את החלוקה הרכושית. שימו לב שההסכם יתייחס גם לפעולות שבני הזוג יבצעו בעתיד, כמו גם נכסים שהם ירכשו.

 

ועוד אפשרות: אם אתם בכל זאת מעוניינים לסייע לילדכם לרכוש דירה ולתת להם כספים, הרי שתמיד ניתן לחתום על הסכם בו יאמר במפורש, כי במקרה של גירושים, על בני הזוג להשיב להורים את הכספים שניתנו במהלך החיים המשותפים, ולקוות שלעולם לא ייעשה שימוש בהסכם זה.

 

- לייק בפייסבוק של ערוץ יחסים כבר עשיתם?

 

  •  הכותבת היא עורכת דין ומגשרת המתמחה בדיני משפחה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עו"ד מתת פלסנר
צילום: משרד עו"ד מתת פלסנר
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים