נערה עם כפפת איגרוף
מה גורם לנשים נאות ועדינות לבחור בעיסוק ספורטיבי כל כך גברי כמו קיקבוקסינג? לחלקן זה פורקן לעצבים וחלקן קיבלו השראה מהסרט מיליון דולר בייבי, אבל המכנה המשותף לכולן: הן בועטות לקלישאות בפרצוף. כתבת וידאו
אצל עדי רותם, אלופת עולם בקיקבוקסינג הסיפור התחיל עוד מילדות. "אמא שלי שלחה אותי לבלט, (כמו בסיפור של בילי אליוט רק הפוך) ודרך הזכוכית של אולם האימון ממול ראיתי שיעור קיקבוקסינג. הרומן נמשך מגיל 6 ועד היום", מספרת רותם "אני מתחרה במשקל של עד 52 ק"ג נגד בנות. בגלל שאין הרבה בנות בתחום אז באימונים אני מתאמנת מול בחורים. יש יותר סיכונים בכדורגל מאשר באגרוף תאילנדי. אם אתה יודע לעבוד נכון ועובד עם מיגון מלא, אין יותר מדי סיכון".
רותם, שבנוסף ללחימה גם גולשת גלים ורוכבת על סקייטבורד מסכימה שלספורט יש תדמית גברית, "מאז ומעולם אומנויות לחימה נתפסו כספורט רק לגברים. אני אוהבת בנים ושלא יהיה סטיגמות מאחורי זה".
שלי גולדצקי, אלופת ישראל בקיקבוקסינג, ראתה את הסרט מיליון דולר בייבי ונשאבה לתחום. "הספורט לא מפותח כל כך בארץ, זה תחום מאוד אפור ומבחינת כסף אין כל כך. לא רואים נשים בזירה כי זה ספורט מאוד תובעני ודורש המון התמודדויות נפשיות. נותנים בוקס באהבה, כמו חומוס".
וגם לדור הצעיר יש עתיד בתחום בדמות יובל דיין בת 13 ורוני ניסימיאן בת 11. "בנים בכיתה יודעים שהם לא צריכים להתעסק איתי", מתוודה ניסימיאן. בטח תהיתם איך הוריהן שולחים אותן בלב שלם לחטוף מכות . "זה מלחיץ אותי, אבל הם נזהרים, יש להן כל מיני מגנים. הילדה שלי מאוד שקטה ועדינה ולא הרימה מעולם יד על אף אחד, זה עשה לה רק טוב", אומרת רויטל דיין, אמא של יובל.