תפילות, דמעות ונס אחד. 7 שנים לצונאמי באסיה
במזרח ובאפריקה נפתחו הטקסים לזכר מאות אלפי קורבנות הצונאמי שהיכה ב-12 מדינות ב-26 בדצמבר 2004. העוני וההרס עדיין שם, אבל השנה יש גם סיפור נס אחד, של ילדה שנסחפה בגלים ושבה פתאום לבית הוריה כדי לספר - "שרדתי"
בצונאמי ב-2004 נהרגו יותר מ-200 אלף בני אדם, ויש המעריכים כי מספר הקורבנות גדול בהרבה ועומד על יותר מ-300 אלף. עוד רבבות נפצעו. רעש אדמה אדיר באוקיינוס ההודי, בעוצמה של 9 דרגות, יצר גלי ענק ששטפו את חופיהן של סרי-לנקה, הודו, אינדונזיה, תאילנד, מלזיה, מיאנמר, בנגלדש, האיים המלדיביים, סומליה, טנזניה, איי סיישל וקניה.
עוד חדשות מהעולם הגדול:
- שיא עולמי: בן 15 העפיל ל-7 הפסגות הגבוהות
- "השחקן האהוב על היטלר" מת בגיל 108
- הלוויין הרוסי התרסק ברחוב קוסמונאוט
- טבח בחג המולד: 7 נורו אחרי שפתחו מתנות
צפו ברגע הבלתי נתפש - גלי הצונאמי מכים ב-26 בדצמבר 2004:
ברוב המדינות היכו הגלים ללא כל התרעה מוקדמת מצד הרשויות או המכון הגאולוגי של ארה"ב, מה שגרם למספר הנפגעים הגדול כל-כך. כפרים וערים לאורך אלפי קילומטרים נחרבו, תיירים שבאו לנפוש בחופים הקסומים של המזרח נסחפו אל מותם, וגם רבים מהקורבנות המקומיים לא נמצאו מעולם.
צפו: רגע פגיעת הצונאמי בדצמבר 2004
הבוקר נפתחו טקסי הזיכרון במדינות השונות שבהן היכה הצונאמי לפני 7 שנים. באינדונזיה התקבצו אלפים בבנדה אסה כדי לקרוא יחד בקוראן, להתפלל ולזכור את הנספים. באותו מקום התאספו רבים סביב אתר שהתפרסם ב-2004, כשסירת עץ נתקעה בו על גג בית, סימן לעוצמה הבלתי-רגילה של הגלים שנשאו אותה אל-על.
במוזיאון הצונאמי בבנדסה אסה השקיפו המבקרים על דגם הממחיש את פגיעת הגלים עם בוא הצונאמי. המוזיאון עצמו נבנה כדי להזכיר את אירועי האסון ב-2004, והוא משמש גם כמרכז חינוכי ללימוד על רעשי אדמה ותופעת הצונאמי וכמחסה לשעת חירום למקרה שצונאמי יכה שוב.
טקסי הזיכרון נערכים השנה כשברקע גם סיפור נס אחד שהדהים את העולם בימים האחרונים. הנערה האינדונזית מרי יולנדה, בת 15, שנסחפה על-ידי גלי הצונאמי לפני שבע שנים ובני משפחתה היו בטוחים שמתה, הפציעה לפתע בבית
הוריה. ב-26 דצמבר 2004 שהתה לצד אמה ואחיה כשכפרן אוג'ונג ברוה, באי האינדונזי סומטרה, ספג את פגיעת הצונאמי.
יוסניאר, אמהּ של הילדה המכונה גם "וואטי", ניסתה להציל אותה ואת שני אחיה, אולם איבדה את אחיזתה בילדה וחשבה כי נספתה. עם שובה סיפרה הנערה וואטי כי לאחר האסון הגיעה לכפר אינדונזי אחר שבו אימצה אותה אישה שהכריחה אותה לקבץ נדבות, אך שילחה אותה משום שלא הצליחה לעמוד בציפיותיה. היא נדדה עד לכפר מגוריה המקורי, ושבע שנים אחרי שנעלמה הצליחה לזכור רק מעט פרטים על משפחתה. ראשי הכפר הצליחו להצליב את הנתונים ולאחד אותה עם קרוביה בכל זאת.
לפנייה לכתב/ת 
