הנבחרים: מצטייני הסיבוב הראשון בליגת העל
עומר דמארי זרח מעל כולם, אלירן עטר המאכזב, רן בן שמעון המאמן והזרים האיכותיים משתייכים בעיקר לקבוצות מהצפון, מינוס מכבי חיפה. וגם: מי ה-11 של הסיבוב? מסכימים עם הבחירות? טקבקו
זה היה אחד מסיבובי המשחקים המפתיעים ביותר שראתה ליגת העל. קריית־שמונה במקום הראשון. אשדוד, עכו ורמה"ש נלחמות על מקום בליגה האירופית. מכבי חיפה ומכבי ת"א נאבקות על השתחלות לפלייאוף העליון. ימים לא שגרתיים של כדורגל.
עוד ב-ynet ספורט
- על סף רתיחה / אריק מליניאק על היחסים בין בלאט למכבי ת"א
- כריס פול לקליפרס? בלייק גריפין מסתדר גם בלעדיו
- הקרב על אירופה: מכבי חיפה רוצה להתאושש מול שאלקה
ואין יותר מסקרן מלעצור ולעשות סיכום ביניים בסיבוב ראשון הפכפך כל כך. 15 מחזורים שבהם היה כמעט בלתי אפשרי לנבא מה יקרה בשבוע הבא. וככל שהליגה יותר מתוסבכת, כך מתרבות הדעות על חלוקת התארים. קבוצות הצפון מפתיעות? אחרים יגידו שדווקא רמה"ש הדהימה יותר מכולן. טוטו תמוז דורס כל שחקן הגנה? רבים יטענו שיש מספיק חלוצים שמאפילים עליו. ובכל זאת, צריך לבחור.
השחקן
עומר דמארי - הפועל ת"א
למרות שאיבדה את המקום הראשון, הפועל ת"א היא הקבוצה הטובה בליגה. את התואר הלא רשמי הזה היא השיגה בעיקר בזכות שני החלוצים שלה, טוטו תמוז ועומר דמארי. העוצמה והכוח של הראשון גורמים לו להתבלט, אבל דווקא דמארי היה השחקן המרשים ביותר של הפועל, ושל הכדורגל שלנו, מתחילת העונה.
בחודשיים האחרונים משחק דמארי בעמדה אחורית יותר מתמוז, ממש בצד שמאל של הקישור, ועדיין החלוץ בן ה־22 מחזיק במאזן מרשים של 10 שערים ושני בישולים. בהפועל ת"א פתחו בקיץ את הכיס כדי לרכוש את דמארי ושילמו למכבי פ"ת לא פחות מ־1.5 מיליון אירו על מחצית מכרטיס השחקן שלו. בינתיים זאת נראית כמו עסקה משתלמת במיוחד.
המאמן
רן בן־שמעון - קריית־שמונה
בעונה משונה שכזו לא חסרות קבוצות שאת הסיבוב הראשון שלהן אפשר להגדיר כהצלחה מסחררת. לכן, גם לא חסרים מאמנים שראויים לציון. יוסי מזרחי, שהציב
תקופת האימון במכבי ת"א, שהוציאה אותו מהצפון לזמן קצר, נשכחה כלא היתה, והנה קריית־שמונה משחקת כדורגל מעניין, לפעמים על גבול המתוחכם – במובן הטוב של המילה. לא כל אחד מ־15 המשחקים שלה הלהיב אותנו. להפך, במחזורים האחרונים, עד הניצחון שלשום על הפועל ת"א, הקבוצה חוותה נסיגה ביכולת. אבל היא עדיין השיגה את הנקודות. גם את זה, תחת סעיף "עבודה מנטלית", אפשר לרשום לזכות המאמן. הוא עוד יחזור לקבוצה גדולה. או שאולי הקבוצה הגדולה נמצאת במקום עבודתו הנוכחי?
הפריצה
יובל שבתאי - הפועל עכו
יש שחקנים שפורצים לתודעה רק בגיל מאוחר יחסית. תשאלו את אחמד סבע. לפעמים זה קורה כי הם נופלים בדיוק למשבצת המתאימה, לפעמים ההזדמנות האמיתית מופיעה באיחור אופנתי. במקרים אחרים הם בכלל היו שם תמיד ואנחנו אלה שלא שמנו לב.
שבתאי, המנוע של הפועל עכו, יציין בשבוע הבא יום הולדת 25 ויחגוג גם סיבוב ראשון מרשים שבו הפך לבורג מרכזי בקבוצת צמרת.
על הנייר שבתאי הוא קשר מרכזי, אבל אם תשאלו אותו באיזו עמדה הוא משחק תקבלו רשימה ארוכה. פעם מגן, לפעמים באגף, והוא בכלל אוהב לאיים על השער. הרבה רגש ומשחק אמוציונלי מניעים את שבתאי למקומות האלה במגרש ומקדמים לו את הקריירה. בהחלט הפתעה לטובה.
השחקן הצעיר
ניר ביטון - מ.ס. אשדוד
אנחנו אוהבים להכריז על כל ילד שנותן דריבל מעניין בגביע הטוטו שהנה, הוא הדבר הגדול הבא. בישראל זה בדרך כלל נאמר על עוד שחקן אגף קטן, או צנום, וכולם מקווים "שרק יראה חוסן מנטלי" ויהפוך לכוכב בקנה מידה עולמי. ביטון הוא ממש לא כזה. לפעמים מתחשק לך להעיר לו דווקא על הטיפול בכדור. אבל כששחקן כזה הוא הצעיר הבולט בליגה, כנראה שבאמת מתבשל פה משהו מיוחד.
ביטון רק חגג 20 לא מזמן, וזו כבר העונה השלישית שלו בבוגרים של אשדוד. הוא הספיק לקבל זימון לנבחרת מלואיס פרננדז, להיות קפטן הנבחרת הצעירה ואפילו לשחק כבלם כשצריך. העמדה האיכותית ביותר שלו היא במרכז הקישור, שם 194 הסנטימטרים שלו, וסגנון המשחק האינטליגנטי, באים לידי ביטוי באופן המובהק ביותר. הוא לא הפסיד אפילו דקת משחק אחת העונה.
הזר המצטיין
סטפן שצ'פוביץ' - הפועל עכו
בשבועות האחרונים מדברים עליו כמועמד להצטרף לאחד המועדונים הבכירים בארץ, ויש לכך סיבה.
כמו אביו סלדיאן, שחקן עבר של פרטיזן בלגרד, גם סטפן הוא חלוץ מטרה במובן הקלאסי. הוא חזק פיזית, בעל משחק ראש טוב וסיומת מצוינת מול השער. שצ'פוביץ' הוא אולי לא השחקן המהיר בעולם, אבל בליגה שלנו הוא יכול להיות, ואולי הוא כבר עכשיו, כוכב. בליגה מלאה בהחתמות שגויות כיף לראות קבוצה שפוגעת בול בבחירת זר. עוד יותר מהנה כשמדובר בשחקן צעיר עם פוטנציאל גדול.
האכזבה
אלירן עטר - מכבי ת"א
כשקבוצות בסדר גודל של מכבי ת"א ומכבי חיפה נמצאות במקום שבו הן היום, רשימת המועמדים
אחרי עונה של 18 שערים, כמות הכיבושים של עטר עומדת בינתיים על 3 בלבד. תוסיפו לזה עצבנות מקריאות הקהל, צרחות מוגזמות על חברים לקבוצה, פזיזות, יהירות והחמצות ברגעים חשובים – ותקבלו את מכבי ת"א מודל 2011/12.
הפלופ
יוריצה בוליאט - מכבי חיפה
התואר שמוענק לשחקן שהגיע בקול תרועה (לרוב גם בכסף גדול) רק כדי לגרום לנו להתגעגע לשחקן שאותו החליף, חייב ללכת למישהו ממכבי חיפה. בקבוצה של אלישע לוי לא חסרים שחקנים שהבטיחו ולא קיימו. מאיציק כהן ועד מרלון דה־חסוס. לקו הסיום הגיעו בוליאט ותמיר כהן. למרות שהוא מרוויח שכר גבוה, כהן הגיע לחיפה בהעברה חופשית ואילו עבור בוליאט שלף יעקב שחר כמיליון אירו מהכיס. כמה מתגעגעים בחיפה לאריק בנאדו.
הבלם הקרואטי אולי הראה טכניקה טובה, אבל כמות הטעויות פשוט מגוחכת. משער עצמי ועד פספוס כדור פשוט שמשאיר חלוץ יריב לבד מול השוער. פלופ רציני. לפחות יש לו הזדמנות לתקן בסיבוב משחקים חדש.
נבחרת הסיבוב
דני עמוס (שוער, עירוני קריית-שמונה)
ספג הכי מעט בליגה. המשחק שלשום היה תמצית היכולת שלו.
אלעד גבאי (מגן ימני, עירוני קרית-שמונה)
מהיר, נחוש, עובד קשה ומסמל את הצלחת קריית-שמונה.
יא יא פטי (בלם, מ.ס. אשדוד)
הגנה אשדודית מחוררת התייצבה העונה ופטי הוא הסיבה העיקרית.
וואליד באדיר (בלם, הפועל ת"א)
בגיל 37 באדיר עדיין האחראי העיקרי לשקט וליציבות ההגנה של קשטן.
אלירן דנין (מגן שמאלי, הפועל עכו)
למד לתזמן את המעבר מהגנה להתקפה ובכך מתחיל לממש פוטנציאל גדול.
ניר ביטון (קשר, מ.ס. אשדוד)
גבוה, אינטליגנטי, ממושמע טקטית. בעל הבית בגיל 20.
יובל שבתאי (קשר, הפועל עכו)
יורד למטה, עולה למעלה, לפעמים נדמה שיש יותר משבתאי אחד.
מהראן ראדי (קשר, בני סכנין)
חמישה שערים, שבעה בישולים, ובעיקר ניהול משחק נפלא.
וויאם עמאשה (חלוץ, מכבי חיפה)
מלך השערים עם 12 כיבושים. הרכש המוצלח היחיד של חיפה.
אחמד סבע (חלוץ, מכבי נתניה)
11 שערים ו-3 בישולים. אולי השחקן הכי משמעותי לקבוצה שלו.
עומר דמארי (חלוץ, הפועל ת"א)
גם יצירתי, גם כובש, גם ממושמע טקטית. שחקן הסיבוב.
מחליפים: אפולה אדל (שוער, הפועל ת"א), דושאן מאטוביץ' (מגן, קרית-שמונה), סבטי ליפנייה (רמה"ש), חן עזרא (קשר, מכבי נתניה), דוד רביבו (קשר, אשדוד), תומר סוויסה (חלוץ, רמה"ש), טוטו תמוז (חלוץ, הפועל ת"א)
לפנייה לכתב/ת 
