מה נשים רוצות? רק עוד קצת זמן לעצמן, בבקשה

"יש נשים שיש להן קנאת פין, ולי יש קנאת פנאי", אמרה לי חברתי הסופרת בשיחת הבוקר שלנו. "אני ממש מקנאה באנשים שיש להם זמן, ובעיקר באמהות שיש להן זמן לשבת, לבהות, לחשוב, לכתוב, לשתות את הקפה כשהוא עדיין חם".

ארבעה ילדים - מחצי שנה ועד גילאי העשרה - מגדלת חברתי עמוקת הרבדים, ופנאי הוא בהחלט אלמנט שחסר כבר די הרבה זמן בארסנל שלה. "אני לא יכולה להתחיל אפילו לספר לך מה עברתי בימים האחרונים", שיתפה. "אסיפות הורים, שיניים שהתינוק מצמיח, בעל עם חצי שפעת (שזה הרבה יותר גרוע מילד עם דלקת אוזניים), הופעה עם נוכחות הורים חובה בחוג האקרובטיקה, חיסונים לקטן בטיפת חלב - ומה בסך הכל ביקשתי? קצת זמן לעצמי?"

טורים קודמים של ענת לב אדלר:

• 55% מרגלים אחרי הילד בפייסבוק. למה לא יותר?
• פיצה בחוץ? מכינים לבד! חינוך כלכלי מתחיל בבית
• זהירות, טלוויזיה: מה אתם לא רוצים שהילדים יראו
  

זמן איכות עם האישה שאנחנו אוהבות

לחברתי סיפרתי שהיא לא לבד: סקר שנערך בשנת 2010 בקרב נשים עובדות גילה שמה שאנחנו הכי רוצות זה יותר זמן לעצמנו. לא יותר רומנטיקה, לא יותר כסף, לא יותר תהילה. פשוט יותר זמן איכות עם האישה שאנחנו הכי אוהבות בעולם. אנחנו מוצאות זמן לעבודה וללימודים, לסידורים, לבישולים ולניקיונות, ולא מוותרות על להיות עם הילדים, לשוחח עם חברות טובות, לתמוך בבני הזוג שלנו ולטפל בהורים המבוגרים - אבל כשזה מגיע לצרכים שלנו – חשבון הזמן נותר ריק, והאמת היא שלא מעט באשמתנו.

אנחנו פשוט כנראה לא משקיעות מספיק זמן כדי לפנות לעצמנו זמן. גם שעה היא זמן ראוי, אבל את השעה המקודשת הזו (אלה יכולות להיות כמובן גם שעתיים ושלוש) לא נגלה כשהיא תלויה על פנס רחוב או קורצת לנו בהבטחה מתוך הלו"ז העמוס. עלינו לחצוב אותה מתוך סלעי הקיום של היומיום, ובעיקר להיאבק על זכותה להתממש.

איך עושים זאת? מניסיון, עלינו להיאבק קודם כל בעצמנו ובנטייה לדחות את הסיפוקים שלנו לטובת מטלות חיוניות. עלינו ללמוד לשלוט בחשבון הזמן שלנו, לבער משימות ואנשים זוללי אנרגיה ובעיקר לזהות דברים דחופים שנוטים להתחפש לדברים חשובים - ולהפריד בין השניים. עלינו להיאבק בהצלפות העצמיות שמתנפלות עלינו בכל פעם שאנחנו מרשות לעצמנו להיות מעט אנוכיות. עלינו להיות קצת פחות קשוחות עם עצמנו כדי לגלות שלפעמים, כדי להיות נאמן לעצמך, צריך לבגוד קצת במישהו או במשהו אחר.

עלינו להפוך את מזרן רגשות האשמה שעליו התרגלנו לישון ולגלות כי מצדו השני נמצאת השלמה עם זה שלא הכול יכול להיות מושלם, ושלמעשה אין חיים מושלמים, יש רגעים מושלמים. והרגעים הללו נועדו להיות שלנו.

כשזה מגיע לצרכים שלנו – חשבון הזמן נותר ר(צילום: shutterstock)

"עכשיו תורי"

עובדה. אלה הבקרים החדשים שלי שבהם פתאום אני יכולה לסגור את הדלת מאחוריי, בשקט בשקט, ולצאת אל היום החדש, גם כאשר תלמיד החטיבה עדיין במיטתו, בחופשה מבית הספר או בגלל מערכת שעות שמתחילה מאוחר. כעת אני כבר מצליחה לסמוך עליו שייעתר לקריאותיו של השעון המעורר וימרח לעצמו את הכריך לפני שהוא טורק מאחוריו את דלת הבית הריק ורודף אחרי קו 25.

אז נכון, להיפרד משנות הילדות של ילדיי זו פרידה שבהחלט צובטת בלב, אבל כאשר פורטים אותה לדקות ולשעות ולזמן איכות עם עצמי, מתרחב בלב חיוך של השלמה ושל סיפוק. עכשיו תורי.

הכותבת היא מחברת סדרת ספרי המתנה בהוצאת ידיעות ספרים. לעמוד הפייסבוק של ענת לחצו כאן .