שתף קטע נבחר

מה אכפת לקצינים? הם הרי נוסעים בליסינג

האם להאשים את הרכבת שהפילה הכול על הש.ג או את צה"ל בכך שנשלם על נסיעה בימי א'? מה שברור הוא שכאשר מי שתורם למדינה חוטף יריקה בפרצוף, יהיו מי שיבחרו להשתמט

השבוע נוכחנו לדעת מהי באמת מידת האכפתיות של צה"ל מחייליו ומהי מידת הסולידריות שאותה מגלה האזרח כלפי החייל שמגן עליו. לכאורה, כחייל פשוט בשירות חובה, לא אמור להפריע לי ההסכם לפיו חיילים ישלמו בימי א' על נסיעה ברכבת מכמה סיבות: אף אחד לא יתנגד לאחר באישור, אין יותר את הצפיפות של יום א' ברכבות ולי אישית, כמו לחלק מהחיילים, יש גם את היכולת לשלם על נסיעה אם נרצה. אבל מה שחשוב כאן הוא העיקרון.

 

כאשר שמעתי על ההחלטה הזאת, הדבר הבעייתי ביותר היה תחילה לקבוע אל מי לכוון את חיצי הביקורת והכעס: האם להאשים את הרכבת, שבלאו הכי מספקת שירות גרוע ובמקום לייעל את עצמה בקרונות נוספים בחרה להפיל הכול על הש.ג, או להאשים את צה"ל שהוא ללא ספק הגוף הכי חזק במדינה, וכשהוא מתעקש על משהו הוא משיג אותו. לראיה, צה"ל אישר את המהלך ויכול היה למנוע אותו באותה מידה אם היה רוצה בכך. או אולי להאשים את האזרחים שהציפו את הנהלת הרכבת בתלונות על חיילים שתופסים את המקום שלהם?

 

עוד בערוץ הדעות :

אתם הישראלים הישָנים / דוד תגאייה

חבל שלא ביטלו את הגדנ"ע / עופר אופיר

 

כשהכול משתלב יחד, אני בעצם מבין את הפואנטה. נכשלנו כחברה וכל מבקשי רעתנו יכולים להיות מרוצים כשהם רואים את חוסר הסולידריות שאותו מפגינים אזרחים מסוימים כלפי אנשים ששומרים עליהם וזוכים לתמיכת המוסדות. לא מעט פעמים נתקלתי ברכבת באזרחים צועקים על חיילים קרביים ומחלקים להם הוראות איפה לעמוד, בטענה שהם חוסמים את המעברים עם התיקים הגדולים של יום ראשון. שמעתי גם משפטים כמו "נהג (אוטובוס), למה אתה פותח לחיילים את הדלת האחורית? לא מגיע להם".

 

החיילים אשמים בכשלי הרכבת? על הרציף בתל-אביב (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
החיילים אשמים בכשלי הרכבת? על הרציף בתל-אביב(צילום: ירון ברנר)

 

גם אם מדובר במיעוט, אין זה משנה משום שהמיעוט הזה הוא דומיננטי, נשמע ומתלונן ובכך הביא לסילוקם של חיילי צה"ל מהרכבות ביום א' ואילו קולם של השפויים אינו נשמע כלל. אותם אזרחים מתלוננים מטפחים כאן אופי פרזיטי ומבחינתי לא ראויים שיגנו עליהם. הדבר האירוני הוא שמול המודל הזה הפגינו כולם בקיץ, כולם דרשו סולידריות.

 

צה"ל עצמו נכשל בגדול במבחן גיבוי חייליו. כואב לשמוע שבצה"ל בחרו לשלב ידיים עם חברה ממשלתית ולהפנות עורף לחיילים שבעצם הם הליבה של הארגון הזה, לפיכך אני בספק אם בעתיד הצבא יגבה את חייליו בתחומים אחרים ולא חסרים כאלה. אתם חושבים שאכפת לגנרלים שחתמו על ההסכם איך החיילים יגיעו? ברור שלא, להם יש רכב ליסינג ונהג צמוד.

 

ומה עם מסר לתיכוניסטים שעתידים להתגייס. כאשר מי שתורם מקבל יריקה בפנים מהמדינה, ברור שיהיו מי שיסיקו מכך שעליהם לבחור בדרך הקלה ולהשתמט. צר לי להודות שהחברה שלנו פשטה את הרגל בכל מה שקשור לסולידריות. בחרנו בשנאה עצמית.

 

הכותב חייל בשירות סדיר ומשתמש ברכבת ישראל

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תור לאוטובוס בהיעדר רכבת
צילום: ירון ברנר
מומלצים