נצחון אחרי 749 ימים
נצחונו של טייגר וודס בטורניר 'שברון' בקליפורניה
אחד ההישגים החשובים ביותר בספורט בסוף השבוע האחרון היה נצחונו של טייגר וודס בטורניר 'שברון' בקליפורניה, אחד האחרונים השנה בסבב. לא כל הגולפאים הגדולים היו שם, אבל היו כ-80% מהמיטב העולמי. מה שעשה מטורניר זה חשוב כל כך היתה העובדה שהיה זה נסיונו האחרון השנה לנצח סוף-סוף טורניר גולף, דבר שלא עשה שנתיים רצופות.
על בעיותיו האישיות – בגידותיו באשתו, התאונה, הגירושין - כתבתי כאן שני מאמרים ארוכים; אין צורך לחזור על כך. מה שכן חשוב הוא שסוף-סוף הוא ניתק שרשרת של 749 יום ללא נצחון בטורניר גולף, שעבורו הם יובל. הוא היה רגיל לנצח טורנירי גולף בתכיפות שאדם ממלא דלק במכונית המשמשת את המשפחה . כשזה ניגמר בשברון, והוא ניצח את אלוף המאסטרס לשעבר זאק ג'ונסון, אפילו בטיווי שמעת אנחה רמה. מה היתה אנחתו? אנחה של 'סוף-סוף'? אנחה של סיפוק? אנחה של ווינדיקציה? כנראה שהכל ביחד.
כל מה שטייגר רצה היה לנצח. (צילום: AP)
טייגר עשה זאת בדרכו הוא: פיגר באחד עם שני חורים לסיום, הקשים ביותר של משטח הגולף 'שרווד' הידוע לשימצה, ואז בשני "בירדיס" - כשהאחרון משני מטרים עם שיפוע חזק - נתנו לו סיבוב של 69, ונצחון של 10 אנדר פאר, 278, אחד מתחת לג'ונסון.
לשחקן שניצח 14 טורנירי 'מייג'ור' (אחד מהארבעה - המאסטרס, הפי.ג'י.איי, אליפות ארה"ב, ואליפות בריטניה) ו-71 טורנירים רשמיים של הפי.גי.איי שטורניר שברון היה בסך הכל אחד מהם, השמחה לא כל כך מובנת במבט ראשון. אך לשחקן שניכתב עליו בשנתיים האחרונות יותר מאשר על כל ספורטאי אחר, וכל תנועה שלו על משטח הגולף ומחוצה לו עברה אנליזה בזכוכיות מגדלת, הנצחון היה מין שבירת סכר. היה משהו לא תקין בסווינג שלו, זה היה ברור, והוא תיקן זאת. אך הבעייה הגדולה יותר היתה אי יכולתו לנצח, ותחילת הרינונים על "פוביאת נצחון". פוביה, פחד מפני נצחון בגלל בעיות נפשיות עמוקות. כל מה שטייגר רצה היה לנצח ולהפסיק את כל השטויות עליו.
הוא ניצח, אבל על טייגר לא יפסיקו לדבר כל כך מהר!
צילום: רויטרס
מומלצים
