שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: יאיר שגיא
    הפליטים מסתננים? אז למה לא מגרשים אותם?
    מצד אחד מקימה ישראל מתקן כליאה אימתני, מצד שני - לא מכשירה מספיק מתשאלים ולא מתעקשת להבחין בין מהגר עבודה לפליט. כך יורה המדינה לעצמה ברגל
    בממשלה התגאו בהצעת החוק ל"מניעת הסתננות", שנועדה לשנות את המציאות הקיימת ולקבוע מיהו מסתנן ומיהו מהגר עבודה. מנגד, טוענים מומחים לעניין כי הצעדים שבהם נקטה הממשלה לא יפתרו את הבעיה, ומנגד - יגזלו מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית. "אלו צעדים די טיפשיים", אומרת ד"ר טלי קירצמן, מומחית להגירה, מרצה לדיני הגירה במרכז האקדמי למשפט ועסקים ועמיתה במכון ון-ליר בירושלים.

     

    עוד על המסתננים והפליטים:

    • רק בישראל כל המסתננים שקרנים?

    נגד המסתננים: זכויות אדם? לא על חשבוננו

    פליטים או מהגרי עבודה? מיהם המסתננים

     

    בארגוני הסיוע, כצפוי, נשמע גינוי חריף לתוכנית הממשלתית. שם מאמינים כי כליאת הפליטים עלולה להפוך את המתקן "למחנה פליטים דכאוני מהגרועים בעולם. בכל 'תסריט' אפשרי הרי שהמתקן נועד לכישלון". בארגונים מסבירים כי מחסומים בגבול עם מצרים הכרחיים, אולם הם אינם מהווים פתרון קסם משום שישראל עדיין לא יודעת להבחין בין פליט למהגר עבודה.

     

    לדברי שרון הראל שעובדת בנציבות האו"ם לפליטים בישראל (UNHCR), כרגע מפעיל משרד הפנים פחות מעשרה מראיינים לקביעת מעמד פליט, כך שהתהליך יכול להימשך שנים, לעומת תקופה של כמה ימים עד כמה חודשים ברוב מדינות המערב.

     

    ברשות האוכלוסין וההגירה דוחים את הטענה ואומרים: "היחידה מונה 20 עובדים שעברו הכשרה על ידי נציבות האו"ם לפליטים. בנוסף, 25 עובדים הוכשרו לבצע בחינה מקדמית למבקשי מקלט". אך בנציבות האו"ם לפליטים אמרו: "הדבר לא ידוע לנו, ואנו אלה שאמורים להכשיר אותם".

     

    לפיכך, עלול להיווצר מצב שבו 88 אחוז מהשוהים בישראל לא יאובחנו כלל. "הממשלה תגיד לנו שהם לא פליטים אלא מסתננים", מוחה קירצמן. "אם זה היה נכון, מזמן היו מגרשים אותם. המעשים של הממשלה וההגנה הקבוצתית מגירוש שהיא מחילה עליהם מוכיחים לנו שזה לא נכון".

     

    שרה רובינסון, רכזת תחום פליטים באמנסטי אינטרנשיונל ישראל, מוסיפה: "בעצם הימנעותה של המדינה מעריכת הליך מוסדר לבחינת בקשות המקלט של אזרחי אריתריאה וסודן, היא מאבדת מיכולתה לקבוע כי אין מדובר בפליטים, אלא במהגרי עבודה". 

     

    43 אלף פליטים, מתקן כליאה ל-16 אלף בלבד

    במספרים יבשים, עלות התוכנית נאמדת ב-630 מיליון שקל בשלב הראשון, שעיקרו המשך בניית החומה בגבול הדרום (70 מתוך 240 ק"מ כבר נבנו), הקמת "מתקן שהייה" בקציעות, והרחבת מתקן סהרונים כך שיוכל לאכלס 5,500 מבקשי מקלט. שני המתקנים יחד יכולים לקלוט 16 אלף איש, כשבפועל נמצאים בישראל 43 אלף מבקשי מקלט. בממשלה מבקשים גם לקנוס את כל מי שיעסיק מבקשי מקלט, צעד לא חוקי על פי בית המשפט העליון. מי שייתן להם מזון או מים, צפוי ל-15 שנות מאסר.

     

    מתקהלים בדרום תל אביב. פליטים או מסתננים? (צילום: מוטי קמחי)
    מתקהלים בדרום תל אביב. פליטים או מסתננים?(צילום: מוטי קמחי)
     

    "אני מניחה שמה שיקרה זו מדיניות של 'דלת מסתובבת' כמו בקציעות, כך שאני לא מבינה מה התועלת בבניית עוד מתקן", אומרת קירצמן. "אסור שישראל תהפוך למכלאה. לא צריך ללכת רחוק כדי לחשוב על הסבים והסבתות שלנו ואיך היינו מרגישים אם היו כולאים אותם רק בגלל שברחו למדינה אחרת. פליטים אינם עבריינים ובדיוק מהסיבה הזו אוסרת אמנת האו"ם לכלוא אותם, אלא לזמן קצר בלבד לצורך תשאול".

     

    גינוי משמאל ומימין

    החוק למניעת הסתננות עורר מתנגדים מכל קצות הקשת הפוליטית: לצד ח"כ מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי-מפד"ל) התייצב ח"כ דב חנין (חד"ש), שהסביר כי הצעת החוק לא עושה הבחנה בין פליט למסתנן, כפי שהתחייב ראש הממשלה. "הממשלה הגישה הצעת חוק דרקונית וכוחנית. המסתננים-פליטים עצמם צפויים למאסר ללא הגבלה בסוג של מעצר מנהלי. מדובר כאן במחנות מאסר שבהם יוחזקו אנשים ללא הגבלת זמן, רק בשל מוצאם".

     

    חנין טוען כי הדרך לטפל בפליטים ובמסתננים צריכה להיעשות במסגרת תוכנית לאומית לטיפול בריכוזים הגדולים של מבקשי המקלט. "יש להפנות תקציבים גדולים לטיפול בבעיות החברתיות וההזנחה שקיימת בשכונות דרום תל אביב ובמקומות אחרים, ולהביא לפיזור מתוכנן של אוכלוסיית מבקשי המקלט ברחבי הארץ. ניתן יהיה להכניסם לעבודה מתוכננת בתחומים שתקבע מראש הממשלה במקום העובדים הזרים".

      

    לקצר הליכים לטובת המדינה

    השר לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין היה שותף בעבר בכתיבת נייר עמדה בנושא ההתמודדות עם הגירה גלובלית לישראל מטעם מכון מציל"ה, שעיקרו הוא שיש לקלוט לדין הפנימי את עיקרי האמנה הבינלאומית להגנה על פליטים, כפי שנהוג במדיניות דמוקרטיות בעולם. "יש לעודד תרחישים שלפיהם בקשה למקלט תוגש לנציגות הדיפלומטית של ישראל במדינה השלישית, שהמבקש נמצא כבר בשטחה, דוגמת שגרירות ישראל במצרים". בנייר העמדה צוין עוד: "ככל שההליך יהיה קצר יותר, כך תקטן המוטיבציה של מי שאינם פליטים להגיש בקשה להכרה ככאלו, מפני שלא יתאפשר להם ליהנות מתקופת ביניים ארוכה עד החלטה בעניינם".

      

    השבוע מתח רובינשטיין ביקורת חריפה על צעדי הממשלה, והעריך כי הביקורת הבינלאומית לא תאחר להגיע. "זו טעות גדולה מאוד של הממשלה להגיש חוק חלקי ולא לטפל בנושא ההגירה באופן כללי. אנחנו המדינה היחידה בעולם ללא חוקי הגירה וכתוצאה מכך נוצרה אנרכיה מוחלטת", אמר.

     

    "יש לסגור את הגבול ולשים קץ לתופעת ההסתננות, אך צריך להבין שמי שנכנס לישראל זכאי לכל זכויות האדם, לתנאים סוציאליים, להגנה של איגוד מקצועי, לטיפול רפואי. כל הדברים האלו חסרים לנו. כיהודים אנו חייבים לדאוג לכך שכל מי שנמצא תחת חסותנו יהיה שווה זכויות. זה לא נמצא בהצעה הממשלתית והיא רק מחמירה את המצב. אני בטוח שתהיה על כך ביקורת קשה בפורומים בינלאומיים".

      

    קירצמן סיכמה: "פליטים הם חלק מהמציאות של כל מדינה מערבית. לכן חלק מהפתרון חייב להיות קבלה שעל ישראל לשמש מבחינה מוסרית ומשפטית מדינת מקלט לאנשים. היה זה לא אחר מראש הממשלה מנחם בגין שאמר ב-1979 כשהחליט לקלוט מיידית כ־100 פליטים וייטנאמים - 'טבעי בשבילנו להעניק לכם מקלט בארצנו שכן זוהי המסורת האנושית היהודית'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הפליטים מסתננים? אז למה לא מגרשים אותם?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתקן סהרונים. איפה היעילות?
    צילום: עמית מגל
    פליט או מסתנן? סיכוי קלוש לדעת
    צילום: מוטי קמחי
    חוצים את גבול מצרים. הזרם ייפסק?
    צילום: יאיר שגיא
    מומלצים