שתף קטע נבחר
צילום: ענר גרין

בימואלוס, בורקס ולוקמאס: זכרונות מחג החנוכה

לאור חנוכיית שמן זית, מתילדה כהן-סראנו מתרפקת בעברית ובלדינו על זכרונות חג החנוכה בבית הוריה. תפריט חג נוסטלגי שכולו מתבסס על מאכלי יהדות איזמיר ותורכיה: בורקס, קורבייה וכמובן - בימואלוס דה חנוכה וכדורי לוקמאס מטוגנים ומסוכרים

כשמגיע חנוכה, אני נזכרת כיצד הדלקנו את החנוכייה בבית הורינו, במנורת שמן הזית הישנה, עם פתילות צמר גפן שאמא הייתה מכינה ומשחילה בהן מחטי אורן כדי שאלו יטיבו לבעור.

 

עוד בערוץ האוכל:

חלומות באספמיה: מתכוני חג ספרדיים

קפטיקאס וטרבאדוס: עוד מתכונים ספרדיים

כל הסופגניות והלביבות לחג: הרשימה המלאה

לכל מתכוני חנוכה בערוץ האוכל

 

רק לאחר שנת 1955 התחלנו להשתמש בחנוכיית נרות שקנינו בביקור בירושלים והבאנו למילאנו. אך עם הקדמה, אבד גם הקסם מלהבת השמן.

 

אותה חנוכיית שמן ראשונה עומדת כעת מובטלת, תלויה בסלון דירתי. היא עשויה נחושת, מרוקעת בעיבוד פלורנטיני עתיק.

 

 בילדותי היא הייתה תלויה על קיר המטבח הגדול של בית הורי במילאנו. מקומה היה ניכר גם בהיעדרה, כיוון שהותירה מדי שנה פס שחור על גבי הקיר, שרק לפני הפסח נוקה בסיוד.

 

בשעת הדלקת הנרות היה אבא קורא לכולנו סביב החנוכייה, כי על פי המנהג שלנו הייתה חנוכייה אחת לכולם, ולא אחת לכל אחד על פי המנהג האשכנזי.

 

לחנוכיית שמן הזית היה קסם מיוחד. חנוכיית שמן (קרדיט: ערן גלאור) (קרדיט: ערן גלאור)
לחנוכיית שמן הזית היה קסם מיוחד. חנוכיית שמן(קרדיט: ערן גלאור)

 

סבא ואחריו אבא, מנוחתם עדן, היו מדליקים את השמש ואחד לאחד את הפתילים, משמאל לימין.

 

 

 

אבא היה אומר את הברכות ומאוחר יותר היינו שרים גם את מזמור "מעוז צור", שלמדנו מהחיילים היהודים ששירתו בצבא האנגלי במהלך מלחמת העולם השנייה.

 

בתום מזמור "שיר חנוכת הבית לדוד", המסתיים במילים "לעולם אודךָ", אבי היה מוסיף ואומר: "מחר בערב נאכל את הבורקָה".

 

הייתה זו שיטתו של אבא להזכיר לאמא להכין את הבורקס שכה אהב. אם ידע שהבורקס מוכנים ואין צורך להזכיר לה לעשות כן, היה אומר: "הערב נאכל את הבורקָה" ובלילה האחרון של חנוכה היה אומר: "אמש אכלנו את הבורקה", כי לא חלף חג מבלי שנטעם מהמטעמים שאימא הכינה.

 

הערב יאכלו אותם. בורקס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הערב יאכלו אותם. בורקס(צילום: shutterstock)

 

טומבולה לאור החנוכיה

מלבד הבורקס, הייתה מכינה אמא לכבוד החנוכה כיסוני טראבאדוס, עוגיות קוראבייה רכות ונימוחות, כדורי לוקמאס מטוגנים ובימואלוס דה חנוכה, אחד המאכלים המזוהים ביותר עם יהדות ספרד, שלרגל החנוכה מכינים עם תפוחי אדמה וגבינה.

 

כל עוד החנוכייה דלקה - וזה ארך זמן - אבא לא כתב, אימא לא תפרה או סרגה, ולנו הייתה הזדמנות לא להכין את שיעורי הבית. הייתי נשארת להתבונן בלהבות שהיו הולכות וקטנות לאט לאט, עד שהגיעה העת לישון.

 

בלילות חנוכה הארוכים הייתה כל המשפחה מתכנסת סביב השולחן הגדול במטבח ביתנו במילאנו כדי לשחק בטומבלה, משחק תורכי שמוכר יותר בשמו הלועזי בינגו. המטבח היה המקום החם היחיד בבית באותם זמנים קשים של חוסר שפקדו את משפחתי אחרי מלחמת העולם השנייה.

 

אימא הייתה אומרת: "הבה נשחק בטומבולה!" ואנו הילדות היינו ממהרות לקחת את קופסת המשחק, שהיה מרתק אותנו כל כך. כל בני המשפחה היו מניחים את עיסוקיהם והיו באים להשתתף במשחק וסבא היה לוקח את שקית המספרים והיה מתחיל למשוך. כולנו היינו מאד קשובים כדי לא להפסיד מילה, כיוון שברגע של היסח הדעת ניתן היה להפסיד את המשחק.

 

בסוף המשחק יאכלו בבית סראנו את גאוות איזמיר. לוקמאס עסיסיים ומסוכרים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
בסוף המשחק יאכלו בבית סראנו את גאוות איזמיר. לוקמאס עסיסיים ומסוכרים(צילום: shutterstock)

 

לא היה קשה לשמוע את המספרים שהיו יוצאים, כיוון שהסבא לא הגביל עצמו לאמירת המספר בקול רם, אלא היה מלווה אותם במשפט קומי בלאדינו, בהמשך למספר עצמו, שהיווה חלק ממסורת המשחק. לכל מספר נלוותה אמרה מתאימה שנסתיימה בחרוז. כל המשתתפים היו מתפקעים מצחוק, והיו מוסיפים, אם היה בא להם, עוד דברים קומיים ומצחיקים.

 

מה היה אומר הסבא שהביא את האמרות מתורכיה שם הוא נולד? היה אומר למשל: "קואטרו, לאס פאצ'אס דל גאטו" (kuatro, las pachás del gato""). "אוצ'ו, לה באבה ביסקוצ'ו" ("Ocho, la bavá biskocho") ו-"טרנטה אי און, לאדרון קון אל קוצ'ארון" ("Trenta i un ladrón, kon un kucharón").

 

אנחנו הילדות, מלאות שמחה מ-"רגלי החתול", ו-"הגנבים עם המצקת", היינו מתרכזות במילוי הלוחות שהיו לפנינו, בעוד המבוגרים איבדו אט אט עניין במשחק. או אז היינו צועקות: "טומבולה!" ומנצחות במשחק.

 

במעמד הנצחון, דודי היה זועק: "אה, איזה מזל ביש יש לי! לא הצלחתי לכסות אפילו שלשוה מספרים בשורה אחת!". אבי היה שב לכתוב מסמכים וסבא היה מספר לנו סיפור מבלי לשים לב אם אנחנו מקשיבים לו או לא, בזמן שהיינו סופרות ומחשבות את הכפתורים או את פולי השעועית שהרווחנו, שתמורתן היינו מקבלות מאבא כסף שבקושי הספיק לקנות כמה סוכריות במבליק או שתים-שלוש מדבקות.

 

בסיום המשחק היה מגיע הזמן לאכילת הבורקס שהכינה אימא אליהם נלוו המטעמים שהזכרתי. כך היינו מבלים את לילות החנוכה בבית הורינו. ימים רבים חלפו מאז, סבא אינו עמנו וגם הוריי אינם בין החיים. אבל הזכרונות נשמרים בליבי עד היום הזה, עצובים ומנחמים.

 

בימואלוס - לביבות תפוחי אדמה לחנוכה - Bimuelos de patata para Hanuká

המתכון האישי שלי, כפי שלמדתי מאמי בבית הוריי. את הבימואלוס אוכלים בפסח עם מצות ובחנוכה - עם גבינה ותפוחי אדמה. ניתן להכין אותם גם ללא גבינת פרמזן.

 

המרכיבים:

4 תפוחי אדמה גדולים, מבושלים עם הקליפה, מקולפים ומעוכים.

3 ביצים טרופות

1 כוס גבינת פרמזן מגוררת - לא חובה

שמן לטיגון

מלח

 

לעיטור:

סוכר

 

הפעם עם גבינה. בימואלוס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הפעם עם גבינה. בימואלוס(צילום: shutterstock)

 

אופן ההכנה:

  1. מערבבים ביחד את התפוחי האדמה עם הביצים, המלח והגבינה המגוררת וצרים קציצות בידיים רטובות.
  2. מטגנים אותן בשמן חם בשני הצדדים, עד שמקבלות צבע זהוב.
  3. מוציאים אותן מהמחבט ומניחים על נייר סופג .
  4. בוזקים סוכר ומגישים חם.

 

לוקמאס - סופגניות בנוסח איזמיר - Lomkás

מתכון של אסתר לוי

 

המרכיבים:

500 גרם קמח

30 שמרים, מומסים בכפית סוכר ו-1/2 כוס מים פושרים

1 ביצה

2 כפות שמן

שמן לטיגון

לסירופ:

1 כוס סוכר

1/2 כוס מים

1 כפית מיץ לימון

 

אופן ההכנה:

  1. לשים את הקמח, הביצה והשמרים עם המים עם כף מעץ עד ליצירת בצק במרקם של דייסה סמיכה. מוסיפים מעט מים במידת הצורך כדי להסמיך את הבצק ואת השמן, מערבבים מעט ומכסים את הבצק להתפחה במשך שעה, בטמפרטורת החדר.
  2. מחממים שמן עמוק.
  3. מכינים את הסירופ: מרתיחים את כל מרכיבי הסירופ.
  4. מרטיבים כפית ובעזרתה יוצקים חתיכות מהבצק (בגודל של כדור פינג פונג) לתוך השמן. מטגנים עד להזהבה, טובלים ברוטב הרותח ומגישים מייד

 

קורבייה - סהרונים מתוקים - Kurabiés

מתכון לעוגיות חיוורות בטעם ביתי ואהוב, שנתנה לי ורד באקאלו

 

המרכיבים:

3/4 כוס קמח רגיל

3/4 כוס קמח תופח

1/2 כוס סוכר

1/2 כוס טחינה

זרעים ממקל וניל או שקית אבקת וניל

100 גרם חמאה

 

אופן ההכנה:

  1. מערבבים את סוגי הקמח, הסוכר ואבקת הווניל בקערה ויוצרים במרכזה גומה.
  2. מוסיפים את הטחינה והחמאה למרכז הגומה ולשים עד לקבלת בצק אחיד (אך לא מדי)
  3. יוצרים מהבצק עוגיות בצורת סהרונים ומסדרים בתבנית משומנת.
  4. אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 10-12 דקות.
  5. מצננים בתבנים
  6. לעיטור: מפזרים מעל אבקת סוכר

 

בורקס - Burrekas

הבורקס של לבנה ששון, שמזכיר את אלו של אמי, דיאנה סראנו עליה השלום

 

המרכיבים:

4 כוסות קמח

200 גרם מרגרינה

1 מיכל שמנת חמוצה

1 שקית אבקת אפיה

1 כפית מלח

 

למילוי:

1 ביצה

מחית מתפוח אדמה אחד

120 גרם גבינה לבנה, מלוחה ושמנה

100 גבינה מלוחה ומגוררת

50 גבינה קשה ומגוררת

 

אופן ההכנה:

  1. לשים יחד את כל מרכיבי הבצק ומניחים לשעה במקרר.
  2. מכינים את המילוי: מערבבים יחד את כל מרכיבי המילוי.
  3. מכינים את הבורקס: מרדדים את הבצק לעלה דק (בעובי 3-4 מ"ל) וקורצים ממנו עיגולים עם כוס. מניחים על כל עיגול כפית מהמילוי וסוגרים לצורת כיסון. צובטים ומהדקים את הכיסונים מסביב לסגירתם.
  4. אופים 15-20 דקות בתנור שחומם ל-190 מעלות עד להזהבה.

 

מתילדה כהן-סראנו היא חוקרת לדינו, מחברת המילון העברי-לדינו וספרים נוספים על השפה ותרבות דובריה

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בלעדיהם, זה לא חג עבור אבא של מתילדה . בורקס
צילום: shutterstock
גם בחנוכה. בימואלוס
צילום: shutterstock
מתילדה כהן-סראנו
צילום: ענר גרין
צילום: shutterstock
מעדן איזמירלי. לוקמאס
צילום: shutterstock
מומלצים