מה עובר על מתיסיהו?

מתיסיהו. העלה בטוויטר תמונה של עצמו מגולח

הפוסטים הקצרים שבאו לאחר מכן, בהם הסביר שתמה התקופה בחייו בה הרגיש צורך בחוקים נוקשים כדי להיות אדם טוב, ושהוא מוכן "לשוב לעצמי, להסתמך על הטוב שבי ועל משימתי האלוהית", אבל ש"אני עדיין הולך למקווה ולשול", לא עזרו הרבה למעריציו המבולבלים.

דרכו כזמר, הבהיר בפייסבוק, רק מתחילה: "היכונו לשנה מדהימה מלאה במוזיקה של לידה מחדש".

מאותו היום רבו הדיונים לגבי הזקן הנעדר ואם טוב או רע הוא ליהודים, אבל מה שלא יהיה, למכירות הוא לא הזיק: ב-21 בדצמבר תור ארוך השתרך בכניסה ל- Music Hall of Williamsburg. כל הכרטיסים ל"פסטיבל האור", מופע החנוכה השנתי של מתיסיהו, נמכרו מראש.

מתיסיהו הוא דמות איקונית בקהילה היהודית, בניו-יורק בפרט. הוא גדל במחוז ווסטצ'סטר, ניו-יורק, בן למשפחה דתית. שמו היה מתיו מילר. בצעירותו מרד בדת ובמשפחה: נשר מהתיכון, עשה סמים פסיכודליים ונדד כגרופי בעקבות להקת הרוק "פיש". אחרי חודשיים בסמינר יהדות בישראל החל לגלות עניין מחודש בדת. ב-2001 , בגיל 19, חזר בתשובה, שינה את שמו ממתיו ל"מתיסיהו", והקים להקה שחיברה תכנים רוחניים לקצב רגיי ודאב. המוזיקה שלו שינתה את הזהות היהודית של הדור הזה, סוחפת בעקבותיה מאות אלפי יהודים צעירים, דתיים וחילוניים כאחד, שמצאו בו את הקול של דורם. הוא הפך לסמל של דבקות נלהבת ביהדות מול ים של מתיוונים אפורים: "מתיסיהו" זו ההגיה האשכנזית של השם "מתיתיהו".

לאור המשמעות הסימבולית של חג האורות, והקשר המיוחד לשם שלו, "פסטיבל האור" – תשעה לילות של הופעות ברחבי ניו יורק – הוא האירוע החשוב ביותר בשנה עבור מתיסיהו ובכל שנה הוא שובר שיא חדש של מכירות.

"שם זה דבר עמוק, אתם יודעים", אמר הכוכב בפתיחת המופע ב-2010 . "אנשים מכירים את חנוכה. גם יהודי שאף פעם לא היה בבית כנסת ביום כיפור בטח הדליק פעם נר בחנוכה, נכון? באותו אופן המוזיקה שלי חודרת ומאירה מקומות רחוקים וחשוכים, בהם אנשים אולי לא יודעים דבר על היהדות".

גם בלי הזקן, הכל נעשה כדי להפיץ אורה של תורה: לכן זה בא כאנטיקלימקס גמור כשהתפרסם למחרת שמתיסיהו בעט לצלמת הבלוג היהודי papermag.com בפרצוף.

בשמונה בערב, הצלמת רבקה סימיין כתבה בטוויטר: "הרגע הותקפתי על ידי הזמר מתיסיהו. אני קוראת למשטרה! וואט דה פאק? הוא בעט לי בפנים ושבר לי את המצלמה!". היא מתארת את האירוע בפירוט בבלוג שלה: "סוף סוף הצלחתי להתקרב לבמה כדי לקחת כמה צילומי פלאש... זו הנקודה בה העניינים נעשו מוזרים: אחרי דקות ספורות ו-12 צילומי פלאש, ראיתי את מתיסיהו צועד לעברי, יורד מהבמה לתוך הקהל. האדם שלפני זז הצידה, ופתאום הרגל של מתיסיהו הייתה על פנים שלי ונפלתי לרצפה. בהתחלה הנחתי הא מנסה 'לגלוש' על הקהל, לא שהוא מנסה לדרוך עליי בכוונה: אבל כשקמתי ... הוא זינק עלי וניסה בכוח לחטוף לי ת המצלמה מהידיים... בסוף הוא קרע את הפלאש החיצוני מהמצלמה".

התגובה הרשמית של הזמר הייתה: "אני מצטער על מה שקרה כשניסיתי להוציא את המצלמה מידיה של הצלמת. בתור אמן על הבמה, זה מאד מפריע ומבלבל שהבזק המצלמה מסוונר אותך בפנים לזמן ממושך. מתוך תסכול הגבתי באימפולסיביות ואני מתנצל". בדף הטוויטר של רבקה סימיין הוסיף, בנימה יותר אישית: "סליחה, קפץ לי הפיוז. לא הייתי קורא לזה בעיטה, רק צעדתי לתוך הקהל. איפה שלא פניתי, הבזקת לי עם המצלמה בפרצוף. בפעם הבאה, תהיי יותר רגישה לפרפורמר".

בתגובה סימיין טוענת כי הצילומים נערכו בתיאום עם מנהלי ההפקה ולא נאמר לה לא להשתמש בפלאש. לאחר שקראה למשטרה באותו הלילה ואייימה להגיש תלונה, מנהל המופע התנצל בפני רבקה ופיצה אותה על המצלמה במזומן. הרבה מזומן.

כרגע, אחרי כל השטיקים והרעש, מתיסיהו הוא בחזקת צ'ארלי שין של העולם היהודי. "עכשיו שגילח את הזקן, אנחנו רואים שהוא אותו שיכור ומסומם שתמיד היה וכל הזמן הזה היה העמדת פנים", כתב בתגובה אחד מקוראי הבלוג. "עמדתי ליד, ראיתי כל מה שקרה: הוא לא בעט בה, הוא צעד אל הקהל!" הזדעק מגיב אחר. או: "פלאש בהופעה? זה לא מקצועי. פשוט לא עושים את זה".

"זה מה שקורה כשמגלחים את הזקן", כתב מגיב המכונה 'יהודי אנונימי': "מתיו - אלוהים לא מאמין בך יותר".