מחכים לישראלים במיל בייסן

מסיבת הפתיחה. מוזיקה ישראלית וסדנאות יצירה וריקודים

למרות שלחביב יש תוכניות גדולות לסניף במיל בייסן, היא מדגישה שזאת שעת המבחן הגדולה של הישראלים בשכונה. במשך עשור עשו אנשי הצוות ככל יכולתם כדי לשכנע את אנשי המגבית היהודית, שלמהגרים הישראלים מגיע סיוע בדיוק כמו לקבוצות אתניות יהודיות אחרות. “זה לא היה פשוט”, שיתפה חביב, “זה היה תהליך ארוך שבסופו התעופפו עשרות אלפי דולרים, שהקציבו במגבית היהודית לפרויקט”. שרית רוצה להאמין שהישראלים אכן ירימו את הכפפה ויוכיחו שהם זקוקים למרכז ולשירותיו השונים, בכך שיעבדו עמם ביחד כדי שהוא יפרח וישגשג. כבר בימים הראשונים היא הציבה תיבת רעיונות במרכז החדש ודחקה בחברים למלא אותה ברעיונות מעניינים לפעילויות משותפות. הבחירה בשכונת מיל בייסן, הסבירה שרית, המתגוררת במקום מזה שנים, הייתה מתבקשת, שכן מדובר בשכונה ותיקה ואיכותית, שכונה יהודית עם ציבור ישראלי גדול, בתי ספר יהודים, בתי כנסת, מכולת כשרה והדבר היחיד שחסר היה מרכז תרבותי חברתי.

יש עוד שכונות של ישראלים בברוקלין, למה בכל זאת מיל בייסן?

שרית: ”שכונת מיל בייסן היא שכונה יפה, ליד המים, עם איכות חיים. זאת שכונה פרטית יחסית, כי לא מגיעה אליה כמעט תחבורה ציבורית, למעט קו אוטובוס B100 . במקור השכונה הייתה איטלקית אבל היא הפכה ליהודית-ישראלית ומאוד גדלה בעשר השנים האחרונות. חלק לא קטן מהישראלים שגרים בה התחזקו בתורה, אחרים רק שומרי מסורת. מה שיפה בשכונה זה שהיא מאוד מודרנית, יש בה זרמים שונים, לצד דתיים שהתחזקו יש גם דתיים מודרנים”.

ואיך הם מסתדרים בינהם?

“מה שיפה זה שכולם מדברים עם כולם, כולם חברים של כולם. את יוצאת לרחוב ומתחילה להגיד שלום לאנשים. בשבתות חברים הולכים לבקר אלה את אלה, הולכים ביחד לבית הכנסת. אנשים בשכונה מחוברים לשורשים, הילדים גדלים ביחד ויש תחושת משפחתיות. להרבה משפחות ישראליות אין את המשפחה המורחבת לידם, הדודים ובני הדודים, כך שאת מקומם תופסים החברים שהופכים למשפחה. אנשים נפגשים בבתי הכנסת וגם מקיימים מפגשים חברתיים. יש הרבה חסד בשכונה, הרבה נתינה. זאת שכונה מאוד מאוחדת. כשקורה משהו אנשים נרתמים לעזרה. יש לי חברים שגרים בשכונות אחרות, בהן לא מכירים את השכנים, הם מקנאים בי שאני מכירה את כולם בשכונה. אחרי הכל, אני עובדת ב-HES כבר למעלה מעשרים שנה. האתגר הוא לעשות למען האנשים”.

המרכז יפעיל קייטנת יום ראשון לילדים

מה עוד מייחד את השכונה?

“האנשים בשכונה ביחד בטוב וברע, בחתונות ומסיבות בר מצווה, כולם באים ועושים שמח מכל הלב. לא מתקמצנים ונותנים מתנות. כשיש טרגדיות, ולצערנו הרב השכונה עוברת הרבה כאב, כולם נרתמים לעזרה ותמיכה. כשמישהו חולה מתייצבים לצדו, קוראים תהילים, עוזרים עם הילדים. הטרגדיה שהשכונה עוברת עכשיו היא תאונת הדרכים של דורית חסיד, אם לשלושה ותושבת השכונה שנפצעה קשה בתאונת דרכים ומאושפזת בבית החולים. משפחת חסיד מאוד מחוברת לקהילה; הבעל, רוני חסיד, היה הבעלים של המכולת הישראלית, “ישראל הקטנה”, במשך שנים ומאוד מוכר בשכונה. כשזה נודע נערך ממש גיוס; אנשים כל הזמן היו סביבם, אספו תרומות, קראו תהילים. אחת החברות, לימור, ערכה בביתה ערב הפרשת חלה למען בריאותה של דורית. נראה שזה עזר כי היא יצאה מכלל סכנה. חברים גם דואגים שיהיה אוכל מסודר, שהבית יהיה נקי, כל אחד עושה משהו”.

מה את יכולה לספר על התוכניות שמציע המרכז?

“הפעילות תתחיל ב-8 בינואר, כשהמרכז יפעל בהתחלה בימי ראשון, מעשר בבוקר עד עשר בלילה. המרכז יפעיל קייטנת יום ראשון לילדים בגילאי 12-4 בשם 'סאנדיי פאן-דיי', שתתקיים משעה עשר בבוקר ועד ארבע אחה"צ, כשבאמצע היום יצאו הילדים לשעתיים של פעילות ספורטיבית, בבניין שבשכונת קנרסי. הם יגיעו לשם עם ההסעה שלנו, יאכלו שם ויוכלו לבחור בין פעילויות ספורט שונות כמו שחיה, קארטה, או פעילות יצירתית כמו עבודות מלאכה, אפיה, עבודה על מחשבים. הילדים יצאו גם לטיולים, לחוות חיות, למוזיאון ילדים, למרכז קהילתי אחר כדי שיכירו בני נוער מקהילות אחרות. זה דבר נפלא שיש לנו פעילויות לילדים בחורף, כי דווקא אז אין לאן לקחת אותם. הם זקוקים למשהו עם תוכן וזה מה שהמרכז יספק להם”.

מה למשל?

“הדבר שהכי חשוב לי זה לבנות מרכז נוער. בינתיים אנחנו קוראים לו 'מייל בייסן יזראלי טין קלאב' (מועדון הנוער של מיל בייסן). שמתי לב במשך השנים, שמי שהכי קשה לו כאן זה הנוער. אין להם שום דבר עם תוכן. הם מסתובבים ברחובות או משחקים בפליי סטיישן או אקס-בוקס. הם לא חשופים לתוכן של העשרה וזה חשוב לי. אני רוצה לבנות עם הנוער מנהיגות בשכונה. ה'טין קלאב' יקבל תמיכה מה-UJA, שישלחו גם מנטור שיתן להם השראה, איך להוביל את המועדון למנהיגות בשכונה. המטרה היא שהנוער בעצמו יבנה את לוח האירועים, כשאנחנו נותנים תמיכה, גם כספית”.

לאיזה אירועים את מצפה?

“יש מיגוון גדול של אירועים, כמו החלקה על סקטים ברוקפלר סנטר, אירוע אותו נסבסד במימון אוטובוס לעיר, ערבי די.ג'י וכדומה. אנחנו רוצים שזה יבוא מהם והתוכנית היא להקים ועדה של בני נוער, שתחלק תפקידים לכל משתתף שישלם דמי חברות סמליים. הכוונה היא שהם יבנו את התוכניות ויריצו אותן עם פיקוח שלנו. אנחנו מחייבים מינימום שתי פעולות חסד בשכונה בחצי השנה הקרובה. זה יכול להיות לבקר משפחות נזקקות כדי לבדוק איך אפשר לעזור, לבקר קשישים. התוכנית היא לבנות לאט לאט ראשי קבוצות שיובילו את המשימות”.

מה תציעו למבוגרים?

“התוכנית תתקיים בכל יום ראשון, משבע בערב עד עשר בלילה. הפעילויות יהיו מגוונות, החל בריקודי עם וכלה בהרצאות. יש קשת רחבה של נושאים שאני רוצה להביא לקהל, הרצאה על הורים וילדים מול האינטרנט, שזה נושא חם, הרצאות על תזונה נכונה, על נושאים שקשורים לישראל, שירצו אנשים שנזמין מהקונסוליה. אנחנו מתכוונים לבנות את המרכז מתוך רצון שהוא יגדל ויפעל בכל ימות השבוע. פתיחת המרכז הייתה עבודה מאתגרת ארוכה ועכשיו הגיע החלק של החברים. אנחנו מחכים לפידבק. הציפיה שלנו היא שכל משפחה תשתתף לפחות בתוכנית אחת. זה המבחן של השכונה, של הקהילה שצריכה להוכיח שהיא רוצה שנהיה כאן. אנחנו מתחילים בקטן אבל שואפים לגדול מהר, אנחנו פתוחים להצעות וכל השתתפות תתקבל בברכה”.