שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

הפיגוע הפלילי: מי חיפש את 'הזאב' והרג שלושה?

המתנקש ידע שזאב רוזנשטיין יבוא וחיכה מעבר לכביש. המטען העצום שעל הפרגולה פוצץ. עשרות עוברי אורח תמימים נקלעו לזירת הקרב בין ארגוני הפשע. חשוד הועלם במרתפי החקירות אבל ה"פענוח" החגיגי התרסק, וכבר שמונה שנים המשטרה מחפשת את מי שלחץ על השַלָט. תיק פתוח, כתבה שביעית

הטרור הפלסטיני של האינתיפאדה השנייה היכה באותם ימים במלוא עוצמתו הקטלנית. ברחובות עוד שרר פחד, מאבטחים נפרשו בכל פינה, אבל חודשים ארוכים שהפיצוצים לא הגיעו לתל אביב שוקקת החיים. ביום חמישי, 11 בדצמבר 2003, כמה דקות אחרי חצות היום, הבום הגדול נשמע ברחוב יהודה הלוי. עוד פיגוע. חלונות מנופצים, מכוניות הרוסות, אנשים פצועים זועקים וגם גופות. שלושה נרצחים.

 

תיק פתוח - הכתבות הקודמות בסדרה

מי רצח את בכיר השב"ס בפיצוץ ברכב?

איפה המיליונים משוד הכספות הגדול?

 

השוטרים הראשונים שהגיעו ממטה מרחב ירקון, רק כ-200 מטרים ממקום הפיצוץ, החלו בנוהל רגיל של טיפול בזירת פיגוע - חסימת צירים, הפלת רשתות סלולריות וסריקות אחר חשודים נמלטים. אבל אז הבחין אחד מהם בפצוע שעמד על המדרכה, וזיהה אותו כמאבטח של זאב רוזנשטיין. חוקר אחר קלט שמוקד הפיצוץ היה בחנות להמרת כספים שחביבה על "היעד מספר 1 של המשטרה", ובתוך רגע התבהרה התמונה. זה לא עוד אירוע על רקע לאומני. בפעם הראשונה הוטבע בישראל המונח "פיגוע פלילי".

  

מפכ"ל המשטרה דאז, רב-ניצב שלמה אהרונישקי, התייחס למקרה באותו יום כ"מלון פארק" של הפשע הישראלי, והבטיח כי המשטרה לא תשקוט עד שהאחראים למות שלושה אזרחים תמימים ופציעת 42 אחרים – יועמדו לדין. ואמנם, סכומים גדולים במיוחד הושקעו בחקירה גלויה וסמויה, שוטרים "העלימו" בצו שופט מיוחד אדם למשך שבוע, עצרו ארבעה חשודים ואפילו כינסו מסיבת עיתונאים חגיגית שבה הצהירו על פענוח הפרשה.

 

חלק מהנפגעים עמדו עשרות מטרים ממקום הפיצוץ (צילום: מיכאל קרמר) (צילום: מיכאל קרמר)
חלק מהנפגעים עמדו עשרות מטרים ממקום הפיצוץ(צילום: מיכאל קרמר)

 

בפועל, השבוע, שמונה שנים אחרי, נשארה המשטרה רק עם ההצהרות המפוצצות. החשודים שוחררו, רוזנשטיין נכלא – ואף אחד עדיין לא נתן את הדין על מותם של חפים מפשע. איך בדיוק הכול התגלגל?

 

אין לי אויבים

שנת 2003 זכורה היטב במשטרה כשנה שבה עסקו במחוז תל אביב רבות בניסיונות להציל את חייו של העבריין זאב רוזנשטיין. האיש שהוגדר למעשה כראש המאפיה הישראלית וחמק מהרשעות עשרות שנים, זומן כמעט כל שבוע למשרדי היחידה המרכזית (ימ"ר) והוזהר כי יש מידע על כוונות ממשיות לרצוח אותו. רוזנשטיין תמיד ענה בתשובה האופיינית לו "אין לי אויבים", אבל גם הוא ידע היטב שחוקרי המשטרה לא מספרים מעשיות. משפחות אלפרון ואברג'יל היו אז בסכסוך קשה עם ארגונו.

 

הכותרות האחרונות על זאב רוזנשטיין:

 

חצי שנה קודם לכן, רוזנשטיין ניצל מפיצוץ מטען חבלה שהוטמן סמוך למשרדו בגני התערוכה הישנים, סמוך לנמל תל אביב. מאבטח שלו נפגע באורח קשה, יחד עם עוד 10 עוברי אורח. רוזנשטיין עצמו נפגע קל. את האירוע הזה עוד יכלו במשטרה להכיל, אבל את מה שהתרחש בדצמבר איש במדינה לא יכול לקבל. ניסיונות חיסול של עבריינים הם כנראה משהו שלא ניתן למגר לחלוטין, אבל באותו יום חמישי נחצו קווים חדשים. העולם התחתון הפך לסכנה ברורה ומיידית במרחב הציבורי.

 

הכותרת ב"ידיעות אחרונות" למחרת הפיגוע הפלילי ()
הכותרת ב"ידיעות אחרונות" למחרת הפיגוע הפלילי

 

מטמיני המטען הניחו חומר נפץ כה רב, ואי אפשר להניח שלא העריכו כי עוברי אורח עלולים להיפגע. בניגוד לפעמים קודמות, המזל לא הציל ממוות. רחמים צרויה, בן 43 מתל אביב, שעבד בחברה להשכרת מוניות ורק בא לאכול צהריים; משה מזרחי, בן 27 מאילת, היה השליח של החנות להמרת כספים; ונפתלי מגד מאשדוד, בסך הכל בן 19, מצא עצמו בחנות של אבא בדיוק כש"הזאב" הגיע. שלושתם מתו מהפיצוץ שנועד לחסל את רוזנשטיין.

 

הלכו על המדרכה ברחוב

חקירת המשטרה הוטלה באופן טבעי על ימ"ר תל אביב, שטיפלה בתיק רוזנשטיין. אחרי שניתחו את הזירה, הבינו במהרה החוקרים שהמתנקשים החליטו ללכת בכל מחיר - אבל ממש בכל מחיר - על ראשו של רוזנשטיין. במשטרה העריכו שהם מחפשים חבורה מקצוענית בת כמה אנשים, שיודעת היטב לתפעל אמצעי חבלה.

  

מניתוח החבלנים עלה כי המטען הגדול הוטמן על הפרגולה של העסק להמרת הכספים. המסקנה: המתנקשים הכירו היטב את לוח הזמנים של רוזנשטיין ואת העובדה שאת הדולרים שלו אהב להמיר דווקא בחנות הזאת. לפי ההערכות, הם גם ידעו שהוא צפוי לקפוץ לשם לקראת סוף השבוע. הם נערכו בלילה או בלילות שלפני הפיצוץ, והטמינו את מטען החבלה על הגגון. מאותו רגע המתינו שהזאב יופיע.

 

הלכו בכל מחיר על הראש של רוזנשטיין (צילום: מיכאל קרמר) (צילום: מיכאל קרמר)
הלכו בכל מחיר על הראש של רוזנשטיין(צילום: מיכאל קרמר)

 

על אף האיומים הרצופים, רוזנשטיין סירב לשנות את שגרתו. הוא נהג לאכול באותן מסעדות, לבלות באותם מועדונים ולבקר את אותם חברים. כצפוי, גם לחנות המרת הכספים הוא הגיע. המתנקש, כך חושדים במשטרה, עמד בצד השני של הכביש, והבחין ביעד. הוא חיכה שרוזנשטיין ייצא, ואז הפעיל את המעגל החשמלי של המטען באמצעות שלט-רחק. מזלו של רוזנשטיין שיחק לו שוב, והוא נפגע קל בלבד מרסיסים. שלושת הקורבנות שהיו רק במקרה סביבו ספגו את הפגיעות הקטלניות. שאר הפצועים בסך הכול הלכו על המדרכה. גם עשרות מטרים משם.

 

במקום טיסנים, מטען נפץ רצחני

צוות החקירה בראשותו של סגן-ניצב אפרים ברכה קישר בין הפיגוע הפלילי לבין ניסיון ההתנקשות הקודם ברוזנשטיין, שאותו חקר אז צוות אחר בראשות רב-פקד יוסי ביניים. השלט-רחוק ששימש את מפעילי המטען בגני התערוכה הישנים נתפס, אבל החקירה קיבלה תפנית כמה חודשים לאחר מכן, בצעד יוצא דופן שטרם נראה כמותו אז בישראל.

 

אותו שלט שנמצא על ידי אזרח תמים נבדק, והתברר שהוא מיועד להפעלת טיסנים. עקבותיו הובילו למפעל בצפון הארץ. שם סיפרו על "אזרח" מתל אביב שקנה לא פחות משמונה שלטים כאלה, כל אחד עלה 2,500 שקלים. אותו קונה סיפר לבעלי המפעל כי השלטים נועדו לחבר שלו, ש"חולה על כלי טיס". על אף שזייף את זהותו, החוקרים גילו שמדובר בבחור בשם ישי ונונו. אחרי הפיצוץ ברחוב יהודה הלוי, מיהרו חוקרי ימ"ר תל אביב לקבל את דו"ח החבלנים, שסיפרו להם כי ככל הנראה שלט דומה הפעיל את המטען. אם לא די בכך, האופנוע של ונונו חנה בסמוך. בינגו? לא כל כך מהר.

 

רוזנשטיין חוזר לריצוי עונשו בארץ, ב-2007 (צילום: לירון אלמוג) (צילום: לירון אלמוג)
רוזנשטיין חוזר לריצוי עונשו בארץ, ב-2007(צילום: לירון אלמוג)

 

עם המידע הזה רצו במשטרה לבית המשפט וביקשו צו מיוחד, כדי למעשה "להעלים" את בעל השלטים בטענה שהוא מסוכן מפני שברשותו עוד שישה כאלה, שיכולים להפעיל שישה מטענים שכבר הוחבאו. הצו התקבל, וחודש אחרי הפיצוץ בחנות המרת הכספים, באזור צומת גלילות קפצו על ונונו מספר בלשים, הכניסו אותו לתוך שק והחביאו אותו במרתפי תחנת המשטרה.

 

הקונספציה קרסה

אף אחד לא שמע על ונונו. בני משפחתו, שהיו בטוחים שהרע מכל קרה, פרסמו מודעות עם תמונתו, פנו למשטרה ולגורמים בעולם התחתון, אבל לאף אחד לא היה מושג מה קרה לו. כעבור שבוע הודיעה המשטרה כי היא מחזיקה בו, ושחררה אותו ממעצר. לימים יספרו החוקרים כי ונונו הודה כחלק מעסקה שבמסגרתה לא יועמד לדין, כי קנה את השלטים המיוחדים עבור עבריין אשדודי, גולן אביטן, שמזוהה עם בני משפחת אברג'יל.

 

אביטן נעצר חמישה חודשים לאחר הרצח, יחד עם עוד שלושה חשודים שכביכול סייעו לו. חודש לאחר מכן כינסה המשטרה מסיבת עיתונאים ומפקדיה בישרו לאומה - "פענחנו את הפיגוע הפלילי". החוקרים התבססו על כך שבית המשפט כבר האריך בחודש ימים את מעצר החשודים, ועל עדות ונונו. הכול התאים לקונספציה, אבל הפרקליטות לא השתכנעה במיוחד מחומר הראיות וביקשה לחזק אותן. בית המשפט קיבל את טענות הסנגורים, שחר חצרוני, שי נודל, שרון נהרי ורונן רוזנבלום, כי לארבעת החשודים אין קשר לפיצוץ, ושחרר אותם למעצר בית.

 

ממסיבת העיתונאים יצאה המשטרה חבולה במיוחד, כל החשודים בפרשה שוחררו ומעולם לא הוכח שהיה להם קשר לאירוע. האם המעצרים היו נמהרים? רק במטרה לרצות את הציבור המודאג? בכל מקרה, שמונה שנים אחרי הפיגוע הפלילי, רוזנשטיין נתפס בארצות הברית ומרצה עונשי מאסר בישראל, אבל במשטרת תל אביב עדיין שוכב השלט שגרם לפיצוץ. ככל שחולף הזמן, קשה להאמין שיימצא מי שלחץ עליו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: תומריקו
מכוניות הרוסות בזירת הפיגוע
צילום: תומריקו
זאב רוזנשטיין. נתפס והופלל בארה"ב
צילום: חגי אהרון
צילום: עמית שאבי
אהרונישקי. "מלון פארק" של הפשע
צילום: עמית שאבי
צילום רפרודוקציה: שאול גולן
ההרוג משה מזרחי, בן 27
צילום רפרודוקציה: שאול גולן
צילום רפרודוקציה: דני סלומון
ההרוג נפתלי מגד, בן 19
צילום רפרודוקציה: דני סלומון
צילום רפרודוקציה: יריב כץ
ההרוג רחמים צרויה, בן 43
צילום רפרודוקציה: יריב כץ
מומלצים