שתף קטע נבחר

יהודה איגוס: "אני נאבק באלוהים כל הזמן"

הסופר יהודה איגוס, חוזר בשאלה שהתמכר לספרי פנטזיה, ממזג ב"מדרש לילית" בין מיתולוגיה יהודית וכנענית: "בספר אלוהים קיים, אבל באופן שלילי. צריך להילחם ולמרוד בו". ראיון ביכורים

יהודה איגוס הוא סופר חדש ובלתי שגרתי במחוזותינו. מי שהיה פעם ממש "טוב בלהיות דתי", גדל על ברכיי האמונה בבית שומר דת בירושלים ולמד בישיבה תיכונית ברמת הגולן, התחבר בילדותו דווקא לספריו של טולקין, ובהמשך חייו התמכר באופן מקצועי כמעט, לספרי פנטזיה ומד"ב.

 

"יש בספרי פנטזיה בדיוק את מה שאני מחפש. זוהי כתיבה עמוקה, עשירה ונועזת. כתיבה בלי גבולות שהסופרים בה הולכים מראש על משהו גדול", אומר איגוס בן ה-42, "כשנחשפתי לספרים האלו, ידעתי שאם אני אכתוב - זה מה שאני רוצה לכתוב".  

 

סופרי ביכורים בערוץ הספרים :

 

"מדרש לילית". לצאת מגבולות המיתולוגיה היהודית (עטיפת הספר) (עטיפת הספר) (עטיפת הספר)
"מדרש לילית". לצאת מגבולות המיתולוגיה היהודית (עטיפת הספר)

 

בספרו הראשון "מדרש לילית", משלב איגוס בין דת, פנטזיה ומיתולוגיה יהודית וכנענית. הספר, שראה אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה-ביתן, מגולל את סיפורה של לילית, נסיכת הגיהנום וגבירת השדים שיורדת מהשמים יום אחד, הישר לעולמם של בני התמותה. אלוהים פותח במצוד אחריה, אבל בינתיים היא חוזרת לארצות הגיהנום ומבטיחה להביא עמה את המשיח, מה שגורם למרד אפוקליפטי בשלטון השמיים.

 

 

בהמשך העלילה גם בני האדם נרתמים להצלת היקום בעקבות אגדה סודית בה הם נתקלים, ומגלים כי סיפור בריאת העולם הרשמי שסופר להם כל חייהם, הוא לאו דווקא הסיפור הנכון.

 

מציאות חלופית

איגוס, שעוסק בכתיבת תוכן שיווקי לאתרים ברשת, השתעשע בכתיבה בתור ילד, ורק בשנים האחרונות החל לכתוב. ראשיתה של הכתיבה נבעה מתחקיר חיצוני ופנימי שביצע בעבור הספר. "רציתי להבין את דברים שאני רוצה לכתוב עליהם", הוא מספר. "למדתי אנתרופולוגיה באוניברסיטה, וזה מאוד קשור לתוכן הסיפור. מהיהדות למדתי מה הוא בעצם מדרש. היה לי מזל, כי אבי המנוח היה מרצה ליהדות, שחקר במשך שנים את עולם המדרש, ולימד אותי המון על הנושא הזה".

 

אז איך היהדות קשורה לספרי פנטזיה?

 

"למעשה המון שנים הייתה לי רתיעה מפנטזיה, כי לא הכרתי דברים טובים. רק לפני כמה שנים אחי הביא לי ספר של ג'ורג' מרטין ואחרי שקראתי אחד, הלכתי לספריה וקראתי את כולם. כשלמדתי בישיבה התיכונית, הייתי עמוק בתוך הדת ומאוד בקיא בגמרא, אהבתי תנ"ך, והדברים האלו מופיעים בכתיבה.

 

"בנעוריי טיילתי בכל מיני מקומות כדי לגלות את המקורות לסיפורים

התנכ"יים שבהם הדברים התרחשו. אבל בשנה האחרונה בישיבה היה לי משבר אמוני, התגייסתי לצבא ועזבתי את הדת. אבל כנראה שאצלי אלוהים עדיין משחק תפקיד, וככה זה גם בספר".

 

איזה תפקיד?

 

"לעזוב את הדת זה מסע, שהוא עוד בסדר. הרבה יותר קשה להיפרד מאלוהים. זה לקח לי זמן. מצד אחד אני חושב שאלוהים אינו, ומצד שני נאבק איתו כל הזמן. גם אם יש אלוהים אני לא מוכן להאמין בו ולא מוכן לקבל אותו, כי אם יש אלוהים, משהו בעולם הזה לא בסדר. עצם הרעיון הזה, של האלוהים, מקומם אותי.

 

"בספר אני מתמודד עם השאלה הזאת כי בספר אלוהים קיים, אבל באופן שלילי. צריך להילחם ולמרוד בו, ועל זה הסיפור -  שלא חייבים לקבל את המציאות כמו שהיא. אנחנו רגילים שאומרים לנו מגיל מאוד צעיר איך הדברים בנויים בעולם, אבל זה לא תמיד ככה".

 

איך בחרת את שם הספר?

 

"הבחירה היתה לא קלה, אבל היה ברור ש'לילית' צריכה להיות שם כי היא הכוח שמניע את שם הספר. המילה 'מדרש' קשורה למסורת היהודית, בה לוקחים פסוק מהתנ"ך ומפרשים אותו בדרך יצירתית וחופשית, כך שלפעמים הפירוש רחוק מאוד מהמשמעות הראשונית והפשוטה.

 

"לפעמים המדרש משתמש בפסוק בתור תירוץ לדברים אחרים, בדרך שלו. אני עשיתי את אותו הדבר למיתולוגיה היהודית והכנענית. הדמויות שכתבתי עליהן קיימות במיתולוגיה, אבל עברו אצלי עיוות מסוים. המדרש שלי הוא מודרני. בעיניי מותר לקחת דברים עתיקים ולתת להם פרשנות חדשה שמציבה את הדברים בעולם שלנו".

 

מהו המקום שאתה חולם לכתוב בו?

 

"סופרים הרבה פעמים מוצאים מקום שקט לכתוב בו. אני כתבתי את הספר במטבח של דירה שגרתי בה בירושלים, שהשקיפה על אתר הבנייה הכי גדול ורועש בעיר. הבית רעד מהרעש. רוב הזמן כתבתי עם אוזניות ושמעתי מוזיקה. אני חושב שהרעש הזה הגיע גם לתוך הספר. כנראה שאני יכול לכתוב בכל מקום, אין לי פינת חלומות. הייתי רוצה יותר זמן לכתוב בו".  

 

מאיזה סופר היית שמח לשמוע דעה על כתב היד שלך?

 

אשמח לשמוע מה שמעון אדף אומר על הספר שלי, כי הוא כותב על נושאים דומים מכיוון אחר ומאוד מעניין. סופרים נוספים מתחום הפנטזיה שאני אוהב מאוד הם ניל גיימן, ג'ורג' מרטין, ואלן מור".

 

על איזה ספר ילדים גדלת?

 

"גדלתי על הרבה ספרים, אבל 'נרניה' של לואיס ו'שר הטבעות' היו נוכחים מאוד".

 

איזה ספר פרוזה השפיע עלייך במיוחד?

 

"הסופר ג'ון לה קארה השפיע עלי בספרים שלו מאוד. כמוב שאני לא מתיימר לכתוב ברמה שלו, וזה גם ממש לא דומה. אבל אני מאוד אוהב את הכתיבה שלו. זה תחום אחר של סיפורת".

 

יש לך איחולים לספרות הישראלית?

 

"שהיא תוציא לאור יותר ספרים, שהסיפור הוא הדבר הכי חשוב בהם. השפה

העברית היא דבר מאוד חשוב, ופילוסופיה זה גם. אבל חסרה לי ספרות עברית שתיתן קודם כל סיפור טוב שמכבד את הקורא. הרבה ספרים יוצאים באופן פשטני, כמו אוכל מוכן שקונים בסופר וצריך רק להוסיף לו מים חמים. או שהיא בורחת לכיוון השני, לכתיבה מאוד אקדמית, שכדי להיות מסוגל לקרוא אותה צריך ללמוד את הנושא מקרוב.

 

"אני מרגיש שאפשר ליצור דבר שהוא אינו פשרה בין שני הדברים, אלא ספר שנותן כבוד אינטלקטואלי לקורא, וגם מספק לו הנאה בקריאה. אני חושב ש'ליהנות' זאת לא מילה גסה".

 

מסר לקוראים:

 

"אנחנו צריכים לא להיות עבדים למציאות ולמצוא את החופש שלנו. הדמיון הוא דבר מאוד חשוב בחיים, כי הוא עוזר להבין שמה שמוכרים לנו בתור מציאות, היא לא המציאות היחידה. מציאות אחרת היא אפשרית. וזה דווקא לא קשור לפנטזיה, זה עניין ריאליסטי לחלוטין".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יהודה איגוס. "'ליהנות' זאת לא מילה גסה"
צילום: אלון סיגוי
לאתר ההטבות
מומלצים