שתף קטע נבחר
צילום: דלית שחם

בהריון ורוצים לפטר אותך? כך תסכלי את המזימה

למרות המודעת הגוברת בנוגע לחוקי העובדה, הן בקרב העובדים והן בקרב המעסיקים, עדיין יש לא מעט מקרים בהן הורה לעתיד מקבל מכתב פיטורים. מה עושים? מדריך

העובדים בימינו מודעים יותר מאי פעם למצבם המשפטי ולזכויותיהם. כך, רוב העובדות ההריוניות, ואלה שמנסות להיכנס להריון, יודעות שחוק עבודת נשים אוסר על פיטוריהם, או על פגיעה בהכנסתן, מבלי שהמעסיק קיבל היתר לכך מהממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת. מדובר כמובן במקרים שכל תנאי החוק מתקיימים ובטיפולי פוריות יש כללים אחרים.

 

לכתבות נוספות של דריה כנף

 

גם מרבית המעסיקים, החפצים לפטר עובד/ת שזכויותיה מוגנות, יודעים כיום שעליהם לגשת ולקבל היתר שכזה, על מנת שלא ייאלצו לשלם למפוטר/ת פיצויים גבוהים על פגיעה בזכויותיהם. אך מה צופן בחובו התהליך לקבלת היתר פיטורים? מה נדרש מאותו עובד/עובדת שעומדים בפני פיטורים? את זה לא רבים יודעים, וכדי שתצליחו למקסם את זכויותיכם, בואו למדו איך זה באמת עובד.

 

לשם הנוחות בלבד אקרא להלן לעובד/ת המפוטר/ת בשם הכללי "עובדת", וזאת למרות שגם עובד שנמצא בטיפולי פוריות זכאי להגנת החוק:

 

כמה בקשות לפטר עובדות מגיעות לתמ"ת בכל שנה?

 

נחמת רבים: את בהחלט לא היחידה. הנתונים שהתקבלו מהתמ"ת, מינהל הסדרה ואכיפה, הם כדלקמן: בשנת 2009 התקבלו באגף ההסדרה במשרד התמ"ת 1,568 בקשות, מהן רבות ממעסיקים שביקשו לפגוע בהיקף משרה או בהכנסה של העובדת, לאור המשבר הכלכלי דאז. האגף נתן בשנה זו 1,336 החלטות בבקשות, מתוכן 438 סורבו וב-898 מקרים, הפיטורים/פגיעה בהכנסת העובדת - הותרו.

 

בשנת 2010 התקבלו פחות בקשות. "רק" 875 מעסיקים פנו לקבל היתר לפיטורי/פגיעה בהכנסת העובדת. בשנה זו ניתנו 814 החלטות, מתוכן 253 סורבו ו-561 הותרו. בשנת 2011 התקבלו באגף ההסדרה במשרד התמ"ת 1,202 בקשות של מעסיקים, ונתונים בדבר מספר ההחלטות שניתנו יפורסמו רק בחודש מרס הקרוב.

 

חשוב להבין שהעובדה שאחוז גדול יחסית מהבקשות מתקבל, אינו מעיד על מגמתיות בגישת התמ"ת, אלא דווקא יכול להעיד כי מעסיקים "נזהרים בצוננים" בשנים האחרונות. יכול להיות שמעסיקים טורחים להגיש בקשה לתמ"ת רק במקרה בו יש בסיס עובדתי חזק לפיטורים, וכשהם מאמינים שהבקשה תתקבל: למשל במקרה קלאסי יחסית בו המעסיק לא ידע כלל על ההיריון בעת הפיטורים, לפיטורים אין בוודאות כל קשר להריונה של האישה, והם מוכחים כבלתי נמנעים (למשל סגירת מחלקה).

 

התהליך

מי מגיש את הבקשה לתמ"ת? המעסיק הוא זה שצריך להגיש בקשה לממונה על עבודת נשים. טופס הבקשה מופיע כאן, ואליו יש לצרף מסמך המנמק את בקשת המעסיק, הוכחות לטיעוניו וגם אישור שהוא העביר את הבקשה הזו לעובדת - דהיינו שהעובדת יודעה על קיום ההליך.

 

טיפ: כשאת מקבלת את הבקשה, בדקי שהכתובת שלך, זו שהמעסיק ציין בבקשה, היא נכונה ומעודכנת, וכך תוכלי לקבל ישירות מהתמ"ת עדכונים. כמו כן, כדאי לעדכן את התמ"ת בפרטי התקשרות אישיים נוספים שלך, כגון מס' פקס/כתבות דוא"ל, כדי שהמידע יגיע מהר.

 

האם העובדת יכולה להגיב ולהתנגד לבקשת הפיטורים?

 

בהחלט. העובדת תקבל מהתמ"ת בקשה להעביר תגובה בכתב, עד ליום זה וזה. כמו כן, תקבל העובדת מועד ל"גביית גרסה", שזהו בעצם מפגש שנערך בין העובדת לבין נציגת התמ"ת שמונתה לטפל בתיקה מטעם הממונה.

 

טיפ: מומלץ להעביר לתמ"ת את תגובתך בכתב עד 7 ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת הגרסה, ולצרף אליה כל מסמך שרלבנטי לפיטורים: עדויות על טיב עבודתך ויעילותך, פרטי רווחיות התיקים שלך, תיעוד ההודעה שהעברת למעסיק על ההריון/טיפולי הפוריות, אישורים רפואיים וכיו"ב. פרטי ההליך ומועדי הגשה מפורטים כאן.

 

מה קורה בדיון עצמו?

 

הסירי חשש מלבך: הגרסה של המעסיק והעובדת יימסרו אמנם באותו יום, אך לא באותה שעה. אתם לא מופיעים ביחד בפני המפקחת, המעסיק מגיע ראשון ורק אחריו תגיע העובדת, ולכן חוץ מפגישה חטופה במסדרון, כשהוא יוצא ואת נכנסת, את ממש לא צריכה לחשוש מנוכחותו.

 

העובדת (וגם המעסיק), רשאים להיות מלווים על ידי עורך דין, אך לעורך הדין אסור לדבר, הוא רק מלווה. מה שכן, עורך הדין יכול לכתוב עבורך את הגרסה בכתב שאת מעבירה לתמ"ת טרם הדיון, ולהבהיר ולחדד שם את כל הנקודות המשפטיות העומדות לטובתך, שאת לא בהכרח מודעת להן.

 

טיפ: בתום הליך גביית הגרסה המעסיק והעובדת נדרשים לחתום על פרוטוקול. קראי היטב את הפרוטוקול שלך, ואם נזכרת בבית ששכחת משהו מהותי, או שהפרט שנתת אינו מדויק, יש לך 48 שעות להגיב בכתב ולתקן את הרושם.

 

מתי מקבלים תשובות?

 

לפי הנוהל, יש 30 ימי עבודה בממוצע עד שתתקבל תשובת הממונה. התשובה מגיעה מנומקת.

 

האם אפשר לערער על ההחלטה?

 

כן, אך כדאי לשקול זאת היטב. כעקרון הוראות החוק מאפשרות למי ש"רואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה", לערער על ההחלטה לבית הדין לעבודה, וזאת בתוך 45 יום מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.

 

בפועל, במקרים שונים, בית הדין שבחן את ערעור העובדת, שפוטרה, דווקא חיזק את החלטת הממונה לתת היתר, ולכן כדאי לגשת לייעוץ מקצועי טרם הגשת ערעור לבית הדין, שכרוך בעלויות כספיות. כך למשל, באחד המקרים נקבע שהחלטת הממונה היתה מנומקת ו"עומדת בכל אמות המידה אשר נקבעו בדין ובפסיקה ... ראויה וצודקת, ולא נפל בה כל פגם של חוסר סבירות קיצוני, המצדיק את ביטולה".

 

ואם פוטרתי בניגוד לחוק, בלי שהמעסיק פנה לקבל היתר?

 

את יכולה בהחלט לפנות לבית הדין לעבודה ולהגיש תביעה כנגד המעסיק למימוש זכויותיך. במקרה שתוכיחי את העובדה שאת מוגנת לפי החוק, ואת הפגיעה בזכויותיך, תוכלי לקבל ממנו פיצויים כספיים (קראי כאן על מקרים דומים).

 

כמו כן, את יכולה לפנות לאגף האכיפה במשרד התמ"ת, אגף זה פועל לאכיפת ההוראות הפליליות של חוק עבודת נשים, ולבקש שיפתח בחקירה כנגד המעסיק, שתוכל להוביל להגשת כתב אישום כנגדו.

 

והעיקר, שתהיה לידה קלה, בהצלחה.

 

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

 

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

 

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net


פורסם לראשונה 13/01/2012 18:27

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים