חשד: ניסה לקנות בפרטי אשראי שהדליף ההאקר

המשטרה עצרה צעיר בן 18 מצפון הארץ, בחשד שהשתמש בפרטים של כרטיסי אשראי של ישראלים, שהופיעו באחד הקבצים שפרסם בשבוע שעבר ההאקר הסעודי שפרץ לאתרי אינטרנט בארץ. המשטרה הודיעה בצהריים (יום א') כי היא חושדת שהצעיר השתמש בכמה כרטיסים כדי לנסות לרכוש דרך האינטרנט מוצרים שונים.

הדלפת כרטיסי האשראי - כתבות אחרונות:

• ההאקר ל-ynet: "לא תאתרו אותי, אמשיך לפרוץ"
• חברות האשראי: מתקפת טרור, למצוא את ההאקר
• ההאקר הסעודי ל-ynet: "זו רק ההתחלה"
• האיש והתמונה - האם זוהה ההאקר ה"סעודי"?
  

לפי החשד, הצעיר - תושב אזור טבריה - הזמין בין השאר מערכת קולנוע ביתית, טלפון סלולרי מתקדם (סמארטפון) ומחשב טאבלט בשווי אלפי שקלים. הצעיר לא ידע כנראה שכרטיסי האשראי שבאמצעות מספריהם ניסה לרכוש את המוצרים בוטלו, וחברת לאומי קארד דיווחה למשטרה על ההזמנות שביצע. כך הוא נעצר.

מוקד השירות של ישראכארט בשבוע שעבר(צילום: מוטי קמחי)

היום התחזה שוטר ממפלג ההונאה של משטרת מחוז הצפון לנציג של חברת שליחויות, שבא למסור לחשוד בגניבה את המוצרים שניסה להזמין דרך האינטרנט. החשוד נעצר, ובצהריים הוא הובא לחקירה במשטרה. מחר תבקש המשטרה להאריך את מעצרו בבית משפט השלום בעכו.

מפקד יחידת ההונאה של משטרת מחוז הצפון, רב-פקד ג'יהאד עווידה, סיפר כיצד נודע למשטרה על ניסיון הגניבה: "קיבלנו הודעה מלאומי קארד שבוצעו קניות באינטרנט בשלושה כרטיסי אשראי של ויזה. איתרנו את כתובת ה-IP שממנה בוצעו הקניות, ושלחנו שוטר שהזדהה כשליח שמביא את הסחורה. ברגע שהצעיר קיבל את המוצרים שהוא רכש - הוא נעצר. כרגע מתנהלת חקירה ראשונית כדי לברר איזו רשימה הוא הוריד ומהיכן".

פרשת כרטיסי האשראי התפוצצה בשבוע שעבר, כשהאקר שכינה עצמו "0XOmar" וטען כי הוא פועל מסעודיה, פרץ לאתרי אינטרנט ישראליים והפנה את הגולשים לאתר אינטרנט שבו פרסם קובץ עם פרטי אשראי, כתובות אימייל ומידע נוסף של

מאות אלפי ישראלים לכאורה. בהמשך התברר כי רוב הפרטים אינם נכונים וכי רבים מהשמות חוזרים על עצמם כמה וכמה פעמים, לעתים אף עשרות פעמים.

עם זאת בתוך הקבצים שפרסם ההאקר כן היו פרטי האשראי האמיתיים של יותר מ-20 אלף ישראלים. חברות האשראי פתחו מוקדי שירות מיוחדים כדי לסייע לקורבנות הגניבה, והודיעו כי חסמו את הכרטיסים הרלוונטיים. החברות פרסמו רשימות מסודרות ובהן מספרים חלקיים של כרטיסי האשראי האמיתיים שנגנבו (ללא ארבע הספרות האחרונות), כדי להקל על הישראלים לבדוק אם יש חשש ממשי שמספרם מופיע ברשימה ואם עליהם לפנות במהירות לחברות האשראי שלהם.